אוהד בן עמי, תושב קיבוץ בארי שנחטף על ידי חמאס ב-7 באוקטובר, ציין היום (שלישי) את יום הולדתו ה-56 כשהוא עדיין מוחזק בשבי. לציון יום ההולדת השני בשבי, התקיימה רכיבת אופניים המונית בתל אביב, בהשתתפות חבריו לרכיבה שנמנעו מלרכוב מאז החטיפה. הרכיבה הסתיימה בטקס מרגש בגן צ'רלס קלור, שם התכנסו בני משפחה וחברים.
בן עמי נחטף מביתו בקיבוץ בארי לאחר שנפצע מירי בזמן שיצא לסגור תריסים. אשתו רז, שהוחזקה עמו בשבי ושוחררה בנובמבר, התחבאה תחת שמיכה וחזתה בחטיפתו לפני שנלקחה גם היא. בסרטונים שפרסמו המחבלים נראה בן עמי בבוקסר וחולצה קצרה, כשהוא מובל במצב טוב יחסית למרות פציעתו.
"קשה להאמין שאנחנו מציינים יום הולדת שני בשבי," אמר קובי, אחיו של אוהד בטקס. "445 ימים עברו מאז שנגזלו לנו החיים. כל יום שעובר קשה יותר. אני מתגעגע לרגעים הקטנים שלנו, למפגשים של יום שבת, לרגע הזה בצהריים שאתה מתקשר ושואל 'קובו, אכלת?'" "אני יודע שאתה חזק ומקווה שאתה מחזיק מעמד עוד קצת", המשיך קובי. "מרגישים את החזרה שלך קרובה. הלוואי וכבר בשבוע הבא תהיה פה איתנו".
אלה, בתו של אוהד, ציינה כי הטקס התקיים בשעת השקיעה כי זה הזמן שהיה של הוריה ביחד: "בחרנו בטיימינג של השקיעה כי זה הזמן של אמא ואבא ביחד, זה הזמן שלהם שהם יוצאים לראות את השקיעה ולחגוג את האהבה שלהם כל יום מחדש", אמרה אלה, "אני הכי ילדה של אבא והוא כל כך חסר לי בכל דקה ודקה ביום," אמרה בדמעות. "אני אקשיב ולא אזוז גם אם זה ייקח חודשים עד שתספר לי את כל החוויות שעברת".
רז, אשתו ושורדת השבי, נשאה דברים מרגשים: "אנחנו כבר 32 שנים ביחד ואף פעם לא נפרדנו לכל כך הרבה זמן. אתה החבר הכי טוב שלי. אפשר לדבר איתך על הכל, תמיד תסביר לי בסבלנות וגם אם זה כבר בפעם העשירית", אמרה רז, "אני מתגעגעת לצחוק איתך, לשבת איתך על הספה בסלון", המשיכה רז. "אני יודעת שמאוד קשה במצב שאתה נמצא בו, לצערי מניסיון אישי. אבל אני חזרתי ואני מאמינה בכל ליבי שגם אתה תחזור אלינו ונחבק אותך ונעטוף אותך כמה שתצטרך".
רז סיפרה על מערכת היחסים המיוחדת של אוהד עם בנותיהם: "אתה יושב עם אלה ומייעץ לה בפיננסים ובמניות, והיא כמוך אוהבת את אותם הדברים. ועם נטלי אתה עושה מלחמות כריות ומסיע אותה למסיבות בשטח, כי אתה לא יכול להגיד לה לא - היא הקטנה המפונקת של אבא שלה... כשתחזור לא תאמין לאיזה לביאות הן הפכו להיות", הוסיפה רז. "הן נלחמות עליך יום יום ואנחנו לא נפסיק עד שתחזור".
רגע מרגש היה כאשר השמיעו בהקלטה את דברי אימו, אתי. "מי היה מאמין שאתה תחגוג עוד שנה אחת בשבי? אנחנו כבר מייחלים ליום אז שתחזור אנחנו מתוחים, אנחנו חרדים שעה שעה, דקה דקה. מי ייתן לנו כבר שיהיה לנו קצת שקט ושלווה ושאני לפחות יראה את הפנים שלך".
האם אתי אמרה בתקווה גדולה: "לא חשוב מה, העיקר שתהיה כבר במדינה שלך בחזרה ובבית שלך ליד המשפחה שלך שכל כך אוהבת אותה. שכל כך חרדה לך ושכל כך גאה בך שאני יודעת ששם אתה מנסה לשרוד ואתה מנסה להעביר כל יום וכל לילה שהם קשים גם מהקור גם מהחושך. תדע ילד שפה נלחמים בשבילך אוהבים אותך ומחכים לך".