דרכה האחרונה: בבית העלמין החדש בבירת הנגב באר שבע הובאה היום (חמישי) למנוחת עולמים רויטל יהוד ז"ל, שנהרגה מפגיעת רקטה בקרית שמונה יחד עם בן זוגה דביר שרביט ז"ל ושלושת כלביהם. שרביט הובא לקבורה בקיבוץ בארי.
מרכז חייה של יהוד בשנתיים האחרונות היה בקרית שמונה. בני הזוג סירבו להתפנות ולפנות את הבית גם בעת המלחמה על אף שהוריה של יהוד שמתגוררים בבאר שבע ביקשו ממנה לא אחת לבוא ולהתארח אצלם. בן זוגה של יהוד נקבר בקרית ארבע.
חטא לתפקידו: ביום כיפור ניר דבורי צריך לבקש מכולנו סליחה | מיקי לוין
"מלחמת היהודים": היחסים בקואליציה היו על סף פיצוץ, איך פעל נתניהו?
ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' ספד ליהוד: "לא זכיתי להכיר את רויטל. הלילה קיבלתי טלפון ממישהי שביקשה ממני לסייע להביא את גופתה של רויטל לבאר שבע, שכן משפחתה גרה כאן. יש לכולנו שותפות גורל. רק השבוע נפרדנו בעצב וצער מלוחמת מג"ב. זו החוויה ה-59 כאן בעיר. אני משתדל לכבד את כל אחד מהנופלים והנופלות, סמל לקיום שלנו, העם היהודי. שמעתי שרויטל הייתה מלאך והתמודדה עם חיים לא פשוטים, לוחמת בלב ובנשמה. זה כל כך עצוב וכואב שכך זה הסתיים. אנחנו לוקחים את הרוח שלה שנלחמה כדי לחיות. אנחנו נוצרים את זכר הנופלים והנרצחים ומביטים קדימה בתקווה כי אין לנו ארץ אחרת".
אחותה של יהוד, הילה, ספדה לה גם היא: "שום דבר לא הכין אותי לכאב הזה. אחרי כל מה שעברנו, המחלה שלך. ניצחת את הסרטן וחשבתי שזהו. ניצחנו את הנורא מכל והכל יהיה בסדר. ניצחנו את זה יחד. איך זה שאני עומדת ומספידה אותך? כאילו אלוהים נלחם בי. לא חלמתי שאקבל שיחה כזו קשה. את הנשמה הגדולה של הבית שתמיד דאגה לכולם. מי יסביר לאחיינים שלך את המציאות הקשה הזו? תמיד חלקנו את המשברים יחד ועכשיו אני לבד. בלעדייך. לא הספקתי להיפרד. גם כשדיברנו בראש השנה השיחה נקטעה בגלל האזעקות. לא דאגתי. כי מי יכול עלייך? את הלוחמת הכי גדולה שלי. היית צנועה ואוהבת אדם. זו הסיבה היחידה שאני יכולה להסביר למה אלוהים כל כך התעקש עלייך".
"אני רק רוצה לבקש ממך דבר אחד. בבקשה תשמרי עלינו. על המשפחה, על העם שלנו. עברנו שנה קשה ועכשיו זה פוגש אותי וזה כל כך כואב. אני מקווה שהמשפחה שלנו תהיה האחרונה שמשלמת את מחיר המלחמה הארורה הזו. תשלחי לנו כוחות וסימנים של תקווה".
בקיבוץ בארי הובא למנוחות כאמור בן זוגה של יהוד, דביר שרביט.
תמר קראוניק, בתו, ספדה לו: "אני עומדת פה היום בבארי, בקיבוץ שכל כך אהבת, כדי להגיד שוב כמה היית גיבור, הצלת כל כך הרבה אנשים, נגעת בכל כך הרבה אנשים וכולם הגיעו ללוות אותך הפעם בדרכך האחרונה. אבא, אולי אתה לא יודע, אבל בזכותך סיימתי קורס קצינים בדיוק לפני שנה. בטקס כולם עמדו דקה דומיה לכבודך ומחאו כפיים. כיום אני משרתת במג"ב, כקצינה בסיירות מרכז, אני יודעת כמה שזה היה חשוב לך, מקווה שהצלחתי להגשים לך חלום. אין אחת ביחידה שלא יודעת מי אתה, אין אחת שלא מכירה אותך, את הבן אדם הטוב שהיית. אבא אני מקווה שאתה מסתכל עליי מלמעלה מלא בגאווה, שאתה שמח על הדרך שעברתי בזכותך".