באוקטובר 1949, למעלה משנה לאחר קרבות תש"ח, יצא לדרך "מבצע ליקוט העצמות" – מאמץ יוצא דופן שנועד להשיב את חללי גוש עציון ומחלקת הל"ה לקבורה מכובדת. המבצע הפך לסמל של זיכרון לאומי ושל מאבק על כבוד הנופלים.
המסמכים שנחשפו לראשונה מוכיחים כי הקרב האחרון בכפר עציון היה קרב גבורה קשה ומתמשך כפי שגם כתב יוחנן בן יעקב. פיזור הגופות בעמדות מרוחקות מעיד על הגנה יוזמת ואמיצה עד תום הקרב ונפילתם של הלוחמים.
לדבריו של נדב פרנקל, מבית ספר שדה כפר עציון, שחקר את המסמכים: "הממצאים הללו מדהימים ורלוונטיים מתמיד. הם לא רק מעידים על עוצמתם ונחישותם של לוחמי כפר עציון, אלא גם יוצרים הקבלה מצמררת לקרבות העכשוויים שראינו, כמו אלה שהתרחשו בשבעה באוקטובר".
לראשונה, ייחשפו פרוטוקולים שכתבו אנשי המבצע, בהם עדויות על גורלם של הנופלים. בין הממצאים: המברק של שושנה קנוהל לבן גוריון, מסמך היסטורי שמבטא את כאבם ותקוותם של תושבי כפר עציון, לצד הקבלה מצמררת לתקופות מאוחרות יותר.
כמו כן, נחשפו הוכחות לרוב מוחלט של נפילות במהלך הקרב, לפי פיזור החללים ברחבי הקיבוץ והעמדות. המכתב של ר' בנימין, מסמך נאיבי ומרגש, שמשקף את התקווה ששררה למרות כל הקשיים, וגורל הגר"א על כ"ה בניסן, עדות מחודשת לתהליך הזיהוי והשבת העצמות לקבורה.
המבצע יצא לדרך ב-31 באוקטובר 1949, בהובלת הרב שלמה גורן ודוד בן דוד, בשיתוף פעולה עם שלטונות ירדן. בתוך תנאים מסוכנים ומאיימים, נאספו עצמותיהם של כ-85 לוחמים, ביניהם 35 לוחמי מחלקת הל"ה, שהובאו לקבורה בהר הרצל בטקס ממלכתי.
לדברי פרנקל: "מבצע ליקוט העצמות מלמד אותנו שיעור עמוק על כבוד האדם, זיכרון והנצחה. זוהי מורשת שחשוב להעביר הלאה – על דבקות במטרה, גם ברגעים הקשים ביותר".
