היישוב הבדואי חורה, השוכן בצפון הנגב, מתקרב לעבר נקודת מפנה משמעותית – שינוי מעמדו ממועצה מקומית לעיר. שר הפנים משה ארבל הודיע לאחרונה כי מנכ”ל משרדו חתם על כתב מינוי לוועדה גיאוגרפית, שתבחן את המהלך ותעביר את המלצותיה לשר. ארבל הבהיר כי עם קבלת ההמלצות, יפעל לקדם את הנושא, מה שמציב את חורה בעמדת זינוק לקראת שדרוג היסטורי.
במקרה שתאושר הבקשה, חורה תהפוך לעיר הבדואית השנייה בישראל אחרי רהט – מהלך שיכול להשפיע לא רק על היישוב עצמו, אלא גם על החברה הבדואית כולה. הכרה עירונית תאפשר קבלת תקציבים מוגדלים מהממשלה, פיתוח מואץ של תשתיות, שיפור השירותים לציבור, והרחבת סמכויות מוניציפליות שיסייעו לקידום מיזמים כלכליים וחברתיים.
בשיחה עם "מעריב", חאבס אלעטונה, ראש מועצת חורה, סיפר על חשיבות המהלך: “הגענו ל-25 אלף תושבים, הגשנו בקשה לפני שנה וחצי למשרד הפנים, ושר הפנים לפני שבוע אישר שאנחנו מבחינה עקרונית יכולים להיות עיר. זה חשוב לנו כי אנחנו יישוב שיש לו תוכניות והרבה מוסדות, אזור תעשייה, ורוצים לפתוח אחד נוסף", אמר.
עוד הוסיף כי "היישוב כל הזמן מתפתח. יש לנו מחלקות ומנהלי מחלקות שיכולים לנהל עיר. התושבים רוצים את המהלך כי זה מהלך חשוב – זה יכול להביא יותר תקציבים לעיר, יותר משרות ותפקידים, ובנוסף זה ממתג את המועצה המקומית חורה – נהפוך להיות עיר”.
חורה נוסדה בשנת 1989 כחלק ממדיניות המדינה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. מאז רשמה צמיחה מואצת במספר התושבים, והובילה יוזמות לפיתוח אזורי תעשייה ושירותים ציבוריים. הגידול המהיר וההתפתחות הכלכלית הביאו את ההנהגה המקומית להגיש בקשה לשינוי מעמד – בקשה שנבחנת כעת ברצינות במשרד הפנים.
עם זאת, שדרוג המעמד טומן בחובו גם אתגרים. חורה מתמודדת עם מחסור בתשתיות בסיסיות כמו כבישים, מערכות ביוב ושטחים ציבוריים. שיעור האבטלה בקרב הצעירים גבוה, ומערכת החינוך דורשת חיזוק. מעבר למעמד עירוני יחייב את המדינה לתת מענה כולל לכלל התחומים הללו, כדי להבטיח שהמהלך לא יישאר בגדר תואר בלבד, אלא יביא לשיפור מהותי באיכות החיים.
האם חורה תעשה את הצעד ותיכנס לדפי ההיסטוריה כעיר הבדואית השנייה בישראל? ההחלטה צפויה להתקבל בחודשים הקרובים.
