חודשיים לאחר הכרזת הפסקת האש עם חיזבאללה ועדיין כמעט מחצית מהמסעדות בגליל, בגולן ובצפון כלל לא שבו לפעילות עסקית. "במהלך המלחמה ועד הפסקת האש, 50% מהמסעדות בצפון הארץ, מחיפה וצפונה, נסגרו זמנית, ו-24% מהן נסגרו לצמיתות״, מציין את הנתונים יקיר ליסיצקי, יו"ר דירקטוריון ואיגוד המסעדות והברים בישראל. "ענף המסעדות בצפון נמצא במשבר עמוק, עם פגיעה חסרת תקדים בעסקים״.
ליסיצקי מתאר תמונת מצב עגומה, שבה בעלי המסעדות מוצאים את עצמם במציאות של חוסר ודאות כלכלית. "בעלי מסעדות לא יודעים אם התמיכה הכלכלית מהמדינה תימשך, והיעדר המידע הזה מקשה מאוד על קבלת החלטות עסקיות״.
לדבריו, אי הוודאות משפיעה באופן ישיר על היכולת לתפעל מסעדות, במיוחד כששוק התיירות הפנימית והחיצונית עדיין לא התאושש, ורבים מהתושבים בצפון טרם שבו לבתיהם. "ללא תנאי שוק ברורים או קהל לקוחות, בעלי העסקים פשוט לא יכולים להמשיך לפעול״.
אחת ההשפעות הישירות של המשבר היא המחסור החמור בכוח אדם. "אם תושבים לא חזרו לצפון, איך יימצאו עובדים למסעדות? המחסור הזה פוגע באופן קריטי ביכולת של בעלי המסעדות לפתוח מחדש ולחזור לפעילות. כשאנחנו מדברים על פתרונות, אחד המהלכים המרכזיים שאנחנו מקדמים באיגוד המסעדות הוא הפיכת המסעדות בצפון לעבודה מועדפת עבור חיילים משוחררים״, מסביר ליסיצקי.
"יש צורך דחוף בכוח אדם שיסייע לשיקום האזור ויחזק את המסעדות המקומיות״.
״בהוראת השעה וכחלק מהתאוששות ושיקום מהמלחמה, אנו פועלים לקידום החקיקה מחדש של העבודה המועדפת עם חבר הכנסת מיכאל ביטון ועם חברי כנסת נוספים מכל קצוות הקשת הפוליטית״, הוסיף.
לצד זאת, ליסיצקי מתאר את העיכובים במתן הפיצויים שמחריפים את המשבר. "על פי החוק לסיוע במלחמת חרבות ברזל, יש לרשות המיסים עד שמונה חודשים לטפל בבקשה לפיצוי עבור בעלי מסעדות שנסגרו. מה אמור לעשות בעל עסק בזמן הזה? איך הוא יכול לתכנן את צעדיו כשהמדינה לא מעבירה לו תשובות ברורות?".
לדבריו, הבעיה מחריפה בשל שתיקת המדינה והעדר מידע עדכני. "המדינה מחכה לדיווחי מע"מ, אבל לא מספקת מענה ברור לבעלי העסקים. אם בעלי עסקים זכאים או לא לפיצויים על חודש ינואר, הם יידעו על כך רק בחודש מרץ. איך אפשר לתפעל עסק בתנאי חוסר ודאות כאלה? המדינה חייבת לספק תשובות מיידיות ולתמוך בעסקים המקומיים בצפון״.
ליסיצקי מדגיש את חשיבות המסעדות בצפון לא רק כעסקים, אלא כחלק בלתי נפרד מאורח החיים באזור. "ענף המסעדנות הוא לא רק מותרות – הוא מהווה בסיס לתרבות, חברה וכלכלה. יש לו השפעה ישירה על שיקום הצפון, ואי אפשר להתעלם מהמשמעות הדרמטית שלו לאזור״.
דרישות האיגוד להצלת המסעדות בצפון
"אנו פועלים כדי לקדם מספר צעדים שיסייעו לעסקים בצפון להתאושש״, מסביר ליסצקי. ״אנו דורשים מענקים חד-פעמיים לפתיחה מחודשת של מסעדות בסך 100–300 אלף שקלים לכל מסעדה שתיפתח מחדש. הכסף הזה קריטי לרכישת מלאי חדש ולהתנעת העסק, לגיוס עובדים, מימון פלטפורמות שיווק והכשרות מקצועיות לעובדים חדשים״.
במקביל, האיגוד מקדם יוזמה משותפת עם משרדי העבודה, הכלכלה והאוצר להקמת אקדמיה ראשונה מסוגה בישראל למקצועות המסעדנות. "אנחנו רוצים להכשיר ברמנים, מלצרים, שפים ומנהלי מסעדות, ולספק להם כלים מקצועיים שישמשו אותם לאורך כל הקריירה״, מסביר ליסיצקי. "בסיום ההכשרה, הם ינותבו לעבודה מועדפת במסעדות בצפון״.
ליסצקי מתאר את האתגר המשמעותי של מחסור בכוח אדם: "ללא עובדים, אין קהל ואין פעילות. זה מעגל שחייבים לשבור. אנו פועלים נמרצות כל שביכולתנו ליישום החלטת הממשלה להבאת 2000 עובדים זרים מסרי לנקה לתפקידי שטיפת הכלים ועוזרי מטבח - כדי לאפשר למסעדות לחזור לתפקוד מלא״, משתף.
רק 59% מהעסקים חזרו לפעילות
לדברי ליסיצקי, תמונת המצב הנוכחית מדאיגה: "נכון לעכשיו, רק 59% מכלל העסקים בצפון הצליחו לחזור לפעילות. זה מספר שלא מספיק לשיקום אמיתי של האזור. אנחנו פועלים למען האינטרסים של המסעדנים, כדי לוודא שכספי השיקום ינותבו ישירות לצפון ולתועלת הציבור״.
"אם הצעדים האלו לא יקרו, אנחנו נמשיך לראות עסקים נסגרים, והפגיעה בצפון תעמיק״, מזהיר ליסיצקי. "האיגוד ימשיך להיאבק למען המסעדנים ולהבטיח שמי שעובד קשה כדי לשקם את הצפון, יקבל את כל הכלים והתמיכה הנדרשים״.
