ילדי ישראל נולדים היישר לתוך המציאות המורכבת, לא פעם מוטרפת, של חיים במציאות ביטחונית וחברתית שאין דומה לה כמעט במדינות העולם המפותח ולחברה משפחתית ומעורבת מאד. כל ניסיון לשמור את הילדים בבועה של ילדות תמימה ונורמטיבית נידון ככל הנראה מראש לכישלון במיוחד בימים מורכבים בהם השיח בכל בית כמעט מחלחל גם לאזניים ולתודעה הצעירה ביותר בצורה כזאת או אחרת. הילדים שלנו מתבגרים מהר, ויש שיגידו מהר מדי.
מחקר חדש חושף כי ילדים בישראל מצטיינים בידע רגשי לעומת עמיתיהם מגרמניה. הילדים הישראלים הראו ציונים גבוהים יותר במבדק להערכת ידע רגשי בכל המרכיבים שנבדקו. לד"ר רותם שפירא, חוקרת ומרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, שערכה את המחקר, מסבירה את הסיבות בעיקר בהבדלים תרבותיים: "המחקר מדגיש את החשיבות של ההשפעה התרבותית והחינוכית על פיתוח ידע רגשי בגיל הרך וניתן להסביר את ההבדלים בגורמים התרבותיים והמשפחתיים, כגון גודל משפחה, ערכי משפחה ומעורבות בין-דורית".
המחקר נערך במהלך 2024 ומצא בין היתר כי 75% מילדי הגן בישראל הצליחו בזיהוי הבעות פנים של שמחה, כעס, פחד, עצב, הפתעה וגועל, לעומת 65% מילדי הגן הגרמנים. 70% מילדי הגן בישראל הצליחו בזיהוי רגשות בהתבסס על תיאורי מצבים שונים, לעומת 55% מהילדים באותו גיל בגרמניה.
במשימות מורכבות יותר כמו זיהוי רגשות מעורבים, 65% מילדי הגן הישראלים הצליחו במשימת האסטרטגיות לוויסות רגשות לעומת 45% מילדי הגן הגרמניים. בקרב ילדי בית הספר התוצאות היו גבוהות יותר 85% מהילדים ישראליים הצליחו במשימה לעומת 70% מהילדים הגרמנים. במשימת הבחנה בין רגשות מוצדים (רגשות שמופיעים כלפי חוץ) ורגשות מוסתרים (מה שמרגישים באמת), 60% מילדי הגן הישראלים הצליחו במשימת זיהוי רגשות לעומת 40% מילדי הגן הגרמנים. בקרב ילדי בית הספר התוצאות היו גבוהות יותר 90% מהילדים ישראליים הצליחו במשימה לעומת 70% מהילדים הגרמנים.
קבוצת המחקר כללה 685 ילדים בגילי 3 עד 7.5 (585 ילדים מגרמניה ו-100 ילדים מישראל). כל ילד ענה באמצעות בחירה של תמונות על 35 שאלות שבחנו מגוון מרכיבים של ידע רגשי. מהמחקר עולה כי אמנם בשתי המדינות ילדים בבית הספר היסודי הראו רמות גבוהות יותר של ידע רגשי לעומת ילדי הגן ועם זאת, נמצא הבדל מובהק בין שתי המדינות כשהילדים בגילאי הגן מישראל הראו ידע רגשי גבוה יותר בהשוואה לילדים מגרמניה בשתי קבוצות הגיל גם יחד.
ד"ר שפירא מסבירה כי הוחלט לבצע מחקר השוואתי בין ילדי ישראל לילדי גרמניה משתי סיבות עיקריות: הכלי למדידת ידע רגשי בקרב ילדים צעירים פותח על ידי חוקרת מגרמניה, מריה וון סליש וקטרינה וולטמר מאוניברסיטת לונברג, ולכן חשבה שיהיה מעניין לבדוק את הכלי הזה בישראל ובהמשך למחקר הזה לעשות בכלי שימוש למחקרים נוספים. הסיבה השנייה היא שמרבית המחקרים הבוחנים הבדלים תרבותיים מתמקדים בהשוואה בין תרבות מערבית לתרבות מזרחית וכאן יש מחקר שעושה השוואה בידע הרגשי בין שתי מדינות מערביות.
