סוף השבוע של תושבי צפת: הירי לעבר העיר צפת נמשך גם בסוף השבוע האחרון, כאשר הבוקר (שבת) נורו כ-30 טילים לעבר העיר והכפר עכברה שבדרומה, תוך דקות ספורות. מתקפה זו התווספה לירי רקטות בליל שבת לעבר צפת וסביבת יער בירייה. רוב הטילים יורטו בהצלחה על ידי כיפת ברזל, אך כמה מהם נפלו בשטחים פתוחים.
חיי התושבים בצפת ובאזור הצפון השתבשו לחלוטין עקב המצב הביטחוני. תחושות של הזנחה, תסכול ופחד מלוות את היום-יום, כשהשגרה הפכה לבלתי אפשרית. תושבי הצפון זועקים לשינוי, מבקשים יחס ושגרה בטוחה כמו במרכז, בימים קשים בהם לא ברור מתי יחזרו חייהם למסלולם.
הרחבת הירי לצפת והכנרת היא לא מקרית: חיזבאללה אימץ טקטיקה חדשה
מה הם מתכננים? התיעוד החריג מדרום לבנון | צפו בתיעוד
אייל קדוש, תושב צפת, מתאר בשיחה עם ״מעריב״ את השגרה שהפכה לבלתי נסבלת: "התחושות מאוד לא נעימות. אנחנו מתעוררים לקול אזעקות ובומים, וזה הפך לשגרה יומיומית בעיר. אי אפשר לנהל חיים נורמליים. חלק מההורים כבר לא שולחים את הילדים לבית הספר, וזה מובן – לא בטוח כאן״.
במהלך השנה האחרונה, התושבים נאלצו להתמודד עם האיומים הביטחוניים וחלקם אף נאלצו לבנות ממ"דים על חשבונם. "הרבה אנשים בנו ממ"דים בבתיהם על חשבונם, כך גם הוריי״, מספר קדוש. "הצפון גמור לגמרי. הכול סגור, מראש פינה ועד צפת. ההתרעות על ירי לצפון מופיעות בטלוויזיה, אך אף אחד לא מדגיש אותן. כשיש משהו במרכז, מיד מופיעים דיווחים מתפרצים בכלל ערוצי החדשות, אבל המצב אצלנו? לא מעניין אף אחד״.
״זה הפך לשגרה שאנו מקבלים התרעות להישאר בקרבת אזורים ממוגנים. אנו נאלצים להיצמד להנחיות, וכך נוצר מצב בו חלק מתושבי העיר לא יכולים לצאת לעבודה או לשלוח את הילדים למסגרות החינוך. בנוסף, אסור לקיים התקהלויות, ובכל פעם שאנו רוצים לצאת מהבית - אנו חושבים פעמיים. אין לנו שגרת חיים כבר 11 חודשים״, הוא מתאר בכאב. ״הצבא חייב גם לתקוף - ולא רק לחכות לתגובות של חיזבאללה״.
איילת, תושבת צפת שגרה בסמוך לבסיס פיקוד צפון, מספרת על המציאות הקשה בעיר: "אין לנו יום ואין לנו לילה. כבר תקופה ארוכה שאין לנו שינה רצופה. גם כשאין אזעקות, אנחנו שומעים את הכוננות ואת ההכנות של הצבא", היא אומרת. "התחושה היא שהופקרנו. אני משתדלת שלא להיכנס לוויכוחים פוליטיים, אך אני מרגישה כאב על כך ששכחו אותנו״.
לדבריה של איילת, המצב בצפת נורמל בעיניי רבים, דבר המעצים את התחושה הקשה של ההזנחה: "פעם היו לפחות מודיעים בטלוויזיה על האזעקות בצפון, אבל היום זה פשוט לא מעניין אף אחד. אנחנו חווים יום יום אזעקות, מתעוררים לבקרים חנוקים מלאי פיח ועשן - כתוצאה מהשריפות ביער בירייה הסמוך אלינו, אז איך עדיין אדישים למצבנו?״, תהתה בכאב. ״גם הפסקות חשמל יש לעיתים תכופות״.
היא מתארת כיצד תחושות הפחד חדרו גם לשגרה היומיומית: "רציתי לארגן לבן שלי מסיבת הפתעה, אבל חששתי להזמין ילדים - הרי איך אכניס 30 ילדים לממ"ד? בסוף נאלצתי לבטל את המסיבה - כי באותו היום נשמעו אזעקות בעיר".
החיים של תושבי צפת, לדבריה של איילת, הפכו למאבק יומיומי. "אם לא מתעוררים מהאזעקות, מתעוררים לקול מסוקי הקרב או פיצוצים מרחוק. אנחנו כל הזמן דרוכים. זה בלתי נסבל, כבר 11 חודשים שהחיים שלנו הפוכים לגמרי. גם בחמישי האחרון לדוגמה, נשמעו באחת בלילה מספר אזעקות, והדף הפיצוצים היה בלתי נסבל. לקום מתוך שינה עמוקה לרעשי המלחמה - זה נורא. הבית שלי הסריח מעשן השריפה ביער ביריה, גם לאחר שסגרנו את כל החלונות. כל הגינה והכביסה התלויה - הייתה מלאה בפיח. נולדתי וגדלתי בצפת, ומאז ומתמיד היא הייתה המקום הכי בטוח שיש עבורי. כיום - אני לא מרגישה בטוחה אפילו בתוך הממ״ד״.
איילת משתפת כיצד היא דואגת להוריה, שגרים בעיר ללא מרחב מוגן: ״בבית הוריי אין ממ״ד, ואני ואחיי ואחיותיי חרדים להם, מבקשים מהם שיעברו למרכז. גם אחי אומר לי כל הזמן, 'קחי תיק ותברחי מצפת׳. אבל אני לא יכולה לעזוב. אני אחות בבית חולים, ואני חייבת להיות בכוננות. הכנתי תיק לילדים – ואם המלחמה תתעצם, הם יעזבו ואני אשאר בבית החולים".
לדבריה, המצב הנוכחי הופך את התושבים לצל של עצמם. "אין לנו שגרה, אי אפשר לתכנן שום דבר. אנחנו עייפים כל הזמן, וגם אם אין אזעקות, אנחנו מתעוררים לקול מסוקים. כשאנחנו נכנסים לממ"ד, מדליקים טלוויזיה, ורואים שאין אפילו כותרות על האזעקות בצפון, זה רק מוסיף לתסכול״.
״האדישות שחלק מהתושבים מפתחים היא עוד יותר מסוכנת - כי אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. אנו רוצים להרגיש שקט - בדיוק כמו שיש לתושבים במרכז. אני לא חושבת שהממשלה מודעת למה שקורה בצפון ואם היא מודעת - אז היא מתעלמת ממה שקורה כאן. אנחנו מאוד כועסים ומאוכזבים מכל מה שקורה פה מבחינה ביטחונית, עד מתי ימשיך המצב?״, אמרה בתסכול.
״בסופו של דבר, תהיה עזיבה מאסיבית של תושבי הצפון, אנשים כבר לא רוצים לגור כאן ואני מבינה אותם. המלחמה לקחה את הצפון עוד 7 צעדים אחורה. אני בעצמי אמרתי לילדיי - כשתסיימו את השירות הצבאי - אל תישארו כאן, תעברו למרכז. אין בעיר ובצפון בכלל שקט, פרנסה או ביטחון. תמיד דיברו על הפערים בין הפריפריה למרכז - וזה ממש מורגש כיום בפן הביטחוני. אנחנו באמת כבר מותשים ועייפים מהמצב המתמשך״.
הסרטון בכתבה פורסם לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת : [email protected]