בשנים האחרונות גברה המודעות בעולם ובארץ להיבטים שונים הנוגעים לאספקת האנרגיה שמהווה חלק אינטגרלי מחיי היום יום של כולנו ומאפשרת לשמר את רמת החיים שהורגלנו אליה.
תגליות הגז הטבעי של ישראל, משבר האנרגיה החריף שפקד את אירופה עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וההתפתחויות המשמעותיות בתחומי האנרגיה הירוקה – הפכו רבים מאיתנו ל'מומחים חובבים'.
לאחרונה הכריזה הממשלה בנוגע לכוונתה לקדם הקמת תאגידי אנרגיה מקומיים שיאפשרו לרשויות המקומיות להקים מתקני אגירה, פאנלים סולאריים ועמדות טעינה לרכבים חשמליים בשטחן, מבלי להסתמך רק על מקורות ארציים ליצור חשמל והולכתו. לא מדובר רק במהלך שמאפשר לרשויות המקומיות לגוון ולייעל את צריכת האנרגיה שלהן. יישום מוצלח ואפקטיבי של היוזמה יוכל אף להוות "פרס" לרשויות המקומיות שיוכלו למכור חשמל לחברת החשמל וללקוחות פרטיים - ובכך ליהנות מהכנסה נוספת.
אני מאמין כי מדובר במהלך אסטרטגי שיש בכוחו לאפשר לרשויות המקומיות הזדמנות לבסס חוסן כלכלי, אנרגטי וחברתי, ומעל לכל אלה – לפתוח בפניהן אפיק שלם של פעילות שעד כה כלל לא היה פתוח בפניהן.
הנחת הבסיס המוסכמת על משרדי הממשלה הנוגעים לכך, וכן על מומחים לאנרגיה מהארץ ומהעולם היא כי אגירת אנרגיה, היא אחד התנאים הבסיסים ליצירת תנאים של עצמאות אנרגטית. כבר שנים ארוכות שהעולם מנסה לפתח פתרונות חדשניים ואפקטיבים לאגירת אנרגיה ופתרונות הקסם ממאנים להגיע.
אינני מתיימר להציג את עצמי כמומחה לתחום, אך כמי שעבד במגזר הממשלתי ובקיא בהתנהלותו אני חש כי התנהלות פנימית יעילה ואפקטיבית יותר כאן אצלנו יכולה היתה לסייע ביצירת פתרונות אגירה שעד כה טרם קודמו. לשם כך צריך לייצר הרמוניה ומחוייבות הדדית בין כלל משרדי הממשלה שרתומים לנושא תוך הקפדה על מטה פעילות משותף לצורך איגו"ם משאבים והסרת חסמים. שיתוף פעולה, פתיחות מחשבתית וגמישות ניהולית הם תנאים הכרחים כדי לייצר פריצת דרך שתוכל לשנות את האופן שבו מדינת ישראל מייצרת אנרגיה ומשמרת עצמאות ובטחון אנרגטיים.
לפני כשבוע פגשנו בכנס רשויות אשר הציגו את החזון שלהם לעתיד הלא רחוק בדבר עצמאות אנרגטית בשנים הקרובות. בהקשר זה ממש יש לציין כי על פי נתוני משרד האנרגיה ותשתיות אשר הוצגו לאחרונה, כ-20% מכלי הרכב שמיובאים כיום למדינת ישראל הינם חשמליים. הערכה היא שבעתיד הלא רחוק נגיע ל- 50% מהרכבים המיובאים, כך שבסך הלאומי הכולל מספר כלי הרכב בעלי הטענה חשמלית. מדובר במהפכה של ממש, לא פחות. המשמעויות הנלווית לכך היא שרשויות שלא תהיה בידן היכולת, התשתית וההספק להפעלה מאסיבית של עמדות הטענה יישארו מאחור ויתקשו להעניק שרות ראוי לתושבים שלהם.
אני קורא לרגולטורים להתקדם למהפכה, לתת לרשויות את מגוון האישורים הנחוצים ולהילחם יחדיו בחסמים בירוקרטים מיותרים אשר מונעים התקדמות. יש לאשר לרשויות המקומיות הקמת תאגידי אנרגיה על מנת שנוכל להבטיח שהבשורה תגיע לכלל האזרחים. הקמת תאגידי אנרגיה מקומיים יכולה להוביל לפריצת דרך בהתמודדות של ישראל עם שינוי האקלים והפחתת פליטות על ידי מעבר נרחב לאנרגיה מתחדשת, אגירה והתייעלות, תוך העצמת הרשויות המקומיות, חיזוק עצמאותן ומעמדן, והאפשרות להפחתת יוקר המחייה עבור תושביהן.
ב-7 באוקטובר אנשים ננעלו בממ”דים ללא חשמל שהוא מוצר בסיסי בחירום. פאנל סולארי ובטרייה לכל בית יכלו לתת את המענה גם בהיבט הביטחוני, ולאפשר עצמאות אנרגטית ברמת הבית, היישוב או השכונה.
כיום, מגוון רחב של רשויות נהנות ופועלות למען סביבה ירוקה והכנסה קבועה מאותם פרויקטים. רשויות חזקות קבעו לעצמן חזון להיות עצמאיות אנרגטית כך שכל מתקני הרשות יוכלו לייצר ולספק חשמל למוסדות הציבור ולמרחב הציבורי. אך רק הירתמות לאומית כוללת ויישום הצעדים הנדרשים יוכלו להבטיח כי המהפכה הפוטנציאלית הזו תוכל להיות נחלתם של כלל האזרחים בישראל, בין אם הם מתגוררים ברשויות חזקות יותר ובין אם ברשויות חזקות פחות.
אל לנו לייצר פערים כלכליים נוספים בין הרשויות. לכולם יש את אותה שמש ואין סיבה שלא כולם ייהנו מהיתרונות שהיא יכולה להעניק לרשויות ולאזרחים החיים בהן.
הכותב הינו מנכ"ל מפעל הפיס