על פי הנתונים, מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד היום נרשמו במרכז כ־9,000 פניות, כ־25% יותר לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מתוכן כ־6,600 פניות של נשים, כ־800 פניות של גברים, והשאר לא מזוהות.
נרשמה גם עלייה של 25% בכמות הפניות החדשות למרכז. עם פינוי יישובי הצפון המופגזים, החל המרכז לטפל גם במפונות ומפונים שהגיעו לחיפה ולסביבתה, ועד כה ליווה יותר מאלף נשים וגברים שפנו אליו.
עדי גרוס, מנהלת שלוחת מרכז הסיוע בנהריה ובגליל המערבי, מספרת: "מגיעות פניות רבות מנשים עד גיל 40 שתפקדו היטב יחסית, אך חוויית המלחמה מציפה אצלן טראומות עבר.
גם נשים המפונות מאזור הצפון, שנפגעה כל היציבות של מערכות הליווי שלהן - פונות אלינו. הכל נקטע דווקא בתקופה שהן כל כך זקוקות למעטפת. הכל הופך מורכב יותר, חוויה של תלישות, לא יודעות היכן יטפלו בהן.
יש חרדה קיומית של ממש, הגוף דרוך בשל האזעקות המרובות, התקפי חרדה, אין לאן להתפנות - אלו תחושות קשות מאוד לנפגעות אלימות בכלל ואלימות מינית בפרט. אין שגרה".
ההשפעה המתמשכת של המצב ניכרת גם בקרב בני נוער. כרבע מהפניות, על פי הנתונים של המרכז, נעשות על ידי קטינים. במחלקת החינוך וההסברה פוגשים מדי שנה כ־10,000 בני נוער בכל רחבי הצפון למפגשים וסדנאות על מניעת אלימות מינית, הסכמה חופשית, הצבת גבולות ועוד. השנה המפגשים עוסקים גם בהשלכות של המלחמה ומצב החירום המתמשך על הצעירים.
עו"ד טלי איזנברג, מנכ"לית מרכז הסיוע, מספרת: "מאז פרוץ המלחמה הפעלנו ארבע קבוצות תמיכה ומרחב טיפולי, הנוגעים בהשלכות של המלחמה הממושכת על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית".
עוד הוסיפה איזנברג: "זה מה שקורה כש'טראומה פוגשת טראומה'. נפגשנו עם אלפי מפונות ומפונים מהצפון ומהדרום. ליווינו נפגעות בתהליכים משפטיים, ביטוח לאומי, סל שיקום ועוד. בנוסף, ערכנו עשרות הכשרות למאות אנשי ונשות מקצוע, הקשורות לפגיעות מיניות ולהשלכות המלחמה".
במשרד הרווחה מבינים את מורכבות המצב, אך השתתפות הממשלה במימון החירום היא כבר סיפור אחר. איריס חן, מנהלת גיוס המשאבים וקשרי הקהילה של מרכז הסיוע בצפון, מספרת: "הממשלה אומנם מתקצבת חלקית את מרכזי הסיוע, אבל את התקציב להרחבת הפעילות בחירום אני מגייסת מתרומות בכל דרך אפשרית, כמו למשל חברת השבבים מארוול ישראל (סניף יקנעם) שלקחה אותנו תחת חסותה ומסייעת לנו רבות".