משפחתו של עומר ונקרט הודיעה היום (שלישי) כי הוא ישוחרר בשבת הקרובה משבי חמאס.
עומר ונקרט, בן 23, הגיע למסיבת הנובה עם חברתו קים דמתי שעה אחת לפני שפרצה המתקפה האכזרית של מחבלי החמאס. השניים התחבאו במיגונית ועדכנו את ההורים על הירי הבלתי פוסק. ההודעה האחרונה מעומר הייתה ב - 7:50, הוא כתב "אמא, אני מת מפחד".
את סרטון החטיפה שלו ותמונה שלו בתוך עזה פרסם חמאס כבר ב 11:11. בשעה 12:00 כשהוריו ניבה ושי עוד לא ידעו מה קורה איתו, יצא אביו למסע חילוץ אחרי שחשב שראה אותו במטושטש בטלוויזיה. לפני שהצליח להגיע לשטח, חבר של שי התקשר אליו ובישר לו שיש סרטון של עומר חי, "והוא לא בידיים שלנו".
כבר באחת בצהריים באותה השבת המשפחה של עומר ידעה שהוא חטוף. קים הייתה מוגדרת כנעדרת במשך כמה ימים, עד שהודיעו שהיא נרצחה באותה מיגונית בה התחבאו.
עומר סובל ממחלת הקוליטיס. מחלת מעיים כרונית קשה שדורשת מעקב וטיפול רפואי צמוד. המחלה עלולה להחריף במצבי לחץ. שלושה ימים אחרי החטיפה, הוריו של עומר פנו לצלב האדום בבקשה לדאוג שהוא מקבל את התרופות להן הוא זקוק. רק בתחילת דצמבר הארגון יצר קשר ונפגש עימם, אך הבהיר בפגישה ולפניה כי אין לו גישה לחטופים ואין טעם שיעבירו להם את התיק הרפואי או תרופותיו של עומר.
על אות החיים האחרון ממנו, סיפרה אמו לערוץ 12: "אות החיים האחרון שיש לנו מעומר זה מהיום ה-54, כשליאם אור השתחרר. זה כבר לא רלוונטי מזמן. נכון לאותו יום, לעומר היו כאבי בטן ורק פעם אחת המחבלים נעתרו ונתנו לו אקמול. אני יודעת מליאם שעומר ירד למשקל גוף שהוא כבר לא יכול לרדת ממנו, וזה היה נכון ליום ה-54. התזונה הייתה שלושה תמרים ביום. תמרים לכאורה זה מאוד בריא, אבל לעומר זו סכנת חיים. בתמרים יש סיבים תזונתיים ולחולי קוליטיס אסור לאכול סיבים תזונתיים".
ניבה, אימו של החטוף עומר ונקרט, סיפרה בריאיון לרויטרס ב-14 בפברואר: "הוא מוכה, רעב, כועס. אני סומכת על הבן שלי, אבל אני לא סומכת על המפלצות. אבל זה כל כך הרבה זמן שהוא שם, אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, אני לא יודעת אם הוא מנסה לקבל תקווה ולהאמין שהוא יחזור"
היא שיתפה את הזעזוע כשראתה את מצבם של שלושת החטופים ששוחררו בשבת, וסיפרה כי זה היה כמו בוקס בבטן בשבילה. "אני מפחדת כי עומר חולה, יש לו קוליטיס, זו מחלה חמורה. כשראיתי את הפנים של החטופים שחזרו שלהם זה היה שוק. פחדתי שעומר בסכנה, כל דקה, כל שנייה", אמרה.
בריאיון לרדיו 103FM, סיפרה: "הכי מפחיד אותי שעומר מתאכזב מאיתנו". הריאיון התקיים לאחר השבתם של אוהד בן עמי, אור לוי ואלי שרעבי, שחזרו רזים וכחושים. "העיניים שראיתי אתמול, הפנים שראיתי אתמול הם פני הזעקה והצעקה, ואני דורשת וצועקת ומתחננת - תצילו את עומר, תצילו את כולם", זעקה. "אם למישהו עוד יש ספק שהגברים הצעירים הם חסונים יותר או חזקים יותר, אין חוסן וחוזק אל מול הרשע הזה, אל מול האכזריות, ההתעללות, ההרעבה, ההגינה. זה פשוט היה נורא לראות אותם, ואני צועקת ודורשת שוב - תצילו את עומר, תצילו את כולם", אמרה.
היא הבהירה כי "אני רוצה לראות מעשים. אחרי התמונות של אתמול אני אשמח לראות איך מקצרים את הפעימות ולא מושכים אותן יותר, איך שולחים דרגי החלטה לדוחא או לכל מקום אחר ועושים שהם יחזרו כולם הביתה. אני פשוט צועקת - תצילו את עומר, הוא לא יכול לצעוק את הצעקה שלו, אף אחד מהם לא יכול לזעוק את הזעקה שלהם, ואנחנו פה לצעוק בשבילם - 'תצילו אותנו'".
עומר הוא גם אח בכור לרן בן ה-18 ומאיה בת ה-13. ניהל מסעדה, ואמור היה להתחיל ללמוד השנה מסעדנות בשנקר. עומר גם פתח גם ליין מסיבות עם חברים שנקרא "Never too late". הוריו מתארים אותו כילד חזק ואהוב, מגנט של אנשים. הם מספרים שלמרות שידעו זאת קודם, הופתעו לגלות כמה חברים התגייסו למשימה להשיבו. עומר אסף סביבו כל כך הרבה אנשים ממעגלים שונים - בהתנדבויות שלקח בהן חלק, בפעילותו כמדריך ב"מכבי צעיר", במסעדה בה עבד "נינה ביאנקה" בקריית עקרון, אותה ניהל ובה עבד בחמש השנים האחרונות, ומעולם המסיבות שכל כך אהב.
בתמונה שחמאס פרסם באותה שבת עומר לבד. בתמונה הוא עירום למחצה, כשרק בוקסר שחור על גופו. הוא מוטל על מעין גבעה של חול ושקים שאולי משמשת למחסה. הוא מרים את ראשו ומביט אחורית, אל המצלמה, כשידיו קשורות לאחור בחבל שחור. עיניו פתוחות לרווחה, מסתכלות למצלמה.
את אות החיים השני מעומר קיבלה משפחתו מחטופים ששהו עמו בעזה ושוחררו בעסקה בסוף נובמבר. אביו לא סיפר הרבה מה שהחטופים ששבו סיפרו לו על בנו, מהחשש שזה ישפיע על גורלו של עומר. אביו כן בחר לשתף שעומר השאיר את חותמו על החטופים ששהו עמו ואסף, גם שם, מעגל חברים סביבו. מאז, לא התקבל ממנו אות חיים נוסף.
בחודש מאי עומר ציין בשבי יומולדת 23. אימו ניבה אמרה אז במשמרת 101 בסמוך לחומות העיר העתיקה בירושלים: "כשעומר חוזר אני אראה לו איך עם ישראל לא איכזב אותו ועמד פה איתנו בהתמדה ובדרישה לשחרר את כולם הביתה. כולנו זקוקים לשקט הזה שוב".
במהלך המאבק להשבתו, סיפר אביו של עומר, שי ונקרט, על הקשיים הכלכליים שנקלעו אליהם בניהול העסק שלהם. "כמעט שנה אנחנו מנהלים מאבק להשיב את הבן, חזרה לשטחי ארץ ישראל. אשתי ואני נפגשים עם שגרירים, חברי כנסת ונציגים של ארגונים מכל העולם בניסיון לחלץ את הילד משבי החמאס. רכשתי מלאי של בקבוקים מגלעד צדוק, מנהל השיווק של יקב רמת נגב ואני מקווה שאצליח למכור אותם כדי להחזיק את העסק. אני לא נמצא באזור שמקבל פיצויים".
