קיבוץ ניר עוז הוא הקיבוץ היחיד שעדיין לא אושרה בו תוכנית שיקום עם מנהלת תקומה, זאת בשל מחלוקת בין הקיבוץ למנהלת. המחלוקת הינה על פער של 200 מיליון שקלים בין הסכום שמנהלת תקומה הקצתה, לבין מה שהקיבוץ טוען שנדרש. הקיבוץ מבקש ממנהלת תקומה כעת לקדם החלטת ממשלה, או לאפשר שימוש במקדם ייחודי לתחשיב הסכומים הנדרשים לבנייתו ולשיקומו, על בסיס מגוון תבחינים המשקפים לדעתם טוב יותר את עצמת הפגיעה, וכן על בסיס קביעה כי הוא זכאי להחרגה בשל הפגיעה הקיצונית בו ב-7 באוקטובר.
בקיבוץ טוענים: "התחקיר הצבאי הוכיח את מה שאנחנו נלחמים להסביר כבר שנה וחצי: קיבוץ ניר עוז הוא מקרה קיצון ומהווה קטגוריה בפני עצמה במחדל, בנזק ובצרכים". הערב (ראשון) התקיימה פגישה ראשונה עם ראש מנהלת תקומה החדש, אביעד פרידמן, ויש להנהלת הקיבוץ ולתושביו ציפיות גבוהות ותקווה שבפגישה יגיעו להבנות.
בקיבוץ חושפים בפנינו נתונים, ביניהם כאלה שלא פורסמו עד כה על עוצמת הפגיעה: ביום הטבח נחדרו 97% מבתי המגורים בו. תשומת הלב מופנית לעוצמת הנזק לבתים - 44% מבתי המגורים (93 בתים) נפגעו במתקפה ומיועדים להריסה, 136 בתים נוספים ניזוקו וזקוקים לשיפוץ. 12 מבני ציבור מיועדים להריסה, ועוד 58 מבני ציבור ניזוקו וזקוקים לשיפוץ.
חשוב להבהיר, הבתים המקוריים בניר עוז הם קטנים (85 מ"ר בממוצע), ישנים מאוד, בנויים טלאי על טלאי, בעלי קירות דקים וללא מעכבי בעירה. בקיבוץ מבינים כי מסיבה זו, 50% מהבתים בקיבוץ נשרפו כליל או כמעט כליל. לטענת אנשי ניר עוז, נוצר מצב בלתי אפשרי - כאשר ביישובים אחרים נבנים בתים מרווחים יותר, שבין 140 מ"ר עד 220 מ"ר, תוכניות הבינוי של ניר עוז נותרו צנועות ביחס לסטנדרט בעוטף. הם שואלים - כיצד ניתן לצפות ממשפחות חדשות וממשפחות חוזרות להעדיף את ניר עוז?
אחת הטענות שלהם בעניין היא, שהמדינה עצמה קבעה בדוחות ממשלתיים העוסקים בחזרת אוכלוסיות לאחר אסון (למשל במקרה של רעידות אדמה), כי יש צורך בעקרון Build Back Better. דהיינו, שיקום משופר שמאפשר חזרה תוך שדרוג תנאי הדיור והתשתיות. "במקרה של ניר עוז", הם אומרים, "עקרון זה מתעלם מהמציאות".
גם הבתים ששרדו, לטענתם, אינם עונים על הציפיות. בקיבוץ מבהירים: "תקני הבניה עשו קפיצת מדרגה בשנות ה-90, רוב מוחלט של בתי המגורים בניר עוז לא עומדים בתקני הבניה הקיימים כיום: מיגון אש, רעידת אדמה, מיגון כללי (ממ"ד לא תקני). רבים מהקירות אינם עמידים בפני אמל"ח בסיסי ולשלושה בתים בלבד היו דלתות פלדלת. לקח חשוב מאופי הפגיעה בבתים בצפון הארץ קשור להעמדת הבתים, צופה פני פגיעות עתידיות, דוגמת פגיעות נ"ט. בניה מחדש יכולה לאפשר העמדת הבתים כך שממ"ד לא יהיה חשוף ישירות לפגיעות נ"ט, שכן הממ"דים בצפון שהיוו קיר חיצוני לא עמדו בפגיעות האלה".
עוד הם שמים זרקור על פיזור הנזק - הקיבוץ נחדר מארבע נקודות חדירה; לא ניתן להגדיר מוקדי פגיעה - כל שטח הקיבוץ נפגע. לדעת התושבים, יש לכך השלכות גם במובן של קושי ליצירת מרקם יישובי הרמוני בקיבוץ, לכשישוקם.
הנתונים המוכרים יותר והמצמררים מדגימים ש-28% מתושבי הקיבוץ נרצחו ונחטפו ב-7/10 - 117 ילדים, נשים וגברים. בחלוף 16 חודשים 7% מתושבי הקיבוץ היו עדין חטופים (29 איש, בגילאי 8 חודשים ועד 86 ביום חטיפתם). כיום, בחלוף 17 חודשים – 14 תושבים עדיין חטופים.
10% מילדי הקיבוץ נחטפו או נרצחו, 13 במספר. עד לעסקה האחרונה, ל-15% מילדי הקיבוץ הקטינים היה אבא בשבי (17 ילדים). ל-90% מהילדים בגילאי 0-6 יש קרוב משפחה (הורה/אח/סב/בן דוד) שנחטף או נרצח. ל-49% מכלל הילדים בגילאי 0-18 יש קרוב משפחה שנחטף או נרצח.
לתפיסתם, זו רשימת תבחינים שמבדלים את ניר עוז מיישובים אחרים שנפגעו. לדברי הנהגת הקהילה, הטרגדיה הזו "משליכה גם על יכולת ההתאוששות של הקהילה, ועל ההצדקה להקל ככל האפשר את עול השיקום המורכב, שאינו אמור להיות מונח רק על כתפיה, אלא הינו משימה לאומית".
בנוסף בקיבוץ מלינים על כך שהבירוקרטיה מערימה קשיים: "הפקידות לא מצליחה להסתכל במבט-על ודוחקת את ניר עוז לתוך "תבנית שיקומית" אחידה, אף שהנתונים של הקיבוץ חריגים בהשוואה לכל יישוב אחר". מטעם דוברות הקיבוץ שוב מודגש: "מדובר במקרה יוצא דופן הדורש פתרון ייחודי מחוץ לקופסה".
עוד הם טוענים: "מאז ה-7 באוקטובר, הצרכים של הקיבוץ בכל התחומים אינם מכוסים במלואם על ידי המדינה – חינוך, בריאות, בריאות הנפש וכו'. המדינה אמנם הקצתה תקציבים נוספים, אך אלו אינם מספיקים כדי לתת מענה מלא לאור ממדי האסון. גם לאחר קבלת התקציב המלא מתקומה, הקיבוץ יצטרך להוציא מכיסו מיליוני שקלים עבור מבני ציבור ותהליך הצמיחה".
קהילת ניר עוז ערב האסון הייתה קהילה קטנה ומבוגרת יחסית. עפ"י דו"ח למ"ס לשנת 2022, 95 מחבריה היו בני 60 ומעלה, ו-132 מחבריה ילדים בגילאי 0-19. כיום, הקהילה הזו נאלצת להתמודד עם היקפים חריגים של אובדן ושכול, זאת בעוד היא נאבקת על השבת חטופיה. לקהילה גם משימה חשובה בשיקום של כ-40 שבות מן השבי (ביניהן 10 ילדים), בהן 17 אלמנות "חדשות" (רובן חטופות ששבו) ו-6 נשים שאבי ילדיהן הקטינים עדיין חטוף.
ממחקר שערך הקיבוץ לקראת תכנון הבניה על שיקום אזורי אסון בעולם, עולות מספר נקודות חשובות שהם מבקשים להביא בחשבון נוכח עוצמת הפגיעה בקיבוץ. בכלל זה יש לתת את הדעת למשל על כך שלחוזרים לאזור אסון יש צורך בשינוי, לא ללכת באותם שבילים ולראות בית שידעו כי היה ביתם של מי שאינם עוד.
הם מעירים את תשומת הלב גם למערכת הגנים ובתי הילדים שנבנו לפני עשרות שנים. בזמנו, הם כוסו במעטפת מלט למיגון. התושבים יודעים לספר כי לפני שנים חדר רסיס דרך החלונות ופצע אב ששהה בגן, ומהנדס המועצה קבע כשנה וחצי לפני המלחמה כי אינם תקניים. מאחר והמבנים לא נפגעו - לא ניתן מימון מ"תקומה" להקמתם באופן ממוגן. מעבר להיותם לא ממוגנים, מבני החינוך ממוקמים במפתח המערבי הפונה לעזה, המוביל לשער הכרם ממנו נחטפו עשרות תושבי ניר עוז. בקיבוץ מתקוממים: "אין להניח כי יהיה מי שיסכים לשלוח ילדיו למערכת חינוך לא ממוגנת ובמיקום זה לאחר ה-7/10, וסביר לצפות כי המדינה תישא בהוצאה זו".
ממדי ההרס שנגרמו לקיבוץ ניר עוז מתבטאים בהיבטים פיזיים הנדסיים, בהיבטים אנושיים, מנהיגותיים וקהילתיים ובהיבטים כלכליים חריגים בחומרתם. לתושבים תקווה שמנהלת תקומה תהיה קשובה לצרכים האלה שהם מציגים ושהפגישה הערב, תהיה צעד לקראת הבנות.
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: מנהלת תקומה מחבקת אל ליבה את קהילת ניר עוז שנפגעה בצורה קשה ביותר. ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן יקיים הערב פגישה עם מנהלי קהילת ניר עוז על מנת לנסות ולגבש פתרונות מוסכמים ככל שניתן ובהתחשב בסמכויותיה של מנהלת תקומה. מנהלת תקומה מקיימת שיח שוטף עם קהילת ניר עוז ומנסה בכל יכולתה להיענות לכל צרכיה.
