תושב אזור ירושלים נדהם לגלות כי השוכרים בדירתו השאירו מאחוריהם חוב ארנונה שלא שילמו. כאשר פנה להסדיר את הרישום בטאבו, נאלץ לשלם אלפי שקלים נוספים בגין ריבית והצמדה על חוב שלא יצר בעצמו. לאחר מאבק משפטי קצר, בית המשפט לתביעות קטנות קבע באחרונה כי המועצה האזורית מטה יהודה לא פעלה כשורה, ויזכה לפיצוי של כ-4,000 שקלים.
התובע טען כי לא קיבל כלל התראות על חוב הארנונה שהצטבר עקב אי-תשלום מצד שוכריו. “אני בעצם לא בעל החוב בדירה, היו שוכרים שלצערי לא שילמו ארנונה… לא קיבלתי שום טלפון או דואר רשום או בקשה לתשלום החוב,” טען התובע. לטענתו, שילם את החוב רק על מנת להסדיר את רישום הנכס בטאבו והבהיר כי הוא “היה בטוח שהשוכרים משלמים”.
המועצה האזורית מטה יהודה טענה מנגד כי לא קיבלה כל הסכם שכירות שיאפשר לה לרשום את השוכרים כמחזיקים בנכס. “שלחנו חיוב כל חודשיים לנכס… השוכרים מבחינתנו לא קיימים כי לא התקבל אצלנו הסכם שכירות,” אמר נציג המועצה.
הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד קיבלה את טענות התובע, וקבעה כי המועצה הייתה צריכה לאתר את כתובת הבעלים במרשם האוכלוסין: “במאמץ לא גדול במיוחד יכולה הייתה הנתבעת לאתר את כתובת הבעלים… עמדת הנתבעת שהיא יוצאת ידי חובתה במשלוח הודעות חוזרות שוב ושוב לכתובת הנכס אינה יכולה להתקבל”.
השופטת ון-קרפלד, כאמור פסקה לזכות התובע וציינה כי “אם תנהג כך הנתבעת, כמו גם יתר הרשויות והעיריות במדינת ישראל, יש לצפות לצמצום משמעותי של הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים דבר שעולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ויעלה את אמון הציבור ברשויות״.
