כידוע, היום (ראשון) רומן זדורוב ומדינת ישראל הגיעו להסכמות ראשוניות לגבי סכום הפיצויים אותו יקבל זדורוב בגין השנים אותם בילה בכלא לאחר הרשעתו ברצח תאיר ראדה. על פי הפרסומים, זדורוב והמדינה הגיעו לסיכומים על פיצויים לזדורוב בהיקף של 17 מיליון ש"ח. הפיצויים ישולמו לזדורוב במסגרת תביעת הענק אותה הגיש נגד המדינה בגין השנים בהן ישב בכלא על רצח ראדה, וזאת לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת זיכה אותו מהרצח במסגרת משפט חוזר לפני כשנתיים. הליך התביעה עבר לגישור לפני שופט בדימוס, וכאמור הצדדים הגיעו לסיכומים על הסכום אותו יקבל זדורוב.
אימה של תאיר, אילנה ראדה, מגיבה על הפרסום בעניין הפיצויים בראיון ל"מעריב" ומבטאת תחושות מעורבות: ״משפחות הקורבנות, שאיבדו את היקר להן מכל, נזנחות על ידי המדינה במקום לקבל את התמיכה הראויה. כאשר לדוגמה "ניצחתי" בתביעה וזכיתי בפיצוי של מעל מיליון וחצי שקלים על רשלנות הגופים שהיו אמונים על שמירתה של תאיר ועל הכשל שלהם בהגנה על ילדים – זה עורר סערה ציבורית, כאילו אני הולכת להתעשר מהכסף הזה״, אמרה.
ראדה לא מתנגדת לעצם הפיצוי שניתן לזדורוב בעקבות השנים בהן היה כלוא, אך מתקשה להשלים עם חוסר השוויון שבגישה של המדינה כלפי נפגעי עבירה. בעוד שזדורוב קיבל הכרה וסיוע כספי מהמדינה, משפחות הקורבנות – כולל משפחתה שלה – נותרו ללא כל תמיכה: ״מי שנחשב לרוצח – בין אם הוא אשם ובין אם לא – זוכה לאורך כל השנים שבהן נחשב לאשם למימון ותמיכה מהמדינה. המשפחה שלו מקבלת סיוע כלכלי, ליווי פסיכולוגי ותמיכה רחבה".
לעומת זאת, היא מסבירה: "אנחנו, משפחות הקורבנות, נאלצות לשאת לבד בכל העלויות של שיקום הבית והחיים שלנו, לממן הכול מכספנו, בלי עזרה מהמדינה. אף אחד לא טרח לראות אותי ואת בעלי, ואף אחד לא מימן לנו את החיים. יש לא מעט משפחות של קורבנות במשפט פלילי שהמדינה פשוט מתעלמת מהן, ואף אחד לא חושב לפצות אותן על הסבל וההשלכות הקשות שהן חוות. לגבי זדורוב, איני יודעת מה המשמעות של פסיקת הפיצויים בעניינו – אולי הכסף יוכל לפצות אותו״, ממשיכה לתאר.
״אם לא אני, שקמתי, צעקתי והתרעתי על השקר הגדול הזה – ייתכן שזדורוב היה ממשיך להירקב בכלא. בזכות המאבק והזעקה שלנו, צמחה סביבו תמיכה ציבורית רחבה שהובילה לשחרורו. אני שמחה עבורו שהוא השתחרר, ושאנשים עמדו לצדו ותמכו בו. והמציאות העצובה היא שאם זה קרה לזדורוב, זה יכול לקרות לכל אחד – אדם חף מפשע עלול למצוא את עצמו אשם ביום בהיר אחד, בלי שאף אחד יחפש באמת את האמת. וזה הדבר המסוכן ביותר״, מדגישה.
״זדורוב יקבל פיצויים מכספי המיסים של האזרחים – כלומר, אנחנו כולנו מממנים את הטעויות של המדינה. ומה שעוד יותר מזעזע הוא שמתברר שהוא כלל לא הרוצח, מה שאומר שהאחראים האמיתיים עדיין מסתובבים חופשי בינינו, בעוד המדינה אפילו לא טורחת לחפש אותם״, אומרת בכאב.
ככל שמתחזקת ההבנה כי זדורוב אינו הרוצח, עולות שאלות קשות על זהותו של האשם האמיתי. אך במקום שהמדינה תפעל בנחישות למציאת הרוצח, תיק החקירה נותר סגור: ״בשבוע שעבר שלחתי מכתב לשר המשפטים, יריב לוין. אם הוא באמת נלחם למען תיקון מערכת המשפט, אני מזמינה אותו לנסות לעזור גם במקרה שלי. כתבתי לו על פרשת רצח תאיר, על כך שהפרקליטות מתעלמת מפסק הדין ששחרר את זדורוב כבר שנתיים, למרות שבית המשפט קבע 24 סימוכין לכך שיש לפתוח מחדש את תיק החקירה. במיוחד לאור ההמלצות של בית המשפט העליון, חייבים לחקור ולהעמיד לדין את אדיר חבני ואולה קרבצ׳נקו, אך עד היום, אף אחד לא עשה זאת״, מבקשת צדק.
לטענתה, ״נראה שכל דבר שקשור לרצח של תאיר זוכה להתחמקות שיטתית, כאילו מדובר באש בוערת שאסור להתקרב אליה״.
לדברי ראדה, הסיבה לכך היא כי ש״אם תיק החקירה של תאיר ייפתח מחדש, זו תהיה תיבת פנדורה שתחשוף לעד את עומק השחיתות במערכת המשפט, ובמיוחד בפרקליטות. אולי זו בדיוק הסיבה שהם עושים הכול כדי למנוע את זה. ובינתיים, משפחות הקורבנות נשארות מאחור – בלי פיצוי, בלי תמיכה, ובלי שמישהו במערכת ירגיש מחויב לתת להן מענה״.
