"לא נוכל לחגוג ולשמוח בפסטיבל השנתי שלנו עד שכל החטופים יחזרו. עם זאת, חשוב לנו לחזק את הדרום, תושביו ועסקיו בתקופה זו. לכן גיבשנו תוכנית חלופית, המשלבת בין שתי המשימות החשובות הללו. עסקי התיירות ממש מצפים לאירועי ‘דרום בלב’. זו הפרנסה שלהם, הם רוצים שכמה שיותר אנשים יגיעו”, אומרת דורון נחמני־אשטן, מנכ”לית עמותת התיירות שקמה־בשור.
בתחילת פברואר החלו אירועי “דרום בלב”, שיימשכו עד סוף החודש. משנת 2006 היינו רגילים לפסטיבל “דרום אדום”, שנקרא כך בשל צבע פרח הכלנית הפורח באזור. בגלל הנסיבות, הקונספט וגם השם שונו השנה. כעת המארגנים מקווים שמבקרים רבים יגיעו לאזור וישתתפו בפעילויות השונות כדי לסייע לעסקי התיירות לאחר השנה הקשה שעברה עליהם.
עמותת התיירות שקמה־בשור היא שותפות של חמש מועצות אזוריות: אשכול, שדות נגב, שער הנגב, מרחבים ובני שמעון. מטרתה היא לקדם ולשווק את התיירות באזור, להניע את הכלכלה המקומית ולהביא מבקרים מבחוץ לעסקי התיירות המקומיים. אחד מאירועי הדגל של העמותה הוא כאמור פסטיבל "דרום אדום”.
לפני המלחמה, כ־130 עסקי תיירות שונים בתחומי חמש המועצות האזוריות שהעמותה מאגדת השתתפו בפסטיבל. באירועים הנוכחיים, מציינת נחמני־אשטן, המכהנת שלוש שנים וחצי בתפקידה, המצב יהיה די דומה. “כ־20 עסקים תיירותיים שנסגרו בעקבות המלחמה לא חזרו לפעילות, אבל במקביל יש עסקים חדשים שנפתחו או כאלה שהוסיפו נדבך נוסף לעסק קיים והפכו אותו לתיירותי. למשל, משתלה שהחליטה להוסיף סיורים וסדנאות של הרכבות צמחים.
“בגדול, אפשר לומר שאפילו ביישובים שעל הגבול, עסקים חזרו לפעול. למשל, בר היין ארגמן בניר עם, הגן הבוטני נקודה ירוקה - סיורים אגרונומיים בניר עוז, או לה־מדווש, חנות אופניים ומזנון בבארי שחזרה לעבוד במתכונת מצומצמת. גם כל ענף התיירות של עלומים חזר לפעול. עם זאת, יש כאמור עסקים שטרם חזרו. השנה, אגב, ייכללו באירועי ‘דרום בלב’ גם עסקי התיירות שבמועצה אזורית חוף אשקלון, אבל רק אלה ביישובים שנמצאים עד 7 ק”מ מהגבול, כמו נתיב העשרה ויד מרדכי”.
עסקי תיירות יש, אבל מה עם המבקרים?
“מאז המלחמה מגיעים מבקרים למרחב, אבל בעיקר לאתרי השכול המוכרים החינמיים: אתר ההנצחה לנרצחי פסטיבל הנובה ברעים, אתר המכוניות השרופות בתקומה, אנדרטת התצפיתניות - מצפה הממוקם בין מוצב נחל עוז לישובי העוטף, המיגוניות שעל כביש 232. הכל חשוב, הכל קריטי להגיע ולראות. עם זאת, אם כבר הגעתם למטרות הזדהות, נשמח גם שתתמכו בכלכלה המקומית ותבקרו בעסקי התיירות המקומיים”.
למה לדעתך זה לא קורה עדיין?
“כי כרגע מה שנמצא בכותרות זה אתרי 7 באוקטובר. אנשים רוצים לשמוע את הסיפור. אנחנו מנסים להסביר להם שבאתרי התיירות הם יפגשו את התיירנים, שגם להם יש סיפור. זה עוד נדבך של 7 באוקטובר. זה לשמוע יותר סיפורים מהאנשים עצמם, זה ליצור את הסיפור השלם. לשמוע גם את הסיפורים שלפני 7 באוקטובר וגם את אלה שאחרי. היינו פה לפני ואנחנו פה אחרי.
"לתיירנים חשוב להעביר מסר של תקווה, ציונות, התחדשות - מסר שפחות מחלחל כרגע. אני אומרת שכשאנשים מגיעים לעסקי התיירות זה קצת כמו בשבעה: הם מגיעים לאזור כדי לחזק, ויוצאים מחוזקים. הם פוגשים אנשים שבחרו לחזור, בחרו להפעיל את העסק שלהם, לתת חוויה טובה ולהוציא את המבקרים עם רוח של תקווה. אתרי השכול יישארו לנצח אתרי חובה, אבל המטרה שלנו היא לחזק את הדברים שיש פה מעבר לכך. בסוף, יש פה תושבים שממשיכים לחיות והם רוצים לא לחיות בתור אתר שכול. המקומות האלה יישארו, אבל המטרה היא גם להפריח את העסקים”.
כמו חצי שנת עבודה
לדברי נחמני־אשטן, במהלך פברואר בשנים שעברו, אז התקיים פסטיבל “דרום אדום”, הגיעו לאזור 300־400 אלף איש. “אנחנו לא יודעים לכמה מבקרים לצפות השנה”, היא אומרת. “אנחנו רוצים להעריך שיגיעו המון. כאמור, מגיעים המון אנשים לאתרי 7 באוקטובר. בשילוב אירועי ‘דרום בלב’ אנו מקווים שיגיעו לעסקי התיירות כמו בשנה רגילה לפחות. אבל השנה לא היה הרבה גשם, אז אתרי הפריחה המפורסמים שלנו לא פורחים כרגע, ולכן אנחנו לא יודעים מה יהיה. מצד שני, יש הפסקת אש, אז אנחנו מקווים שזה ימשוך את האנשים”.
אירועי חודש פברואר, היא מוסיפה, היו לאורך שנים משמעותיים ביותר מבחינת ההכנסות של העסקים. “יש עסקים שהחודש הזה היה שווה ערך מבחינתם לששה חודשי עבודה חזקה. חלק מהעסקים היו אומרים שזה אפילו מהווה 80% מההכנסות השנתיות שלהם”, היא מציינת.
בשנה שעברה, על אף התכנון לקיים את פסטיבל “דרום אדום”, בסופו של דבר הוא בוטל ברגע האחרון (למעט צעדת הכלניות לזכרו של אופיר ליבשטיין ז”ל) בגלל מחאה וביקורת מצד משפחות העוטף ומשפחות החטופים. “מי שלא מנסה, לא טועה”, אומרת בדיעבד נחמני־אשטן, תושבת מועצה אזורית אשכול. “בשנה שעברה התחלנו לתכנן את האירועים עוד ממלונות המפונים ששהינו בהם. אז לא האמנו שהמלחמה תימשך עד פברואר, שהחטופים לא יחזרו עד אז, וגם את אירועי 7 באוקטובר לקח לנו זמן לעכל ולהבין. כשהבנו שהתושבים פחות בעניין - ביטלנו”.
השנה האירועים כבר מתקיימים על דעת כולם?
“אין דעת כולם, אי אפשר לקלוע לדעת כולם, בטח בתקופה כל כך מורכבת. היינו בקשר עם משפחות החטופים והגענו יחד איתם - לא בהסכמה מלאה, אבל בהסכמה רחבה - להבנה ש’דרום אדום’ ישנה מתכונת ולא ייקרא כך השנה. זה לא פסטיבל ולא ‘דרום אדום’ - מה שיש לו קונוטציה של פיקניק ושמחה. יחד עם השותפה המרכזית שלנו, קק”ל, התקבלה החלטה לשנות שם ולוגו ולשנות את הקונספט מבחינת התוכן”.
במקום “דרום אדום”, נבנתה השנה מתכונת חדשה. שלל הפעילויות, שממותגות כאירועי “דרום בלב”, החלו כאמור בתחילת פברואר ויימשכו עד סופו. “אין לנו השנה מופעי מוזיקה, אין שווקים וירידים, אין פעילויות לכל המשפחה. המטרה היא לחזק את הקריאה להשבת החטופים ולהכניס קהל לעסקים המקומיים”, מבהירה נחמני־אשטן.
לא רק ביטחון
תוכנית ״דרום בלב״ נבנתה כאמור על ידי עמותת התיירות שקמה־בשור בשיתוף פעולה עם קק”ל, השותפה המרכזית של “דרום אדום” לאורך השנים. התוכנית תתמקד בתמיכה בעסקי התיירות המקומיים, לצד העלאת המודעות לצורך הדחוף בהשבת החטופים. מנהלת תקומה תומכת השנה באופן משמעותי באירועים. כמו כן, בנק הפועלים המשתף פעולה עם הפסטיבל זו השנה השישית, הרחיב את תמיכתו לכלל האירועים והפעילויות. בנק הפועלים, דרך קרן פועלים בקהילה באגף לבנקאות חברתית, מעניק חסות ויממן כניסה בהנחה של 50% באמצע השבוע ל־30 מעסקי התיירות המשתתפים ב”דרום בלב”.
בין האירועים המרכזיים שיתקיימו השנה: מרוץ הכלניות להשבת החטופים (יום שישי, 14 בפברואר) וצעדת הכלניות של קק”ל “צועדים וזוכרים” (יום שישי, 21 בפברואר). הודות לאפליקצייה ייעודית DAROM ADOM, שפותחה בהתנדבות על ידי צוות הפיתוח של מיקרוסופט, יוכלו אנשים בארץ ובעולם להצטרף לצעדה ולתמוך מרחוק (“כל צועד מסומן ככלנית. אשמח שיצעדו גם מהארץ וגם מהעולם, שתהיה לנו מפה מפוצצת בכלניות אדומות”, מקווה נחמני־אשטן).
במהלך אירועי “דרום בלב” תתקיים גם ההצגה “מקום לגור בו” של תיאטרון עוטף הנגב, שבמרכזה עומדים תושבי המקום שחייהם השתנו ללא הכר מאז מתקפת 7 באוקטובר. ההצגה מעלה את התחושות והחששות שלהם ואת המאבק האנושי למצוא משמעות וביטחון במקום שנשבר. כמו כן, תתקיים בשער הנגב תערוכה בהשתתפות 70 אומנים, בשיתוף עם "זומו" - מוזיאון נייד מבוסס קהילות, שנודד ברחבי הארץ ומציג תערוכות מתחלפות שנוצרות ונאצרות יחד עם הקהילות המקומיות, ומלווה את הקהילות שנפגעו בתהליך המאתגר של החזרה הביתה.
בנוסף, אתרי התיירות באזור מתרגשים לחזור ולארח מבקרים לאחר תקופה ארוכה ולא פשוטה, ומציעים עשרות חוויות ופעילויות, בהן קטיף תותים, סיורים חקלאיים, השכרת אופניים ורכיבה בטבע, השתתפות בסדנאות אומנות בזכוכית, קרמיקה, עץ, ברזל, בטון ועוד, וכן הכרת ההיסטוריה המקומית במוזיאונים ובאתרי המורשת, וכמובן גם שלל מסעדות, פודטראקס, יקבים, מבשלות וברי יין הפזורים ברחבי האזור וממתינים למבקרים.
“לפני המלחמה התיירות באזור הייתה מחולקת לשתי תקופות: מאוקטובר עד סוף אפריל הייתה תנועה רחבה מאוד של מבקרים. בחודשי הקיץ, באופן טבעי, היו מגיעים קצת פחות. אחרי יותר משנה קשה יש ציפייה של בעלי העסקים שאנשים יבואו ויתמכו”, מדגישה נחמני־אשטן.
היא מציינת את האתגרים שעומדים בפני העמותה בעת הזו: “בראש ובראשונה - האתגר הביטחוני. אנשים לפעמים חוששים להגיע, פוחדים שפתאום תהיה התרעה לא צפויה, שיישמעו בומים ברקע. האזור עדיין לא נתפס כבטוח. אבל העניין הביטחוני לא תלוי בנו. האתגר שכן תלוי בנו הוא העלאת המודעות למרחב הזה ולמה שיש לו להציע. להצליח למתג את המרחב באופן כזה שאנשים יבינו שזה גם מרחב חווייתי תיירותי.
“לפני המלחמה היו מגיעים המון אנשים לאיזור במהלך אירועי ‘דרום אדום’ או סביב אירועים מסוימים, כמו פסטיבל כדורים פורחים או ‘פסח חקלאי’. אבל זה אף פעם לא היה כמו ירושלים, תל אביב או ים המלח. לכן, עכשיו האתגר הוא לשמר את כמויות המבקרים שמסתובבות היום באזור, אבל באופן כזה שיתמכו בעסקים המקומיים. היום הם מגיעים כאמור בעיקר בשביל אתרי 7 באוקטובר. צריך שיגיעו גם לעסקים”.
חוץ מ”דרום בלב”, יש כבר אירועים נוספים שמתוכננים?
“אני אחראית על תיירות במהלך כל השנה, אבל מפני שהמצב כרגע מאוד רגיש זו לא תהיה תיירות רגילה. נבנה כל פעם קונספט בהתאם לתקופה ולפי המצב. למדנו לעשות פה תיירות ברגישות”.
בשנה הקרובה, מספרת נחמני־אשטן, התכנון הוא גם להביא לאזור תיירות נכנסת ולא רק מקומית. “התחלנו כבר לעבוד על כך עם לשכת מארגני תיירות נכנסת”, היא מספרת. “לפני המלחמה כמעט שלא היו מגיעים לכאן תיירים, רק פרויקט כמו ‘תגלית’ וגם זה לעסקים מאוד מסוימים. דווקא המלחמה יכולה לגרום לתיירים מבחוץ להתעניין באזור הזה, בעיקר בגלל אתרי השכול. כלומר הם יגיעו בגלל 7 באוקטובר, ואנחנו נרצה להכניס אותם לתוך העסקים. אבל זה כמובן רלוונטי לימים שבהם נראה את התיירות הנכנסת חוזרת לישראל”.
