"אנחנו במצב חירום קשה מאוד בעקבות המלחמה. קלטנו כ-100 חמורים, כ-40 סוסים, ומאות חתולים וכלבים מעוטף עזה ואנו זקוקים לסיוע במתנדבים, בתרומות ובאנשים שיסכימו לאמץ כלבים וחתולים", אומרת שרון כהן, המייסדת והמנהלת של עמותת "להתחיל מחדש", המסייעת בחילוץ ושיקום בעלי חיים.

עמותת "להתחיל מחדש", שנוסדה לפני כשבע שנים, פועלת בחווה בפאתי מושב חרות בשרון. במקביל, במתחם פועל מרכז חינוכי לילדים ובני נוער, כך שהמקום שוקק עשרות מתנדבים. 
"אנחנו מחלצים ומשקמים בעלי חיים, והמרכז החינוכי שהוקם עם מרכז חרות, פועל לחינוך. חשוב לראות את חסרי הישע, חסרי האונים, הקטן ממך ולא משנה אם הוא בן אדם או בעל חיים", מתארת כהן.

"הוא רזה הרבה": אחיו של החטוף שחולץ שופך אור על מצבו הגופני
אלו האמנים שסירבו להשתתף בטקס השבעה באוקטובר, רגב: "ההכנות נמשכות, אין שינוי"

נפגשתי עם כהן בחווה המשתרעת על שטח של עשרות דונמים וכיום חיים בה כ-950 חמורים, לצד עשרות סוסים, כ-300 חתולים ועשרות כלבים. בנוסף, החווה גם קולטת כבשים, פרות וחיות משק שנמסרו לה. תחילה, כהן הקימה את העמותה במטרה לחלץ, לטפל ולשקם חמורים, שרבים מהם עברו התעללות וחלקם הגיעו עם פציעות. בהמשך, העמותה החלה לקלוט ולשקם בעלי חיים נוספים. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, זינקה אוכלוסיית בעלי החיים בחווה. "שלחנו קרונות לעוטף עזה, כדי להביא חמורים, סוסים, כלבים וחתולים. הגיעו מאות בעלי חיים, חלקם במצב פיזי קשה", מספרת עוד כהן. "הבאנו אותם בעקבות פניות רבות שקיבלנו".

בעלי החיים מגיעים לחווה לאחר שעברו בידוד בחוות ופנסיונים לכלבים, במטרה לוודא את מצבם הבריאותי ושהם אינם נושאים מחלות. "החמורים והסוסים עוברים בידוד שנמשך כחודש וחצי, ולאחר שעברו חיסונים הם נקלטים אצלנו. אז מתחיל השיקום שלהם, חלקם הגיעו פצועים ובמצב פיזי ירוד", ממשיכה כהן. "היו חמורים שהגיעו כשהם סובלים מאגן ורגליים הרוסות בשל משא כבד וממצב פיזי ירוד".

כהן והחמורים. ''עזרו לנו לעזור להם'' (צילום: משה כהן)
כהן והחמורים. ''עזרו לנו לעזור להם'' (צילום: משה כהן)

קליטת מאות החמורים ושיקומם הביאה לזינוק בהוצאות. "לפני המלחמה היינו בעיצומו של תהליך העברת חמורים למקלט החמורים לה-טנייר בצרפת, כאשר עלות ההטסה של כל חמור עמדה על כאלף דולר. בסיוע תרומות העברנו בשנים 2022 ו-2023 כ-400 חמורים, כדי לפנות אצלנו מקום לקליטת חמורים נוספים", אומרת כהן. "התוכנית הייתה להטיס השנה עוד כ-600 חמורים למקלט בצרפת, אבל בגלל המלחמה, הטיסות הופסקו בחודשים הראשונים והן מאוד התייקרו, ונאלצנו להפסיק את העברת החמורים".

במקביל, החווה קלטה מאות חמורים וסוסים מעוטף עזה. "הקמנו מתחמים חדשים, רוב האתונות שהגיעו היו בהיריון והיה ריבוי. בממוצע היו לנו כעשר המלטות בחודש. הזכרים עוברים סירוס, אבל האתונות שבהיריון המליטו ואנו מטפלים באהבה בכולם".
בנוסף, בחווה נקלטו מאות חתולים וכלבים, לצד כבשים וחיות משק. "את חיות המשק קיבלנו מרשויות מקומיות. חלקן הגיעו מפינות חי, שם הן חיו בתנאים קשים וגם הן זקוקות לשיקום", מספרת כהן.

חמורים שחולצו מחווה מאולתרת בשרון (צילום: דוברות המשטרה)
חמורים שחולצו מחווה מאולתרת בשרון (צילום: דוברות המשטרה)

בעתיד, יש כוונה לחדש את העברת החמורים למקלטים נוספים באירופה, אבל בינתיים, לנוכח יוקר מחירי הטיסות, הם צפויים להישאר בחווה של "להתחיל מחדש" עוד חודשים ארוכים.
"הריבוי המואץ באוכלוסיית החמורים, הסוסים, החתולים, הכלבים וחיות המשק, הביא לזינוק בהוצאות, שהגיעו לכ-700 אלף שקל בחודש. רק רכישת החציר עולה כ-300 אלף שקל בחודש ויש גם לרכוש ציוד וטרינרי ולהסתייע בווטרינר שמגיע בתדירות גבוהה. אנחנו מתנהלים מיום ליום ודוחים תשלומים לספקים", מתריעה כהן. "אנחנו מפנים במידת הצורך בעלי חיים לבית החולים הווטרינרי ויש לנו חוב של כ-200 אלף שקל. הם הולכים לקראתנו, אבל נצטרך לשלם".
 
למרות הקשיים הכלכליים, כהן מציינת כי העמותה ממשיכה לחלץ, לקלוט ולשקם חמורים, סוסים ובעלי חיים נוספים. "אנחנו קולטים לעיתים חמורים שעברו התעללויות", היא מספרת, כאשר היא מסייעת בעירוי נוזלים לחמור שהגיע בימים האחרונים כאשר הוא סובל מהתייבשות.
כהן מזהירה כי לאורך זמן יהיה קשה לעמוד בעומס ובהוצאות הכבדות: "הוצפנו בבעלי חיים וחשוב לנו להעניק לכולם את הטיפול המסור והאוהב", היא מציינת. "אנחנו זקוקים לסיוע דחוף במתנדבים נוספים, בתרומות כספיות ולאנשים שיסכימו לאמץ כלבים וחתולים ולהעניק להם בית חם, לו הם ראויים".

החמורים בחוות האימוץ (צילום: David Frenkel)
החמורים בחוות האימוץ (צילום: David Frenkel)

כהן, שהעמותה אותה ייסדה מהווה עבורה מפעל חיים, מתמקדת גם בפיתוח המרכז החינוכי שהוקם עם מרכז חירות ומקיימת סיורים מודרכים.
"מגיעים לכאן רבים, גם קבוצות, לסיורים, כדי להכיר את עולמם של בעלי החיים.. בניגוד לגני חיות, בעלי החיים לא הגיעו לכאן כראווה לציבור, הם זקוקים לעזרה", היא מסבירה. "למרכז החינוכי מגיעים לצד תלמידים, גם נערות ונערים בסיכון וגם מתנדבים נפלאים, שסבלו מפוסט טרומה בעקבות המלחמה ובאמצעות הטיפול בבעלי החיים, השיקום הוא הדדי – להם ולבעלי החיים. מאוד מרגש לראות את הקשר המיוחד שנוצר ביניהם".