גופתו של החטוף עודד ליפשיץ ז"ל תשוחרר היום (חמישי) כחלק מעסקת החטופים. יזהר ליפשיץ, בנו של עודד, שוחח עם גאולה אבן-סער וניסים משעל על תחושותיו ברדיו 103fm.
בפתח דבריו סיפר יזהר: "ביום ה-20 ידענו שהוא נחטף בשבעה באוקטובר, ב-25 באוקטובר הבנו ממישהי שחזרה מהקיבוץ שהייתה איתו במשך שבועיים וחצי בתוך דירה בחאן יונס שהוא היה חולה, וירוי בידיים שלו. הוא התעלף והיה במצב לא טוב. זה טראגי. כמה אנשים נכנסו חיים ונהרגו אחרי חודש, חודשיים, חמישה".
"אנשים, יש להם את התקווה. כשיש להם אות חיים, הם יוצאים למלחמה בתקווה שהצד השני נלחם. הוא היה לבד מוכה ומפוחד. אנשים שמתים בייסורים נוראיים, לא ליד המשפחה, לא ליד הילדים, אין קלוז'ר. לבד כמו כלבים. אם אתה לא חוזר, זה סבל צרוף לאורך חודשים", אמר יזהר.
על שירי ביבס והילדים: "מעבר לעיסוק התקשורתי בשירי והילדים, ברור שהם סבלו מאוד בשבי. לא יודע איך נגמר בסוף, אבל לראות אותה עם הילדים זאת השפלה, זוועה".
על אימו: "לצערי הוא לא ידע מה עם אמא שלי. הוא חיפש אותה באיזשהו שלב כשהוא היה בטיפולים, את אמא שלי הוציאו מהממ"ד, והוא התעלף וזרקו אותו בחוץ. ואותה לקחו על אופנוע לכיוון חאן יונס. הם הופרדו שם, ומאז לא נפגשו".
בהמשך הוסיף: "זה קרב אישי שלי על אבא שלי? אני עכשיו באופוריה ממה שחזר לניר עוז, הקרב הוא קרב מאסף, ברור שנחטפו 250, אז מה שחזר לנו בפעימות הראשונות זה מדהים. איך שבסוף הגיעה העסקה ששחררה לנו את הנשים ואת הילדים, אנחנו במקום טוב שבו אנחנו פודים שבויים. את אבא שלי פודים, הוא לכאורה זקן פצוע עם מחלות רקע, אבל הוא חלק מקהילה. חשוב שלא תהיה תחושה של סוף, זה סוף הפעימה הראשונה. עדיין יש לנו 18 בפנים. הייתי בכנסת עם אבא של אלון אהל. נראה לכם שזה נגמר?"
"נראה שהיה שלב במאבק הזה כשמולך לא היו סימני שאלה?. ברור שיש סימן שאלה, אבל איפה סימן הקריאה? ממשלת ישראל בחרה בפדיית חטופים. הביבסים ואבא שלי הם המקרים הטראגיים, אבל יש גם אנשים שחזרו מהסבל, והנה הם עם המשפחות שלהם. אי אפשר לראות את הפחד מקדימה ולקבל את המובן מאליו שזה חזר. הפעימה הזאת היא לא מובנת מאליה. זה לא עניין של אופטימיות, אנחנו הולכים ביום שבת לראות משהו מדהים. אני מאמין שיהיו בדרך כיפופי ידיים, אבל אני גם מאמין שיחזירו את כולם הביתה".
על אמא שלו, יוכבד: "אמא ריאלית, היא ידעה שיש סכנה לחייו. כשהיא חזרה, התיאורים שלה הסבירו שהוא מת, פחות או יותר. היא ראתה אותו ירוי וזרוק מחות לבית, ואז לקחו אותה. אחר כך היו רגעי אופטימיות כשקיבלנו ממנו אותות חיים, ואחרי זה היא המשיכה באותו המאבק, אבל היא ידעה מה מצבו ומה הסיכוי שלו. זה לא שהוא היה במחלקה סטרילית, והוא לא התלוצץ עם רופאיו".
האם יחזור לניר עוז?
"ברמה מסוימת כן, אבל זה תהליך. השלב הראשוני הוא שניר עוז החליטה שהיא רוצה לחזור. השלב האמיתי הוא החזרת כל החטופים הביתה. מה שקרה לבית הקברות הזה הוא טרגדיה נוראית. צריך לסגור את הפצע הזה ולהמשיך".
"אבא שלי הפך למצרך ציבור, על פי כמות האנשים שהתפללו בשבילו ורצו בטובתו, ופרסמו עליו במדיה ובתיאורים שלנו. נאמר עליו כבר הכול. היה לו חזון איך צריך להתנהג במזרח התיכון. הוא היה חסיד של הסכמי אוסלו, כי הוא חשב שזה הסיכוי היחידי לא להגיע למלחמה גדולה. בהרבה דברים הוא צפה את פני העתיד. גם היום, כשמדברים על פתרונות. עצוב שעשינו את כל הלופ הזה ולא פתרנו אותו. השארנו את זה כמשהו מבעבע, ותראו איפה אנחנו נמצאים".
בסיום אמר: "אבא שלי ילך בתהלוכה יחד עם הביבסים, ויתנו לו את הכבוד המגיע לו. הוא יחזור לאדמת ניר עוז, משפחת ליפשיץ תסגור מעגל ברמה האישית, אבל עוד לא נסגר המעגל של ניר עוז".
סייע בהכנת הכתבה: אחיעד לוק, 103fm
