רן אורן, מייסד מיזם "נערי האור", השוכן בחוות המרפא רשפון, מספר על הניסיונות להישאר עם הראש מעל המים: “זקוקים להשקעה פילנתרופית”, על רבבות בני אדם בפוסט-טראומה: “הגיעו לכאן 16 אלף איש, אבל לפחות חצי מיליון צריכים מענה”, ועל ילד קטן אחד מהרצליה שבזכותו הכל התחיל.
רגע לפני חג חנוכה, העסק החברתי “נערי האור” (Youth of Light), שצמח מתוך פרויקט לשילוב בני נוער בסיכון במסגרת תעסוקתית - קורא ליחידים, ארגונים וחברות לרכוש חנוכיות, פרי עיצובם של הנערים והנערות. זאת על מנת לאפשר את המשך פעילותה של "חוות מרפא רשפון", שהפכה בשנה החולפת למרחב טיפולי המעניק תמיכה נפשית לנפגעי 7 באוקטובר.
מאז פרוץ המלחמה, פעילות העסק הורחבה במטרה לשמש בסיס לפעילות חוות המרפא, שבה נמצאים ונתמכים לא רק נערים ונערות בסיכון, אלא גם חיילי מילואים, שורדי הנובה, משפחות שכולות וכל מי שהיה זקוק ועדיין נזקק לתמיכה ועזרה.
בשנה החולפת, ולאור הפעילות האינטנסיבית שהורחבה לכלל האוכלוסייה, נמצאת החווה במצב קריטי בכל הנוגע למימון המשך פעילותה השוטפת.
חוות מרפא רשפון היא כיום המרכז הגדול ביותר בארץ לצמיחה מטראומה, הפועל על בסיס התשתית הערכית והטיפולית שנבנתה לאורך 20 שנות פעילותה. בשעריה עברו יותר מ־16 אלף שורדי המסיבות בנובה ורעים, כוחות הביטחון, משפחות שכולות וצוותי רפואה וטיפול הסובלים מעומס וטראומה משנית. היא מתמקדת בטיפול רב־ממדי, המשלב התערבויות רגשיות, חינוכיות ופיזיות, ומעניקה סיוע בהתמודדות עם טראומה ובניית חוסן אישי וחברתי.
2025 מסתמנת כשנה קריטית בכל הקשור להתמודדות עם פוסט־טראומה. על פי נתוני משרד הבריאות וסקר של מכבי שירותי בריאות, נרשמה עלייה של 47% בפניות לשירותי בריאות הנפש ועלייה של 27% באבחנות של פוסט־֫טראומה. זאת בנוסף לעלייה בצריכת תרופות הקשורות בבריאות הנפש. לאור ההבנה שהטיפול בנפגעי פוסט־טראומה בשנים הקרובות ידרוש הרבה משאבים ויכולות, החליטו בנערי האור לייצר 25 אלף חנוכיות ולהקדיש את ההכנסות להמשך פעילות החווה.
להציל את בני הנוער
את החווה הטיפולית ומיזם נערי האור הקים רן אורן לפני שני עשורים במהלך לימודי הפסיכולוגיה שלו, כששימש כחונך פר”ח של נער מהרצליה ששמו שגיב. יום אחד התקשר אליו שגיב וסיפר שהוא נמצא מחוץ לבית וזקוק לעזרה. אורן לקח אותו תחת חסותו, שילב אותו בעסק המשפחתי, וכך הבין שני דברים: הראשון, מסגרת תעסוקתית חברתית תומכת עשויה לסייע לשיקום בני נוער ולהחזיר אותם לחיים תקינים; השני, שהוא מצא את ייעודו בחיים.
החזון היזמי הוא משהו שעובר ככל הנראה בגנים. כשאורן נולד, לפני 50 שנה, הוריו שלא מצאו ציוד לתינוקות בהישג יד הקימו כמעט בן לילה חנות קטנה בשם “שילב” במטרה לסייע להורים טריים באותו מצב.
מהחונכות של שגיא והטוויסט בקריירה של אורן נולד המיזם "נערי האור", שמטרתו כאמור להעניק לנוער בסיכון מסגרת תעסוקתית, טיפולית וחינוכית. המיזם פועל במודל המשלב מטרות חברתיות ופעילות עסקית. משמע, כל הרווחים מהעסק לא חוזרים למשקיעים אלא מושקעים מחדש בהמשך הפעילות החינוכית והטיפולית.
“המחשבה שלי הייתה ללכת לכיוון של עסק חברתי, כי הבנתי שזה מה שמציל את בני הנוער”, מסביר אורן. “הרעיון היה להקים בית מלאכה ולייצר עם הנערים הללו משהו. אני זוכר שיום אחד ישבתי באיזו פגישת עסקים וראיתי המון גושי שעווה של נרות שנכבו, ושאלתי את אחראי המשמרת מה הם עושים עם זה. הוא ענה: ‘זורקים לפח’. שבוע מאוחר יותר חיכה לי קרטון מלא שעווה, והבנתי כמה זה סימבולי וכמה זה מסמל את בני הנוער הללו, שיש להם פוטנציאל אדיר אבל אנחנו לא מצליחים לראות או לממש אותו. הם פשוט נפלטים החוצה”.
הרעיון של אורן היה לאסוף את השעווה הממוחזרת, להמיס אותה ולצקת מחדש נרות עם צורה וריח. “נרות תמיד סימלו בעיניי תקווה ואור, חיים ואפילו קדושה. פה נולד הפרויקט. התחלנו בירושלים, וכיום יש לנו שמונה פרויקטים כאלה עם יותר מ־3,000 בני נוער שהשתלמו בתוכנית והשתלבו בעבודה במפעל. יש לנו מחקר מלווה מאוניברסיטת בר־֫אילן שסקר 508 בוגרים שלנו והציג תוצאות מדהימות, הן בתחום החזרה ללימודים והגיוס לצה”ל והן ביכולת להשתלב בחברה”.
לא מצליחים לצאת מהבית
חוות מרפא רשפון נרשמה כעמותה ועובדת כיום עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. “בקרוב נשתף פעולה גם עם משרד הביטחון ועם גופים כמו מרכזי חוסן. ובכל זאת, אנחנו זקוקים לתמיכה פילנתרופית נוספת כדי לקיים את הפעילות במתכונתה המורחבת, שרק הולכת וגדלה”, אומר אורן. “יש כיום קהילה אדירה של אנשים שזקוקים לסיוע. 16 אלף הגיעו לכאן בשנה החולפת, אבל אנחנו מדברים על לפחות חצי מיליון אנשים הזקוקים למענה שאנחנו יודעים שאנחנו מסוגלים לתת.
"אנשים מגיעים אלינו על בסיס יומי, ויש לנו שאיפה לפתוח עוד חוות, כי בקצב הזה ברור לנו שלא נוכל לטפל לבד בכולם. יש פה 150 מטפלים ובשנה האחרונה צברנו יותר מ־30 אלף שעות טיפול, בעיקר בנושא ההבנה של הטראומה ואיך להתמודד איתה”. בנוסף לנוער בסיכון מגיעים גם חיילים. מדברים על סדר גודל של 40 אלף לוחמים שחזרו עם פוסט־֫טראומה. ויש ילדים ממשפחות שכולות, אנשים שנפגעו ישירות או במעטפת - וגם הם זקוקים לטיפול. פה האתגר”.
איך מערך הטיפול בחווה עובד?
“יש את הצוות הקבוע שעובד בחווה, יש צוות מטה ואנשים שזקוקים לנוכחות בחווה על בסיס יומיומי. יש לנו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וצוות שלם עם קבוצות טיפול דינמיות. יש המון שורדי נובה שמגיעים לכאן כל ערב - וכמובן הגרעין של הנוער בסיכון”.
אורן מסביר שנוער שהיה בסיכון עוד לפני 7 באוקטובר, נמצא כיום בסיכון גבוה עוד יותר. “כל המפגש הזה עם המלחמה, החרדות, הטילים, המשפחות שלא תמיד נמצאות שם כדי לתמוך... גם האלימות בבית גוברת במצבי מתח. אנחנו מבינים שהרבה בני נוער מפונים, שבעל כורחם נותקו מהסביבה המוכרת שלהם, מוצאים את עצמם בסיטואציות שהם לא מכירים ולא חשבו שיהיו בהן”.
לבני הנוער הללו התווספו הצעירים שהגיעו אחרי 7 באוקטובר לחוות המרפא. “אלו חבר’ה שלמדו, עבדו והיו במסלול חיים שנזרקו ממנו”, מספר אורן. “התוכנית שבנינו יחד עם משרד הרווחה וקרנות הביטוח הלאומי אורכת בין שלושה לשישה חודשים. קיבלנו מנדט לטפל ב־100 כאלה, אבל אנחנו יודעים שיש לפחות 600 צעירים שהיו בנובה ופשוט לא מצליחים לצאת מהבית או להשתלב שוב בחיי היום־֫יום, והם חייבים לקבל מענה”.
בנוסף, יש 120 משפחות שכולות שהעמותה ליוותה באופן צמוד בשנת האבל הראשונה. אורן: “הבנו שיש צורך להמשיך עם זה וששנה אחת זה לא מספיק. אז כן, יש מימון של הביטוח הלאומי ומיזם משותף עם משרד הרווחה, אבל זה לא יכול לממן את כל הפעילות. המודל שלנו מאז ומתמיד התבסס על שליש מכספי המדינה, שליש מפעילות עסקית או מכירה של המוצרים שלנו, כמו החנוכיות למשל, ושליש פילנתרופיה ומשקיעים חברתיים. וכאן אנחנו זקוקים לעזרה”.
ובכל זאת, אורן מבקש להזכיר כי נערי האור היא עסק חברתי שעומד בזכות עצמו. “אין עוד מותג חברתי איכותי כזה, שפועל כעסק לכל דבר ועניין. אם תציצי בחנות הדיגיטלית שלנו תראי שיש לנו מגוון מוצרים רחב. לא רק חנוכיות אלא גם נרות, לפידים לגינה, מארזים מיוחדים וסבונים טבעיים שאנחנו מייצרים. לאחרונה התחלנו למכור גם בארה”ב. יצרנו מאפס פלטפורמה שמוכרת בחו”ל”.
עסק כלכלי ורווחי לכל דבר?
“לחלוטין עסק לכל דבר. כשאתה קם בבוקר אתה חושב איך להיטיב עם החבר’ה, וזה הכלי שבו אנחנו משתמשים וכעת גם מגייסים ב־100% לפעילות החווה שלנו. אבל המטרה היא להיות גם מותג. כיוונו להיות מותג־֫העל החברתי הראשון בישראל, ולהצליח לייצר את אותה מערכת יחסים, את אותה אהבה, את אותה אהדה, שיש לקהל לקוחות של מותג - אבל סביב ערך חברתי. אז השקענו הרבה מאוד לאורך השנים גם בפיתוח המותג ויש קהל גדול שאוהב את הפעילות שלנו, והשנה הרחבנו את הפעילות הזו ואת היכולות שלנו. אנחנו לא רק בתחום של חינוך וטיפול, אלא נכנסנו גם לתחום של ריפוי ושל טראומה”.
לגבי העובדים, מוסיף אורן: “מי שעובדים פה מקבלים הכשרה מקיפה, מתקדמים והופכים לאחראי משמרת. הם לומדים לנהל מלאי ולעבוד עם מדפסות תלת־֫ממד ומכונות לייזר. אנחנו גם עושים ירידים והם יוצאים בעצמם למכור. כשהם רואים את המוצרים שהם ייצרו מאפס נמכרים בערך גבוה ומעניקים כל כך הרבה תמורה, יש בזה בעיניי ערך גדול מעבר לכסף - תחושת ההצלחה והערך העצמי שהצעירים הללו חווים. בסוף, אני רואה את הבוגרים שלנו, שלא רק השתלבו בחברה אלא חלקם הם כיום בעלי עסקים מצליחים, וזה הדבר הכי משמעותי בעיניי”.
לאתר החברה: www.youth-of-light.org