המשפיעים של "מעריב": מקומות 81-100 | המנכ"לים וגיבורי התרבות

80. שי אהרונוביץ' - מנכ"ל רשות המיסים

זאת אחת התקופות המאתגרות ביותר עבור מנכ"ל רשות המיסים מאז קום המדינה, ושי אהרונוביץ' (49) עומד במשימה ביד רמה.

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל רשות המיסים הקצתה משאבים רבים לטיפול באלפי תושבים, רובם מהדרום והצפון, שבתיהם ורכושם נפגעו. 
מעריכים מטעם מס רכוש הגיעו לכל אחד מהבתים, המשקים החקלאיים ומקומות התעשייה שנפגעו, כדי לאמוד את הנזקים ולאשר מתן פיצוי, שיאפשר את מימון עבודות השיקום.

לצורך עמידה במשימה עובדים מתחומים אחרים ברשות המיסים שובצו לחוליות, שטיפלו בנזקי המלחמה. בנוסף, הרשות טיפלה במפונים מהדרום ומהצפון שהיו זקוקים למענה ובבעלי עסקים שנפגעו בעקבות המלחמה.

לאחר גיוס הכוחות לטיפול בנזקי המלחמה, רשות המיסים ניצבת בפני שורת אתגרים בעלי השלכות דרמטיות למשק הישראלי, על רקע הגירעון התקציבי העמוק שנוצר. אחת הדרכים להתמודדות עם הגירעון היא העמקת הגבייה.

ישנן הערכות שכ־10% מהכלכלה הישראלית היא "שחורה". ואכן, המאבק בהון השחור נחשב לאחד היעדים המרכזיים של רשות המיסים, שתפעל בנחישות להעמקת הגבייה, באמצעות קידום יוזמות חקיקה ופעילות אכיפה טכנולוגית ובשטח. לצורך כך על רשות המיסים לעבות את מערכי החקירות ואת הליכי הטיפול בתיקים של חשודים בעבירות מס.

אהרונוביץ', שצמח מלמטה, מכיר היטב את רשות המיסים, דבר שמעניק לו יתרון בהובלת ההתמודדויות מול האתגרים המורכבים. הוא נולד ביפו וגדל בראשון לציון, למד בתיכון אמית המר ברחובות, ולאחר שירותו הצבאי המשיך בלימודיו האקדמיים. הוא עורך דין בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן.

את דרכו בשירות הממשלתי החל ברשות המיסים לפני 23 שנים, ומילא בה שורת תפקידים בתחום מיסוי מקרקעין. בהמשך עבד כעורך דין במחלקה המשפטית, ולאחר מכן כמנהל מחלקה במטה הרשות. בהמשך מונה לשורת תפקידי ניהול יחידות מטה ויחידות בשטח. אהרונוביץ' היה מעורב בשינויים בחקיקות מס רכישה ובגיבוש המדיניות למיסוי מקרקעין בישראל.

משנת 2018 הוא שימש כסמנכ"ל רשות המיסים הממונה על מערך מיסוי מקרקעין. הוא הוביל מהפך טכנולוגי במערך לדיווחים מקוונים וביצוע אוטומטי של שומות. הוא אף השתתף בכתיבת ספר פרשנות בסוגיית מיסוי מקרקעין.

81. יעקב (ינקי) קוינט - מנהל רשות מקרקעי ישראל

כבר ארבע שנים שינקי קוינט משמש כמנהל רשות מקרקעי ישראל, הגוף המנהל את קרקעות הלאום בארץ. הוא מונה לתפקיד על ידי שר הבריאות והשיכון דאז יעקב ליצמן.

בשנתיים הראשונות לכהונתו של קוינט נרשמו ברשות מקרקעי ישראל תוצאות שיא בהיקף שיווקי הקרקעות, ולצידן גדלו ההכנסות לקופת המדינה.

כחלק מהאג'נדה שלו הוביל קוינט מהפכה דיגיטלית ברשות, שכללה החלפה ושדרוג מערכות הליבה, מה שאפשר ביצוע פעולות מרחוק, כמו גם גישה למכרזים מקוונים, זאת לצד פיתוח מערכות בינה מלאכותית המיועדות לאיתור פלישות מקרקעין, שיוצרו בשיתוף חברת רפאל. 

ינואר 2024 מינה השר לשיתוף פעולה אזורי את קוינט לממלא מקום זמני כמנהל רשות החברות הממשלתיות, זאת לצד תפקידו ברמ"י. לא בכדי קוינט הוא איש בעל כוח רב והשפעה, כשהוא אחראי על 108 חברות ממשלתיות עם הכנסות של כ־82 מיליארד שקל ונכסים בשווי של 256 מיליארד שקל, לצד רמ"י, הגוף שמנהל כ־20 מיליון דונם, המהווים יותר מ־90% מהקרקעות במדינה ובבעלותה.

קוינט הוא זה שקובע מה יהיו המגרשים שישווקו לקבלנים ולבנייה, לצד תכנון והשפעה על צורתן של ערים שונות והרכבן הדמוגרפי. הנתונים המרשימים הללו צפויים לתרום להגדלת היצע הדירות במשק.

בנוסף, תחת ניהולו משקיעה רמ"י מיליארדי שקלים לפיתוח תשתיות בשכונות שנבנו על קרקעות המדינה, והיא מקפידה להעביר לכל רשות מקומית 12% מהכנסותיה מהקרקעות שבתחומי אותה הרשות.

82. מאיר שפיגלר - מנכ"ל חברת החשמל

חברת החשמל, בניהולו של מאיר שפיגלר, עמדה בחזית הלחימה, כאשר צוותים שלה טיפלו לעיתים תחת אש בהפסקות חשמל בעקבות שיגורים מרצועת עזה ומלבנון, שפגעו בדרום, בצפון וגם במרכז.

שפיגלר (66), בעל ניסיון ניהולי עשיר, שימש בשורת תפקידים בכירים, בהם מנכ"ל משרד הדתות, מנכ"ל קרן קיימת לישראל ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ומ־1 בנובמבר 2022 הוא מכהן כמנכ"ל חברת החשמל.

כבר בימים הראשונים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־7 באוקטובר החברה פעלה בתנאים מורכבים לשיקום רשת החשמל בעוטף עזה. במקביל, חברת החשמל נערכה ברכישת ציוד ותרגולים לתרחישים של מתקפה מאיראן והתלקחות עם חיזבאללה.

שפיגלר, שהוביל את ההתארגנות של חברת החשמל, גם גילה מנהיגות כאשר יצא נגד זריעת פאניקה, שבאה לידי ביטוי בגל רכישות של גנרטורים בשל חשש ממתקפה רחבה של חיזבאללה. "לא קניתי גנרטור, אנחנו ערוכים היטב למנוע עלטה והפסקות חשמל ממושכות", הרגיע בריאיון ל"מעריב".

ארבעה מעובדי חברת החשמל נהרגו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל - שלושה בדרום ועובד נוסף בצפון. עוד עובד של החברה נפצע באורח קל בצפון. "תגברנו את צוותי העבודה בצפון, כשניידנו עובדים מהמרכז. אנו במתכונת חירום, אבל למעשה מתורגלים באירועי חירום לא רק במלחמה, גם בעת מזג אוויר קיצוני בחורף ובקיץ", הוא המחיש את האתגרים המורכבים שאיתם התמודד.

אחד הלקחים ששפיגלר סבור שיש להפיק הוא האצת פרויקט הטמנת קווי המתח הגבוה בקרקע. לטענתו, בדרום ובצפון יש צורך בהטמנה של כ־1,260 ק"מ, ובכל הארץ כ־2,600 ק"מ של קווי מתח.

שפיגלר מוביל את חברת החשמל על רקע הרפורמה במשק החשמל של משרד האנרגיה. "אנחנו רוצים להיות חלק מהתחרות. חברת החשמל אינה מונופול בייצור החשמל. האצנו את המעבר למונים חכמים, פרויקט שיאפשר לצרכנים לבחור מי יהיה ספק החשמל שלהם וכך יוכלו לעבור מספק לספק", אמר. "במקביל, יש לנו גם אחריות לאומית. אנחנו פועלים בהתאם למדיניות שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, שמקדם תחרות במשק החשמל".

83. יפעת עובדיה־לוסקי - יו"ר קק"ל

 

יפעת עובדיה־לוסקי (48), נשואה ואם לשלושה, משמשת כיו"ר קרן קיימת לישראל (קק״ל) זה כשנתיים, והיא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה ובכלל בראש אחד המוסדות הלאומיים מאז ראשית הציונות.

עם תחילת המלחמה התגייסה קק״ל בראשות עובדיה־לוסקי ודירקטוריון החברה יחד עם עובדי הארגון לביצוע שורה של יוזמות משמעותיות לטובת יישובי העוטף והמפונים: הקצאת תקציב חירום בשבוע הראשון למועצות שנפגעו, תקצוב כיתות כוננות בצפון ובדרום, הפקת פעילויות הפגה למפונים ופעילויות חינוכיות לילדים, בניית שכונת מגורים זמניים לתושבי כפר עזה בקיבוץ רוחמה, כיבוי שריפות ביערות ושטחי קק״ל בצפון, וחיזוק הקשר עם קהילות יהודיות בתפוצות לתמיכה בישראל.

במסגרת פעולותיה יזמה עובדיה־לוסקי קריאת דרך בפארק אופקים לכבוד הנשים הגיבורות של המלחמה, שדרוג חניון רעים יחד עם משפחות נרצחי מסיבת הנובה ונטיעת עצים לזכר הנרצחים, כשהיו"ר בהתרגשות רבה נוטעת יחד עימם.

בשנה הקרובה תמשיך קק״ל, בהובלת עובדיה־לוסקי ודירקטוריון קק״ל, בביצוע תוכניות לשיקום יישובי הנגב המערבי וצפון הארץ, בעקבות ההרס הרב והשריפות הקשות, כולם תוצר ישיר של המלחמה.

עובדיה־לוסקי שמה לעצמה למטרה להחזיר את קק״ל לייעודה המקורי - בנייה ופיתוח הארץ, ולשם כך היא פועלת בהובלתה את החברה.

84. אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר

 

חברת התעופה ישראייר גרופ, בניהולו של אורי סירקיס, הציגה ברבעון השלישי של השנה את הרבעון הטוב בתולדותיה, הכולל תוצאות שיא ברווח הנקי, בכמות הנוסעים, ברווחיות הגולמית ובתזרים המזומנים.

ישראייר גרופ סיימה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של כ־20 מיליון דולר ברבעון ו־26 מיליון דולר במצטבר מתחילת שנת 2024 - מעט פחות מ־100 מיליון שקל.

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון השלישי בכ־36 מיליון דולר ובכ־63 מיליון דולר במצטבר מתחילת השנה. הרווח התזרימי עמד על כ־31.3 מיליון דולר במצטבר מתחילת השנה.

ישראייר הטיסה כ־570 אלף נוסעים ברבעון השלישי, מה שמעיד על גידול משמעותי במגמת הצמיחה של החברה. מתחילת השנה היא הטיסה יותר ממיליון נוסעים. ההון הגולמי של החברה עמד על כ־36 מיליון דולר, שיפור של כ־50% יחס לרבעון המקביל בשנה שעברה.

על רקע הפסקת הטיסות של מרבית חברות התעופה הזרות, ישראייר שמרה על יציבות ונתח שוק של כ־10% בנמל התעופה בן־גוריון בתנועה הבינלאומית. ישראייר הטיסה בשנת 2023 כמיליון נוסעים ותסיים את שנת 2024 עם זינוק של כ־40%, כאשר היא מטיסה למעלה מ־1.4 מיליון נוסעים.

הסיבה לגידול הדרמטי גם נעוצה בהרחבה משמעותית של צי המטוסים של החברה, שכללה תוספת של שני מטוסים בהפעלה עצמית ושני מטוסים נוספים בחכירה רטובה, הכוללת צוותי אוויר זרים.

סירקיס, בעל ניסיון ניהולי עשיר בענף התעופה, ממשיך להוביל את החברה לגידול בהיקפי הפעילויות. בשנת 2025 מתכננת ישראייר לקלוט מטוס נוסף, כך שבסך הכל תפעיל 13 מטוסים ותטיס, על פי התכנון, כ־1.6 מיליון נוסעים. במקביל, החברה ממשיכה בהשקעה ניכרת בטכנולוגיות תפעול ומסחר, התומכות בתהליכי הגידול הדרמטיים.

ישראייר השיקה לאחרונה קו תעופה חדש ללונדון, עם יותר מעשר טיסות שבועיות ותכנון להטיס כ־70 אלף נוסעים עד פסח 2025.

85. עוז ברלוביץ - מנכ"ל ארקיע

 

על רקע הפסקת הטיסות של מרבית חברות התעופה הזרות ורצונם של ישראלים רבים לצאת ל"חופשת התאווררות", חברת ארקיע ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית.

עוז ברלוביץ (49), דמות מוכרת בתעשיית התעופה הישראלית, התמנה בחודש ינואר 2024 למנכ"ל ארקיע והביא איתו ניסיון עשיר של 26 שנים בחברה.

ברלוביץ, שהחל את דרכו כדייל, נכנס לתפקידו כמנכ"ל החברה בלב ליבה של מלחמת חרבות ברזל. בחצי השנה האחרונה הוא הוביל את ארקיע בהצלחה בתקופה סוערת במיוחד, שכללה אתגרים כגון המלחמה והשלכותיה, סגירת השמיים בליל הכטב"מים ושינויים משמעותיים בתעשיית התעופה. ארקיע הצליחה לייצר פעילות ישירה, המניבה לה 70% מההכנסות והכפלת המכירות בערוצים הדיגיטליים.

הדבר הראשון שעשה ברלוביץ היה בניית תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שהיעד המרכזי שלה הוא חזרה לשורת הרווח. הוא בנה את התוכנית עם צוות הנהלה מחודש ויועצים. אז החלו לבצע את הפעולות לרוחב, לאורך - וגם באלכסון. 

אחד המהלכים המשמעותיים היה שינוי והוספת יעדים. טורקיה הפסיקה להיות יעד רלוונטי וכל מפת היעדים נדרשה לעבור לנוהל מצב מלחמה. לצד הגדלת מגוון היעדים לאיים נוספים ביוון ויעדים נוחים באירופה, נדרש גם להגדיל את אמצעי הייצור - כלומר לקנות ולחכור מטוסים נוספים. במקביל, הוטמעה טכנולוגיה שמגדילה את תפוסת המטוסים. 

התוצאות מדברות בעד עצמן: בשנה האחרונה, שבה ברלוביץ מכהן כמנכ"ל ארקיע, החברה טסה ל־27 יעדים.

86. דני נוה - נשיא ומנכ"ל ארגון הבונדס העולמי

 

דני נוה מכהן כנשיא ומנכ"ל ארגון הבונדס העולמי מאז דצמבר 2021. תקופת כהונתו מתאפיינת בהישגים חסרי תקדים.

תחת ניהולו והנהגתו השיג הבונדס תוצאות שיא, ומילא תפקיד חשוב במערך הגיוס הפיננסי של ישראל ובגיוס תמיכה לישראל בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם - כמו גם בקרב ממשלות מקומיות ומדינות בארה"ב, באופן שלא נראה כמותו בעבר.

בכל אחת מהשנתיים האחרונות תחת ניהולו הבונדס הכפיל את היקף המכירות שלו לכ־2 מיליארד דולר בשנה. מאז מתקפת 7 באוקטובר הארגון מכר איגרות חוב של מדינת ישראל ביותר מ־3.6 מיליארד דולר, יותר מפי שלושה מהיעד השנתי הרגיל של הארגון. בשנת 2023 היוו איגרות החוב שמכר ארגון הבונדס 25% מהחוב החיצוני של מדינת ישראל.

בהנהגתו של נוה הגיע הארגון להישגים חסרי תקדים והגדיר מחדש את תפקידו כצינור פיננסי קריטי עבור ישראל, במיוחד בזמנים מאתגרים.

נוה ביסס את מעמד הארגון כשותף בלתי נפרד בחיזוק כלכלת ישראל. חזונו והיוזמות האסטרטגיות של נוה לא רק ששימרו את השפעת הארגון על חוזקה ויציבותה של כלכלת ישראל, אלא גם העלו אותה באופן משמעותי וסייעו בהבטחת עתיד חזק ויציב לכלכלת המדינה.

נוה הביא לבונדס ניסיון רב־שנים ורחב היקף בממשלת ישראל ובסקטור הפרטי. הוא כיהן בעבר כשר הבריאות וכחבר ועדת החוץ והביטחון בכנסת. לפני כן שימש כמזכיר הממשלה, הוביל את המשלחת הישראלית בוועדת ההיגוי מול הרשות הפלסטינית ושיחק תפקיד מרכזי בדיאלוג בין ישראל לממשל האמריקאי.

בנוסף, ריכז את פעילות הממשלה במאבק נגד אנטישמיות. נוה שימש בין היתר כיו"ר דירקטוריון כלל ביטוח ופיננסים, והיה מייסד ומנהל של קבוצת הון סיכון בתחום הבריאות.

87. דבורה שרר - יועצת תקשורת

דבורה שרר היא האישה שאינה מכירה את המילה "לא". פצצת אנרגיה בלתי נלאית, מעצמת חמלה של אישה אחת שמשלבת כישרון, יצירתיות, נשמה ולב ענקיים, כדי לשנות את חייהם של אנשים רבים על בסיס יומיומי.

שרר מנהלת קריירה מוצלחת כבעלת משרד יחסי ציבור וייעוץ אסטרטגי, ייעוץ תקשורתי, טיפול במשברים, מיתוג ושיווק. במסגרת זאת היא מסייעת לארגונים ולאנשי עסקים להציב אתגרים, לגבש יעדים ולממשם, תוך התמודדות עם החששות, המכשולים והמשברים שבדרך, כמנוף להשגת מטרות ולצמיחה.

לפני כ־20 שנה עשתה שרר שינוי קריירה קיצוני בחייה, לאחר שאיבדה את אחותה הקטנה זהבה, שנפטרה ממחלה קשה בגיל צעיר, ועברה להתמקד בקידום נושאי בריאות והצלת חיים. היא יזמה בין היתר את ההנגשה לחתימה מקוונת על כרטיס אדי.

במהלך הקריירה שלה הביאה לשינויים אסטרטגיים במערכות ציבוריות רבות, ומסייעת בהתנדבות לאנשים רבים הפונים אליה מדי יום. ביכולתה לפתור בעיות ולגבש פתרונות יצירתיים במשברים. חתן פרס ישראל יהורם גאון מכנה אותה "נר תמיד, שמפיץ אור וחום על סביבותיו, שלא על מנת לקבל פרס".

שרר מטביעה חותם בתחומים רבים - בין היתר במסגרת פינות קבועות בתוכניות טלוויזיה, כמרצה לסטודנטים בתחומי מומחיותה וכמנחת פאנלים בכנסים מקצועיים, ואפילו במסגרת תחביבה רב־השנים - ריקודי עם.

בשנים האחרונות היא מגישה מדי שבוע את פינת "פיית הבריאות", העוסקת במעשים טובים בנושאים הנושקים לבריאות, בתוכנית "תחשבו טוב" ברדיו 103FM. היא זכתה בפרס אשת השיווק מטעם האיגוד הישראלי לשיווק. 

88. ליאור שמחה - מזכ"ל התנועה הקיבוצית

 

בבוקר 8 באוקטובר 2023, יממה לאחר המתקפה הרצחנית ביישובי העוטף, ליאור שמחה, ששימש כמנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל, הקים את "אחים לרפת". הפרויקט הפך לאחד ממיזמי ההתנדבות הגדולים בחקלאות הישראלית, שהציל רפתות שלמות בעוטף עזה ובגבול הצפון. 

כדור שלישי בנצר סירני, ולאחר ששימש בעבר כיו"ר הקיבוץ, החליט במפתיע אחרי כמה שבועות של פעילות אינטנסיבית בחמ"ל שהקים, לעזוב את תפקידו הבכיר בארבע וחצי השנים האחרונות ולרוץ למזכ"לות התנועה הקיבוצית. 

ההימור הצליח ושמחה, שזיהה את שעתם הקשה של הקיבוצים בישראל ואת ההזדמנות לחזור לפעול במסגרת שהוא מכיר מילדות, ניצח בבחירות ברוב גדול. 

"אני כאן כי חברי התנועה הקיבוצית רוצים לקחת יוזמה ולעשות, ולא לחכות למדינה עד שהיא תעשה", אמר בריאיון ל"מעריב" לפני כמה חודשים. "אנחנו רוצים קודם כל לקחת אחריות, ולדעת להוביל את הקיבוצים קדימה". 

עם האתגרים שהוא לקח על עצמו מתוקף תפקידו החדש אפשר למנות את חיזוק הקהילות ומניעת פגיעה בכיתות הכוננות. עוד יצא נגד קיצור שנת השירות, וכן הצהיר שהוא חותר לחיזוק שיתוף הפעולה בין הקיבוצים למען מטרה משותפת.

89. ד"ר אסתר לוצאטו - מנכ"לית קבוצת לוצאטו

 

בקיץ שעבר מונתה ד"ר אסתר לוצאטו על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לתפקיד יו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. מינוי זה מצטרף לשרשרת של תארים עבור אישה רבת־עשייה, ששמה לה למטרה לפעול לשיפור מעמדן של נשים בהייטק ובתחום המדעים על ידי הצבת יעדים לממשלה במסגרת המועצה.

לוצאטו היא בעלת תואר דוקטור לכימיה ומשמשת כמנכ"לית ועורכת פטנטים בכירה ב"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים", המלווה בין היתר חברות רבות בתעשייה הביטחונית בישראל.

פעילותה הענפה של ד"ר לוצאטו עוסקת בתחומי פיתוח כלכליים וחברתיים באזור הנגב, והיא אף זכתה להשיא משואה ביום העצמאות 2006 על תרומתה הייחודית לפיתוח הנגב.

היא הקימה את המקלט הראשון בנגב לנשים מוכות, והיא אף מכהנת כחברת הוועדה לקידום מעמדן ומקצועיותן של הדירקטוריות באיגוד הדירקטורים בישראל, כיו"ר הוועד המנהל של עמותת יחדיו, וכחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן־גוריון והמכללה הטכנולוגית ע"ש סמי שמעון וגופים ציבורים נוספים. 

כמו כן היא משמשת כחברת מועצת עומר, היישוב שבו היא מתגוררת.

90. הרב יוסי ערבליך - יועץ רפואי, מייסד "למענכם"

הרב יוסי ערבליך הוא מהיועצים הרפואיים המבוקשים בישראל ואף מחוצה לה. ל"למענכם" - הארגון הוולונטרי שייסד בעקבות צוואתו של דודו, שלו סייע בתקופת מחלתו - זורמות אלפי פניות בחודש של מקרים רפואיים סבוכים הנדרשים לחוות דעתו. זאת לאור הידע הרפואי והניסיון הרב שצבר, קשריו המסועפים עם מנהלי מרכזים רפואיים מובילים ורופאים בכירים שחברים בארגון.

ערבליך מעניק את שירותיו גם לזרועות הביטחון, וזכה בעקבות כך לשורה של תעודות הוקרה על סיועו. לצד זאת, הארגון מקיים שיתופי פעולה ופרויקטים ייעודיים עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר, במטרה לקדם את נושא החדשנות בעולמות הרפואה. 
בשנתיים האחרונות הארגון ערך כנסים בנושא חדשנות רפואית בהשתתפות מאות רופאים ואנשי אקדמיה, שבהם נשאו דברים מרצים בכירים מהארץ ומחו"ל ונציגים של חברות טכנולוגיה מובילות. בכנס האחרון, שהתמקד בבינה מלאכותית בעולם הרפואה, נשאו דברים מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד, מנכ"ל ומייסד מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מרכז גוגל בישראל פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל אלון חיימוביץ ושורת מנהלי חברות טכנולוגיה וסייבר נוספות.

ב־7 באוקטובר 2023, עם היוודע גודל האסון כתוצאה ממתקפת הטרור המזעזעת ביישובי עוטף עזה, הרב ערבליך החל לפעול באופן מיידי לצורך סיוע לכל מי שזקוק לכך. הוא הורה לחברי הארגון על יציאה לפעולה מיידית והפעלת מתכונת חירום בארגון, במטרה להעניק סיוע לאזרחים ולחיילים באחת משעותיה הקשות ביותר בתולדות מדינת ישראל.

המשימה של "למענכם" כארגון מוביל במצבי חירום היא לספק שירותים וסיוע חיוניים מסביב לשעון בזמנים קשים. לארגון יש שנות ניסיון רבות במתן שירותי ייעוץ רפואי מקצועי המתפרס על מגוון רחב של מצבים, כולל בתקופת מגיפת הקורונה, שבה פעל לקידום מבצע ההתחסנות של קהילות רבות ברחבי הארץ בכלל ומהקהילה החרדית בפרט.

בנוסף, עם פרוץ המלחמה באוקראינה יזם הרב ערבליך קו חירום של "למענכם" בשיתוף שירותי בריאות כללית, שנועד להקל על פליטים מאוקראינה הזקוקים לסיוע רפואי. באמצעות המוקד טופלו עשרות מקרים דחופים.

לאורך השנים זכה הרב ערבליך לשורה של פרסים ואותות הוקרה, בהם אות נשיא המדינה להתנדבות ופרס יוקרתי מהצלב האדום הבינלאומי.
בשנה האחרונה הגביר הארגון את הליווי לפצועים ולמשפחות פצועים, חללים וחטופים. בעקבות הסיוע למאמץ המלחמתי וכהערכה על פועלו, ערבליך זכה להשיא את משואת הרפואה והשיקום, לצד רופאים ואחיות שהתמסרו לטיפול בפצועים. 

91. עמית לנג - מנכ"ל מקורות

 

מנכ"ל מקורות עמית לנג נחשב לאחת הדמויות המשפיעות והמרכזיות בתחום משק המים בישראל בשנים האחרונות. תחת ניהולו החברה הלאומית למים צלחה בשנה החולפת מספר אתגרים יוצאי דופן ושמרה על אספקת מים רציפה ויציבה לכלל אזרחי ישראל, כולל בתנאי חירום בלתי רגילים.

במהלך מלחמת חרבות ברזל נדרשה מקורות להתמודד עם מציאות מורכבת במיוחד, שכללה פגיעות בתשתיות, נפגעים מקרב העובדים וגיוסי עובדים רבים לשירות מילואים. 

כל אלה לא מנעו מהחברה להבטיח את אספקת המים לכל רחבי הארץ - החל במפוני הצפון, עבור בחקלאי העוטף ועד לכוחות הביטחון הפזורים בשטח. תחת לנג מקורות לא רק שמרה על המשכיות תפעולית ועסקית, אלא אף הגבירה את מאמצי אבטחת הסייבר והשמירה על ביטחון העובדים ומשפחותיהם.

אך לא רק במצבי חירום מקורות מצטיינת. בשנה האחרונה היא המשיכה לבסס את מעמדה כחברה המובילה בתחום הקיימות והסביבה. תחת ניהולו של לנג מקורות הרחיבה את פעילותה הבינלאומית ויזמה פתרונות למשבר האקלים בארבע יבשות, תוך פיתוח והרחבת מגזר החדשנות של החברה. בין החידושים: השקעה בעשר חברות סטארט־אפ, והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות כמו סיבים אופטיים בתשתיות הולכת המים הארצית.

בנוסף, מקורות שמרה על איתנות פיננסית יוצאת דופן, עם דירוג אשראי גבוה (AAA) וגיוסי חוב של כ־3 מיליארד שקל עם ביקושי שיא, מה שמעיד על האמון הרב שהשוק מעניק לחברת המים הלאומית.

לנג, שכבר הוביל את מקורות להישגים מרשימים, מדגיש כי העבודה האמיתית רק מתחילה. החברה מתמקדת כעת בשיקום הצמיחה ופיתוח אזורים מנותקים בעוטף עזה ובצפון הארץ, וחיבורם למערכת המים הארצית. 

מהלך זה, לצד בניית שדרה יציבה עבור משק המים, יסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים של התחממות גלובלית ועם סיכונים פוטנציאליים, בין אם מדובר באסונות טבע או סבבי לחימה נוספים.

לנג לא רק מוביל את מקורות בהצלחה רבה, אלא גם מציב את החברה בחזית החדשנות והקיימות, ובכך ממשיך לחולל שינוי משמעותי במשק המים הישראלי ובעתידו. 

92. עו"ד מיכל כהן - הממונה על רשות התחרות

 

היא נבחרה על ידי שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי לתפקיד הממונה על רשות התחרות, והמינוי המוצלח של עו"ד מיכל כהן מוכיח גם שנים אחרי את התמיכה הגורפת שלה זכתה לאורך השנים בקרב הקולגות שעבדו ועובדים לצידה בתפקידים השונים. 

הניסיון האקדמי הרב שהיא מביאה לתפקיד מעניק לה יתרון משמעותי בכל הנוגע למקצוענות, יכולת ניהול ויושרה, ללא אינטרסים סמויים. 
אלא ששר הכלכלה הנוכחי ניר ברקת ביקש בראשית השנה להדיח את כהן, לאור בחינה ארוכה של מה שהיה לטענתו חוסר שביעות רצון מתפקודה ברשות התחרות, איבוד רסן מעליית המחירים במשק והיעדר מדיניות בנושא. 

כהן, בהתייחסותה לדבריו של ברקת, הבהירה כי רשות התחרות היא רשות עצמאית שאינה כפופה לשיקולים פוליטיים או ללחצים של בעלי הון. 
עוד הוסיפה כי פעילות הרשות בשנת 2023 התאפיינה באכיפה אינטנסיבית של חוק התחרות וחוק המזון, בהעמקת בדיקות המיזוגים, ובמניעת

מיזוגים שעלולים לפגוע בתחרות ולתרום ליוקר המחיה.

93. יעקב חגואל - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

 

בהתמודדויות עם מלחמה קשה וארוכה ועם זינוק במתקפות אנטישמיות בכל העולם וביקוש גובר לעלייה ארצה, הייתה השנה החולפת מלאת אתגרים עבור יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. 

עם הישגים אדירים בתחום העשייה היהודית־ערכית־ציונית המשיך חגואל להשתמש בכישוריו, להיאבק על עקרונותיו ולתת מענה לתמורות ובהתאם לצרכים.

עם תחילת מלחמת חרבות ברזל השיקה ההסתדרות הציונית העולמית מרכז שאיגד תרומות של ציוד בסיס, שנשלח מיהדות התפוצות והועבר בפיקוח לחיילים בחזית, הקימה מתחמי מקלחות ניידות לחיילים וסייעה להם בעשרות מיזמים נוספים. 

חגואל יזם פנייה לקהילות יהודיות בארץ ובתפוצות, בבקשה שמי שמחזיק בדירות ריקות בארץ - יעמיד אותן לטובת תושבים שפונו או שאיבדו את בתיהם בעקבות הלחימה. יותר מ־500 דירות משמשות עד היום מפונים ומשפחות חטופים. 

הוא ארגן עשרות משלחות מחו"ל, שהגיעו כדי לעמוד מקרוב על ממדי ההרס והחורבן ולהביע סולידריות עם תושבי הדרום והצפון. 

לאחר טבח 7 באוקטובר הוא יזם את כנס אתגרי העם היהודי, שאליו הגיעו 500 מנהיגים יהודים מ־38 מדינות, כדי לדון באתגרים הרבים של העם בעקבות המלחמה והאנטישמיות הגואה. תחת הנהגתו התבקשה ההסתדרות הציונית העולמית על ידי משרד ראש הממשלה לסייע למנהלת החטופים והנעדרים השבים ארצה ולמשפחותיהם. 

באמצעות החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית הוקמו עד כה שבע שכונות חדשות ביישובים קולטים, כדי לתת מענה זמני לתקופת ביניים לקיבוצים שהותקפו בטבח. 

לאחר הליך בירוקרטי ארוך הצליח חגואל לקדם את מיזם הנצחת זכרם של יהודים מהתפוצות שקיפחו את חייהם בשל יהדותם בפעולות איבה על רקע אנטישמי ולהפוך אותו להחלטת ממשלה. 

במלאת 30 שנה לפיגוע הנורא בבניין הקהילה היהודית AMIA בארגנטינה, ביקש חגואל בפגישה עם נשיא ארגנטינה חביאר מיליי לפתוח מחדש את התיק, להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם הטרוריסטים. 

94. דורון אלמוג - יו"ר הסוכנות היהודית

 

אלוף (במיל') דורון אלמוג מכהן כיו"ר הסוכנות היהודית מאז אוגוסט 2022. עם כניסתו לתפקיד חרת על דגלו לפעול למען קירוב לבבות בין ישראל ליהדות התפוצות, ויזם בין היתר את הפרויקט ״שליחים במדים״, שבמסגרתו יצאו קצינים וחיילים שלחמו במלחמת חרבות ברזל לקהילות היהודיות, כדי להביא באופן ישיר לרחבי העולם את סיפורם של הלוחמים והלוחמות שניצבו בחזית ההגנה על מדינת ישראל.

בעקבות מתקפת הטרור של חמאס הוביל אלמוג את המאמצים של הסוכנות היהודית לרתום את יהדות התפוצות למען ישראל, בין השאר בסיוע לאלפי משפחות שנפגעו מהטרור, תמיכה בקהילות המפונים, מענקים והלוואות חירום לאלפי בעלי עסקים ומילואימניקים, ליווי חיילים עולים בודדים, מפגני תמיכה למען ישראל ברחבי העולם ופעילות בינלאומית למען החטופים. 

מפרוץ המלחמה עלו לישראל כ־33 אלף עולים מכל העולם ואלפים נוספים הגיעו להתנדב כאן. עוד שיגרה הסוכנות היהודית בשנה החולפת יותר מ־2,000 שליחות ושליחים ישראלים, שפעלו לחזק את הקהילות היהודיות בצל הזינוק באירועי האנטישמיות.

אלמוג שימש כאלוף פיקוד הדרום בצה"ל, ולאורך הקריירה הצבאית שלו שירת ביחידות המובחרות והוביל מבצעים מיוחדים, בהם כמפקד כוח המשימה הראשון שנחת במבצע אנטבה ב־1976. במלחמת יום הכיפורים, שבה אלמוג שירת כמ״פ בחזית הדרומית, נפל אחיו ערן ז"ל בקרבות ברמת הגולן.

לאחר פרישתו מצה״ל הקים את הכפר השיקומי עדי נגב - נחלת ערן לאנשים עם מוגבלויות, הקרוי על שם בנו ערן ז״ל. בשנת 2016 אלמוג קיבל את פרס ישראל עבור פעילותו למען אנשים עם מוגבלויות.

95. נועה תשבי ויוסף חדאד - שגרירי ההסברה הישראלית

אם יש משהו שישראל כשלה ועודנה כושלת בו באופן סיסטמטי - זה עניין ההסברה. ייתכן שזאת היהירות, ייתכן שזאת תכונת ה"סמוך" הטבועה ב־DNA הישראלי שלנו. ראינו את זה תמיד, ובפרט אחרי 7 באוקטובר. 

אלא שכמו בכל כך הרבה תחומים, גם כאן תפסו אזרחים פרטיים את התפקיד שאמורה הייתה למלא המדינה והתגייסו לחזית ההסברה הישראלית. כולם עשו זאת בהתנדבות מוחלטת, ושניים מהם בלטו במיוחד: נועה תשבי ויוסף חדאד.

תשבי היא אקטיביסטית ופועלת במישור ההסברה שנים רבות. היא רהוטה, מוכרת, ובתפקידה כשליחה המיוחדת למאבק באנטישמיות הפכה לדוברת חשובה ומשפיעה של ישראל בעולם. 

אף שעבודתה כשליחה רשמית מטעם המדינה הופסקה באפריל 2023, תשבי שינסה מותניים אחרי 7 באוקטובר, ומאז והיא עוסקת מסביב לשעון ומעל כל במה אפשרית במאבק על דעת הקהל העולמית. 

יוסף חדאד, שכונה לא פעם הקול המאחד של החברה הישראלית, הוא ערבי נוצרי שהתנדב לשירות צבאי בגולני. הוא פעיל חברתי ויו"ר ארגון ביחד ערבים זה לזה, נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות האחרון, ופועל מעל כל במה עבור ההסברה הישראלית ברחבי העולם. 

חדאד מקפיד להופיע באוניברסיטאות ברחבי העולם תוך הצגת הצד הישראלי. סרטוני ההסברה הוויראליים שלו ברשתות החברתיות זוכים למיליוני צפיות ומוצגים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.

96. אריאל סנדר - מנהל העסקים של קבוצת גלעד

 

אריאל סנדר הוא מנהל העסקים הראשי של קבוצת גלעד, מנהל מטה המפלגה הרפובליקנית בישראל ומומחה ליחסי ישראל־ארה"ב. 
במהלך שנת 2016 הוביל סנדר את קמפיין המפלגה הרפובליקנית בישראל לבחירתו של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, וכעת, בשנת 2024, עשה זאת שוב עד לניצחון המוחץ, יחד עם שותפו עו"ד מארק צל, יו"ר המפלגה בישראל.

סנדר הוביל את החיבור האסטרטגי בין הקמפיין הישראלי וחצי מיליון בעלי זכות ההצבעה בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית והקהל האוונגליסטי בארה"ב, המהווים עשרות מיליוני מצביעים. הוא מבעלי קבוצת גלעד, פירמת ייעוץ גלובלית העוסקת בקשרי ממשל, פיתוח עסקי, תקשורת, ניהול משברים וקמפיינים פוליטיים, ומנהל העסקים הראשי שלה.

החברות בקבוצה הן גלעד יחסי ממשל ולובינג - המציעה שירותי לובינג, יחסי ממשל וניהול משברים לחברות בשוק הישראלי ולתאגידים בינלאומיים - פרו אסטרטגיה־תקשורת, BSI (קמפיינים פוליטיים ציבוריים בינלאומיים) ו־GS (פיתוח עסקי לחברות וארגונים). 

לסנדר ניסיון של יותר מ־20 שנה בזירה הפוליטית, ובמהלך השנים היה שותף למהלכים מרכזיים בפוליטיקה הישראלית וזכה לאמונם של מקבלי החלטות מרכזיים בממשלה ובכנסת. בזכות עברו העשיר וניסיונו הייחודי הוא נקרא לעיתים קרובות על ידי הגורמים המובילים במשק הישראלי להוביל קמפיינים מורכבים, אשר כוללים ייעוץ אסטרטגי וניהול משברים.

97. עו"ד אלונה שפר־קארו - מנכ“לית הסכמי הגג של נתיבות

אלונה שפר־קארו היא מנכ"לית הסכמי הגג של נתיבות, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה ודירקטורית בחברות ציבוריות מובילות. בשנים האחרונות שינו הסכמי הגג, שבמסגרתם נבנו מאות אלפי יחידות דיור, את קו הרקיע של ישראל, ובמיוחד באזור הדרום, שנהנה מצמיחה אדירה ותנופת פיתוח, והפך לאחד מיעדי הביקוש לבנייה למגורים במדינה. 

אחד מהסכמי הגג הגדולים והמוצלחים במדינה, המאפשרים את תנופת הפיתוח בנגב המערבי וביתר שאת לאחר 7 באוקטובר, הוא הסכם הגג בנתיבות, ששינה את פני העיר והאזור. במסגרת ההסכם שווקו בהצלחה 16,500 יחידות דיור, ובעקבותיו העיר צפויה להכפיל עצמה עד סוף העשור ל־90 אלף תושבים. 

בימים אלה חתמה עיריית נתיבות על הסכם גג נוסף, בהיקף של 32 אלף יחידות דיור, בהשקעה של 10 מיליארד שקל, שצפוי להפוך את נתיבות לאחת הערים הגדולות בדרום. 

במסגרת הסכם הגג נבנו בעיר תשתיות עירוניות ברמה הגבוהה ביותר, כולל קמפוס מדעי אזורי ללימודי פיזיקה וכימיה בשיתוף עם מכון ויצמן, אגם עם טיילות מרהיבות, כבישים וגשרים, מוסדות ציבור וחינוך, ואזורי תעשייה רחבי היקף שיספקו תעסוקה לתושבים והכנסה לקופת העירייה. לאחר 7 באוקטובר הובהרה חשיבותו של עורף מטרופוליני חזק בנגב המערבי, שיחזק את ההתיישבות החקלאית ויאפשר קידום בר־קיימא לכל המרחב. 

הסכם גג הוא הסכם מימון וביצוע מורכב בין המדינה לרשות המקומית, המבטיח את אפשרות הביצוע של התשתיות העירוניות והפיתוח בהתאם לכמות השיווקים. 

תחת ניהולה המקצועי של שפר־קארו מאז 2018, הסכמי הגג של נתיבות הם אבן הפינה לחיזוק ההתיישבות העירונית היהודית במרחב הנגב המערבי וגורם משיכה לאלפי זוגות צעירים שבוחרים לבנות את ביתם באזור.

98. עומר אדם (זמר) ונועה קירל (זמרת) 

אפשר לאהוב את המוזיקה של עומר אדם ואפשר גם שלא, אבל אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שמדובר בזמר הכי מצליח בישראל בשנים האחרונות, שהתגלה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גם כאדם מלא בנתינה. 

אחרי ששמע כי לוחמים מתקשים למצוא טרמפים לבסיס והביתה, הקים את המיזם ח"ח - חייל חוזר, ומימן מכספו הפרטי הסעות במוניות עבור חיילים שיוצאים לאפטר או שצריכים להגיע לבסיס. לצד התרומה הנדיבה הופיע אדם בשנה החולפת כמעט ללא הפסקה בפני לוחמים, מפונים ופצועים. 

החצי הנשי בצמד מובילי התרבות בישראל הוא כמובן לא אחרת מאשר נועה קירל. זאת אמורה הייתה להיות שנת הפריצה הבינלאומית הגדולה שלה, אחרי ההופעה המרשימה על במת האירוויזיון. 

התוכניות היו כבר מוכנות, אך אז פרצה מלחמת חרבות ברזל, וקירל החליטה שהיא מורידה הילוך באופן זמני כדי להתגייס להסברה הישראלית. 
בחודשי המלחמה הראשונים יצאה קירל למסע גיוס כספים עבור חיילים ומפונים (אחד מהם הוא אירוע הצדעה של ארגון ידידי צה"ל, שבו גויסו 30 מיליון דולר), לצד מפגשים רבים שערכה במתחם הנובה עם ניצולים ועם חטופים שחזרו מהשבי. 

קירל אף הגיעה לאו"ם, וביצעה שם את ההמנון הלאומי "התקווה" במסגרת כנס הזדהות ותמיכה במשפחות הנרצחים והחטופים. 

99. גל גדות (הנציגה הישראלית בהוליווד) ודני אבדיה (הנציג הישראלי ב־NBA) 

גל גדות היא לא רק השחקנית הישראלית המצליחה ביותר בכל הזמנים בהוליווד, אלא גם שחקנית הוליוודית מצליחה בפני עצמה. ובמיוחד בימים אלה 109 מיליון העוקבים באינסטגרם של גדות הם מכונת הסברה של ממש. 

גדות העלתה ביום הראשון של המלחמה פוסט המסביר לעוקביה את מתקפת הטרור הגדולה שחוותה המדינה, והמשיכה בסדרת סרטוני הסברה המבקשים סיוע ותרומות עבור תושבי הדרום. 

גם בציון שנה למלחמת חרבות ברזל כתבה גדות: "ב־7 באוקטובר המדינה שלי חוותה את אחד מאירועי הטרור המזוויעים ביותר. 1,400 נשים, ילדים, קשישים וגברים נרצחו באכזריות ורבים נוספים נפצעו". היא פועלת בין היתר בהעלאת המודעות לחטופים שבשבי ובדרישה לשחרורם, והייתה בין היוזמים של מכתב הקורא לנשיא ארה"ב לעזור בשחרור החטופים, שעליו חתמו מאות דמויות בולטות בהוליווד.

במרץ הקרוב ייצא הסרט "שלגייה" בכיכובה, שבו היא תגלם את תפקיד המלכה הרעה. במהלך צילומי הסרט עלתה גדות לכותרות בעיקר בשל התבטאויותיה של שותפתה לסט רייצ'ל זגלר, שפרסמה כמעט בהתרסה הודעות תמיכה בפלסטינים. בתגובה העלתה גדות סטורי באינסטגרם שבו ציטטה את מרטין לותר קינג וכתבה: "חושך לא יכול לגרש חושך; רק האור יכול לעשות זאת. שנאה לא יכולה לגרש שנאה, רק האהבה יכולה לעשות זאת". 

לאחרונה חשפה גדות כי בזמן שהייתה בהיריון התגלה במוחה קריש דם והיא עברה ניתוח חירום להסרתו. "היום אני בריאה לחלוטין", הדגישה.
דני אבדיה בן 23 בלבד, אבל כבר נמנה כחבר מן המניין ב־NBA, ונותן עבודה על המגרש מול הכוכבים הגדולים בעולם.

בקיץ האחרון הוא אפילו ביקר פה, בפגרה בין העונה הרביעית לחמישית שלו בליגת הכדורסל הטובה בעולם, ולמרות המלחמה מצא זמן לעסוק בפעילויות למען התושבים המפונים מהצפון והדרום. 

אחת מהן, שבה לקח חלק במהלך שהותו בישראל, היא "משפחות של אלופים", מיזם חברתי בחסות תלמה והחברה למתנ"סים, שבמסגרתו העביר מספר פעילויות עם ילדים מפונים. אחת המחוות היפות הזכורות הייתה לאחר פציעתו של הזמר עידן עמדי. 

אבדיה, ששיחק באותו ערב, בחר לעלות למשחק של קבוצתו פורטלנד טרייל בלייזרס מול אוקלהומה סיטי בנעליים ועליהן הכיתוב: "לרפואת עידן בן טובה עמדי".

100. דני קושמרו (מגיש בחדשות 12) וינון מגל (מגיש “הפטריוטים“) 

אם היה צריך למנות מראש מבוגר אחראי, שייקח את הפיקוד לידיו וינהל את חדר המצב בשעות הראשונות של 7 באוקטובר, היה זה ללא ספק דני קושמרו.

העיתונאי הוותיק ביצע את תפקידו בשבת השחורה בצורה מופתית, ואף יותר מכך. קושמרו עצמו היה זה שניהל ברגישות רבה את השיחות עם תושבי קיבוצי הדרום הנצורים בממ"דים, עם אלה שמצאו את עצמם בלב התופת בשידור חי. 

בקור רוח הוא ניסה גם להרגיע ולסייע תוך כדי שידור מורט עצבים. השיחות הבלתי נשכחות הללו עם שורדי התופת הפכו לאחד מסמלי המלחמה, ואולי גם לאחד מסמליו של המחדל הגדול בהתמהמהותם של כוחות הביטחון. 

אם קושמרו נחשב כמעט לקונצנזוס, מן העבר השני ניצב לו ינון מגל, אולי העיתונאי הבולט ביותר במחנה הימין. אפשר לומר הרבה דברים על מגל, מגיש התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 וחלק שכבר הפך לבלתי נפרד מתוכנית הרדיו היומית עם בן כספית ברדיו 103FM, אבל דבר אחד ברור: בלתי אפשרי להתעלם ממנו.

"הפטריוטים" הפכה לאחת מתוכניות האקטואליה הפוליטית הפופולריות והדומיננטיות בישראל. קחו פורמט מצליח כמו זה של "יציע העיתונות" בערוץ הספורט, צקו לתוכו תוכן פוליטי, הוסיפו את הווליום ואת האמוציות, וערבבו היטב עם משפיעני רשת ידועים וקולניים מהימין - ותקבלו תבשיל רותח במיוחד. 

פוליטיקאים ומנהיגים מהצד הימני של המפה מקפידים להתארח בקביעות בתוכנית, בהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.