"בשנה שעברה למדנו תחת מלחמה, וכך גם השנה אנו אמורים לפתוח את השנה תחת אזעקות. לצערנו, אנו מתנהלים מאזעקה לאזעקה, מבום לבום”, אומרת יערית בורובצינסקי מקצרין, אמא לשלושה ילדים שנמצאים במערכת החינוך.
ימים ספורים לפני 1 בספטמבר, והמצב בצפון מורכב מאוד בכל הנוגע לתחילת שנת הלימודים. בין התלמידים ישנם כאלה שלומדים בערים וביישובים לא מפונים שנמצאים תחת אש; ישנם גם תלמידים שפונו מבתיהם ונשארו בסביבה ומגיעים לבתי ספר שביישובים הלא מפונים.
מועצת שלומי נלחמת על ה-1 בספטמבר: "בית ספר שלא ממוגן לא ייפתח"
"הצעה מטורללת, חטא על פשע": ראשי הרשויות בצפון זועמים על תיקון התקציב
בנוסף לכך, ישנם תלמידים שפונו מביתם ומפוזרים בכל רחבי הארץ. הורים שילדיהם כן לומדים ביישובי הצפון שנמצאים באיום מתמיד חוששים מאוד לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, כשברקע גם ראשי רשויות מקו העימות הצהירו בפגישה עם שר החינוך שנערכה אתמול כי הם לא מוכנים לפתוח את שנת הלימודים נוכח הסכנה באזור.
“אני יושבת ראש הנהגת הורים בשני בתי הספר שבו לומדים ילדיי”, מספרת בורובצינסקי, אמא לילדים בגילים 18, 16, 10 (בן ובת שלומדים באורט חצור הגלילית וילד שעולה לכיתה ה’ בבית ספר "גמלא" בקצרין).
“על פניו, השנה תיפתח תחת אותה התנהלות של מלחמה, של ירידה למקלטים. בבית הספר נכנסים למרחב מוגן על פי ‘הכי מוגן שיש’, כלומר המרחב הכי מוגן שניתן להגיע אליו בזמן הנתון. אני יכולה לציין לשבח את בתי הספר שבזמן אזעקות תפקדו ברמה מאוד מקצועית, אם זה כניסה למרחבים מוגנים, דיווח להורים שהכל בסדר”.
ממה שידוע לך, יהיו הורים שלאור המצב לא ישלחו את ילדיהם לבית הספר?
“יש הורים שגם בשנה שעברה לא שלחו. לדעתי חצי ישלחו, חצי לא ישלחו. הילדים פה חרדתיים, בלחץ, כל סגירת דלת מקפיצה את כולנו, משאית עוברת - כולם קופצים”.
את עצמך תשלחי את הילדים שלך?
“עוד לא יודעת להגיד לך, ההחלטה הזאת נורא קשה לי. מצד אחד, חייבים את השגרה. קצרין הוא יישוב לא מפונה וכביכול מבקשים מאיתנו לשדר עסקים כרגיל. אנחנו מתנהלים בהתאם להוראות. ביום ראשון למשל, היה צריך להיות יום היכרות בבית הספר בקצרין עם המורים החדשים. הכל בוטל בגלל מטח של מאות טילים שהיה בבוקר”.
לדברי בורובצינסקי, תלמידים רבים מקצרין גם לומדים מחוץ ליישוב. “כבישים רבים באזור לא נכנסו למפה של כיפת ברזל, כאלה שנחשבים שטח פתוח, כבישים שנוסעים בהם הסעות של תלמידים”, היא אומרת. “אנחנו מבקשים שיכניסו את הפעילות של כיפת ברזל גם לכבישים הראשיים שנוסעים בהם תלמידים, ולא רק תלמידים. אנחנו רוצים שיתייחסו לצפון כאילו אנחנו תל אביב”.
“מערכת חינוך משלנו"
“לפני מספר ימים הקמתי את הפורום ‘ילדינו לא הפקר’ ועשיתי שיתוף פעולה עם מטה ‘נלחמים על הצפון’. כבר הצטרפו אליי כ־1,400 משפחות מיישובים לא מפונים אך כאלה שנמצאות תחת איום", מספרת נועה אברהם, תושבת נהריה, אמא לילדה בת 8 שעולה לכיתה ג’ בבית ספר ויצמן בעיר, ילד בן 3 ותינוק בן שנה.
לדבריה, ישנם ביישובי הצפון מוסדות חינוך שבהם פערי מיגון שאינם מאפשרים הגעה למרחב מוגן בפרק הזמן המוגדר בבטחה ובצורה שלא תסכן את הילדים. “זמן ההגעה למרחב המוגן הינו 15 שניות, ובחלק מהיישובים אף פחות. יש גם מקרים של יירוטים ללא שום אעזקה. ומי מבטיח לנו שלא ייפול כטב”ם בחצר בבית ספר?”, היא אומרת.
מהו בעצם הפתרון מבחינתכם?
“אנחנו רק רואים הסלמה במצב הביטחוני, תלויים כרגע בחסדיו של נסראללה. אני פונה לשר החינוך, יואב קיש, שיבוא להסתכל לתושבים בעיניים. אנחנו דורשים לא לפתוח כרגע את שנת הלימודים, אלא למגן את בתי הספר. היה מספיק זמן לעשות זאת וזה עדיין לא מאוחר”.
ומה יקרה עד אז?
“יש אפשרות ללמוד בזום, הילדים יכולים ללמוד בקפסולות במרחבים מוגנים שבבתי הספר, וגם במרחבים מוגנים שלא נמצאים בבית הספר, כמו מתנ”סים. וכמובן צריך לדאוג גם להסעות ממוגנות עבור תלמידים”.
לדברי אברהם, נכון לעכשיו היא לא מתכוונת לשלוח את בתה לבית הספר. “אשב איתה בבית”, היא אומרת. “הילדים הם הדבר הכי יקר לנו בעולם. חיים אי אפשר להחזיר, לימודים כן. הילדים האלה נמצאים בחרדות קשות, פוחדים לצאת מהבית. בהקשר הזה, צריך גם להעלות את הבעיה שאין מספיק מטפלים רגשיים לילדים”.
“הפכנו להיות המגן האנושי החדש של הצפון”, אומרת חופית ספקטור מקיבוץ גונן, אמא לשלושה ילדים בגילים 4, 9, 12, ששניים מהם אמורים בתחילת שנת הלימודים לנסוע כל בוקר לבית ספר הגומא בקיבוץ כפר בלום. “אין לנו שגרה, יש אזעקות, ירי לידינו, עלינו, חוויה ממש לא נעימה”, היא מספרת. “אתה חי בפחד, בחרדה. הילדים פוחדים ללכת לשירותים לבד, הם לא יוצאים מהבית, ישנים קבוע בממ”ד. זו חוויה מאוד קשה”.
ותכף מתחילה שנת הלימודים.
“בבית ספר בכפר בלום אמורים ללמוד תלמידים מכפר בלום, מקיבוץ גונן ומשדה נחמיה. אנחנו, הורים מקיבוץ גונן, לא מוכנים שהילדים ילמדו בבית הספר בכפר בלום בגלל החשש מהסעות ודורשים להחזיר את הלמידה היישובית. קיבוץ שדה נחמיה חלוק בדעותיו לגבי הנושא. אנחנו בגונן מחכים כרגע לאישור ממשרד החינוך ללמידה יישובית. ההסעות עוברות בשטחים פתוחים לא מוגנים, שמעליהם לא מיירטים. לכן הורים רוצים לפתוח כיתות לימוד בתוך הקיבוץ שבו הילדים מתגוררים ולא להוציא אותם לתוך התופת”.
על התרגשות לקראת פתיחת שנת הלימודים אין מה לדבר?
“הבן הגדול שלי שעולה לחטיבה נורא מתרגש, אומר ‘אנחנו נתמודד’, אבל הילדה שעולה לכיתה א’ נורא מפחדת ומעדיפה להישאר בבית. כאמור, ההורים לא מוכנים לשלוח את הילדים בהסעות וגם לא מוכנים להסיע את הילד כי זו סכנה. אם לא תהיה למידה יישובית, נגייס את הוותיקים של הקיבוץ, את כל נשות הפנסיה שהיו מורות ונפתח מערכת חינוך משלנו”.
“שמחה לצד הרבה חשש"
“קיבוץ דפנה התפנה עם תחילת המלחמה וכך גם בית הספר ‘הר וגיא’ שבקיבוץ, בית ספר שש־שנתי, שבו למדו 1,200 תלמידים בכיתות ז’־יב’ שהגיעו מעמק החולה, מצפון רמת הגולן, מהרי נפתלי, ממטולה, מראש פינה ומיסוד המעלה”, מספרת רוית רוזנטל־פלד, מנהלת בית הספר.
“כשפינו את דפנה מיד התחלנו לחפש מקום חליפי. היה ברור שלא נוכל למצוא מקום שיכיל 1,200 תלמידים, ובסופו של דבר התמקמנו בשנה שעברה בשלושה מקומות: במכללה טכנולוגית בחצור הגלילית; בבית חינוך וילקומיץ’ בראש פינה; ובבית ספר נחשוני החולה ביסוד המעלה והמתנ”ס שלהם. לשלושת המקומות האלה הגיעו כ־800 תלמידים, כי אנשים זזו ממקום למקום”.
ואילו השנה, מציינת רוזנטל־פלד, “מצאנו מתחם של שלושה מבנים חדשים שהיו מיועדים להיות מפעל בפארק התעשיה צ.ח.ר, שהוא איזור תעשייה של חצור וראש פינה. המינהל לחינוך התיישבותי ומחוז צפון במשרד החינוך הפכו את המבנים האלה ממש לבית ספר, השקיעו פה המון כספים כדי לייצר את התנאים הכי טובים. כל התלמידים שהיו ב’הר וגיא’ יעברו לפה, ואני כבר יודעת על 1,040־1,030 תלמידים שצריכים להגיע ונמצאים בימים אלה ביישובים בדרום עמק החולה ובסובב כנרת”.
מבין 1,200 תלמידי בית הספר, היא מספרת, “כ־350 מפונים באופן רשמי על ידי המדינה ויש עוד 100 שמשפחתם התפנתה באופן עצמאי, כאשר הצפי הוא שמבין כלל המפונים כמחצית יגיעו לבית הספר והשאר ילמדו במקומות אחרים”.
מהו האתגר המרכזי מבחינתך השנה?
“הפרויקט הכי גדול זה להחזיר את התלמידים לקהילת בית הספר ובראש ובראשונה לראות מה שלומם. הילדים מגיעים עם חרדות ומצב רוח לא טוב, וזה נכון גם לצוות. בערך 30% מהמורים מפונים מהבית, אבל רובם מגיעים. הגיעו בשנה שעברה אפילו מתל אביב בין יומיים לשלושה בשבוע ללמד. בחודש הראשון יהיו לימודים, אבל הדבר העיקרי שנתמקד בו יהיה המענה הרגשי־נפשי לתלמידים. מביאים פסיכולוג שינחה אותנו איך להתנהל בתוך הכיתות”.
רוזנטל־פלד מציינת שיש המון פחד של ההורים לשלוח את ילדיהם בהסעות לבית ספר, “זה מובן כמובן, אבל גם ההורים וגם הילדים מחכים להיות יחד”, היא אומרת. “יש ילדים שלא ראו חברים שנה שלמה, יש ילדים שהיו עם חרדות ולא יצאו מהבית. יש הרבה שמחה בחזרה ללימודים לצד הרבה חשש. יש הרבה מצבים מורכבים, ואנחנו נצטרך להתמודד איתם בשנה הקרובה”.
מה קורה לגבי ילדים מפונים שלא יגיעו לבית הספר הזה?
“אנחנו יודעים איפה כל אחד נמצא, באיזה בית ספר הוא לומד, וגם עוקבים אחרי זה כי הם זזים ממקום למקום. אנחנו משתדלים להיות בשליטה על הדבר הזה, כמה שאפשר”.
“אנחנו מפונים מביתנו במטולה החל מ־16 באוקטובר”, מספרת צליל דורני דהן, אמא לשלוש בנות בגילים 4, 7 ו־9, שמתגוררת כרגע עם משפחתה בראש העין. הבנות, היא מספרת, עברו טלטלה. “הן התחילו את השנה בבית ספר ‘הנדיב’ במטולה, אחר כך שהינו עם כל הקהילה בטבריה בבית מלון ארבעה חודשים. לאחר מכן החלטנו לעבור לראש העין, ושילבנו אותן במסגרות. הן נכנסו בלי חברות, היו צריכות להתחיל הכל מאפס”.
עכשיו הן ימשיכו ללמוד בראש העין?
“התקווה לחזור הביתה הייתה אפסית. המצב בצפון רק מסלים. הבנות צריכות להתרגל לבית הספר בראש העין, לעבוד על המעגל החברתי מחדש, ואנחנו צריכים להכין אותן שכנראה אנחנו נשארים ולאף אחד אין תשובות לגבי מה יהיה”.
דורני דהן מוסיפה שלבנותיה מאוד חסרות חברותיהן ממטולה. “הבנות נמצאות בקשר רציף עם החברות בשיחות וידיאו, בצ’אטים. כל אחת מהחברות משתפת בקשיים שלה, בשינויים. רובן המכריע התפנה לכל מקום אפשרי: חלקן בראש פינה, חלקן בעפולה, חלקן במרכז - וכל ילד וילדה ממשיכים בדרך החדשה שלו עם ילדים חדשים בבית ספר. ישראל לישנסקי, מנהל מחלקת חינוך במטולה, דואג לדעת איפה כל ילד נקלט ואם יש צורך בעזרה מסוימת, אבל גם הוא במקום מאוד עצוב, רואה את הקהילה מתפרקת”.
ממחוז צפון שבמשרד החינוך נמסר: “מחוז צפון במשרד החינוך נערך בשיתוף פיקוד העורף כדי לאפשר לילדי הצפון לפתוח את שנת הלימודים יחד עם כל ילדי מדינת ישראל, על אף האתגרים הרבים".
במסגרת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, קיים ביום ראשון מפגש עם מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד״ר אורנה שמחון, פרויקטור הצפון, אלוף (במיל׳) אליעזר מרום, נציגי משרד החינוך ומפקדים נוספים.
מפקד פיקוד העורף הבטיח כי יינקטו בכל הצעדים על מנת ליצור מעטפת ביטחונית מיטבית שתאפשר לילדי הצפון לפתוח את שנת הלימודים. במסגרת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, פיקוד העורף שם דגש על מתן התרעה מלאה במוסדות החינוך, חיזוק הביטחון וההגנה במרחב, צמצום פערי המיגון הקיימים והפצת חומרי הסברה ייעודיים.
ד”ר שמחון: “אני מודה לאלוף פיקוד העורף ולפיקוד הצפון על עבודה יסודית ורצינית שנעשית בתיאום מלא עם המחוז והרשויות, ועל מעטפת ההגנה המרחבית גם במסלולי הנסיעה. שיתוף הפעולה מאפשר לנו לעמוד במשימה של פתיחת שנת הלימודים ב־1 בספטמבר באופן שייתן מעטפת והגנה לתלמידים במוסדות החינוך ובנתיבי ההסעות”.