טבח ה-7 לאוקטובר והמלחמה הביאו יזמים ישראלים לפתח מוצרים שלדעתם לו היו בשימוש, היו עשויים להציל חיי אדם. בימים האלה היזמים בהודו, חלק ממשלחת של עשרות עסקים ישראלים בחסות משרד התעשייה והמסחר עומלים בניסיון ליצור קשרי מסחר ולהרחיב את השווקים.
אחד המוצרים הכי ישראליים ומרתקים, לדברי מפתחיו בועז גולן וארנון ברק הוא "מהפכה בעולם המיגון". מדובר בפיתוח ישראלי חדש מוגן בפטנט - תריס גלילה ממוגן ירי, כנגד ירי של קליעים (אקדחים, רובי סער שונים) ורסיסים (רימון יד), כמו כן, התריס ממוגן הדף ואש.
הוא עבר לדבריהם "מבחני ירי מחמירים". מדובר על 'מגן ישראל', מקבוצת ברק. היצרנים מתגאים בכך שהוא "המוצר היחיד מסוגו בעולם" ושהוא "ממגן לחלוטין גם מפני פריצה".
גולן וברק אומרים ל"מעריב": ״אם זה היה בישראל בשביעי באוקטובר, היינו רואים הרבה פחות הרג״. ברק אומר לנו: "הגענו למשלחת כדי ליצור קשר עם חברות הודיות ולהיכנס לשוק ההודי, שהוא שוק מאוד גדול, כמיליארד וחצי אנשים. אנחנו נפגשים פה עם חברות, עם צבא הודו, עם חיל הים (ההודי פ.א), ואנחנו מעוניינים לייצא את המוצר שלנו להודו ולמדינות אחרות".
יעקב צדיק הוא בחור צעיר וכבר מנכ"ל של חברת TW Medical. יעקב הוא יוצא יחידת אגוז, ומתנדב מד"א לשעבר. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" יעקב גויס למילואים, ולקח חלק פעיל בלחימה כלוחם.
יחד עם שותפו ד"ר גיורא וייזר רופא בכיר בשערי צדק, ומנהל מיון ילדים, הם פיתחו מוצר שהוא חוסם עורקים מסוג חדש שמסוגל לתת מענה בשטח גם לדימומים מאזורי מעבר וגם לדימומים משטח הגפה, במיוחד בפגיעות בהן חסרה באיבר הנפגע נקודת לחיצה.
ד"ר וייזר במהלך מלחמת "חברות ברזל" גויס למילואים ולקח חלק פעיל בלחימה כמטפל בכיר. המנכ"ל הצעיר מציין, כי כיום המטפל בשטח מייצר את נקודת הלחיצה ידנית ואילו במוצר שלהם נקודת הלחיצה היא מכנית. הפיתוח של המוצר החל לפני המלחמה, התעכב בשל היעדרות השותפים לתקופות מילואים ממושכות והסתיים קרוב לשנה אחרי תחילתה.
יעקב מסביר כי נקודות לחיצה ידניות אינן מספיק אפקטיביות. הוא מזכיר מחקר של הצבא האמריקאי שלדבריו הדגים כי 20% ממקרי המוות נגרמים מסוג הפציעה שהמוצר שלו אמור לתת לה מענה.
צדיק מאמין "שאם המוצר הזה בצה"ל כבר ב-7 באוקטובר, הדברים היו נראים אחרת לגמרי מבחינת כמות ההרוגים". מצה"ל הם קיבלו מידע כי רבע מהפציעות החודרות הן באזור הגפה העליונה, אזור שנקודת לחיצה טבעית חסרה בו. הוא מסיק מכך, שגם רבע מהדימומים המאסיביים היו כתוצאה מפציעות באזור הזה ולמקרי מוות שאולי ניתן היה למנוע.
במקרים של פציעות ביד וברגל, המוצר שלהם מתופעל כמו חוסמי העורקים הסטנדרטיים, ובמקרים של פציעות בכתף או בירך העליונה (או במקרים של קטיעת גפה מלאה) המוצר מפעיל לחץ על העורקים המובילים לגפה באמצעות פין לחץ ייעודי, ובכך עוצר את הדימום. פשטות האביזר מאפשרת לתפעל אותו גם בתנאי לחץ קיצוניים ותחת אש וגם בתפעול עצמי ביד אחת.
בראיה לעתיד, הם היו רוצים להטמיע את המוצר שלהם בראש ובראשונה בצה"ל, במשטרה, במערכות הביטחון ובארגוני ההצלה בישראל, אבל כעת הוא בהודו ופוזל גם לשוק הרחב הזה.
על המשלחת הוא אומר: "היא חשובה ליצוא הטכנולוגיות הישראלי". עוד הוא רואה ערך בקיום "קשרים חיוביים עם הודו" שלהערכתו היא "מעצמת העתיד". יעקב מסביר שהקשרים מתבטאים גם בחילופי טכנולוגיות, כש"ישראל היא מעצמת פיתוח והודו היא מעצמת ייצור". הוא מתרגש ומוסיף: "זה יכול להוביל לדברים מדהימים".
