בשנתיים האחרונות הייתה לבתי בת ה-9 חברה טובה וקרובה מאוד. בתי נתנה את כל כולה לחברות הזו, אבל חברתה העדיפה להיות חברה של כולם ולא חברה בלעדית של בתי. היא התחילה להתרחק מבתי ומצאה לעצמה חברות אחרות, אבל בתי לא מצליחה לשחרר ולהתאושש מהפרידה. היא מנסה לכפות את עצמה על אותה חברה בבית הספר ובטיולים ולפעמים אפילו כועסת עלי ואומרת שאני מסכסכת ביניהן. מה דעתך?

"לראשונה בחייה בתך מתמודדת עם בגידה, וזה קשה וכואב לה. למרבה הצער, יהיה עליה להתמודד עם תחושות כאלו גם בעתיד, ולכן המקום שלך הוא להעביר לה את המסר שאת יודעת ומבינה אותה. תגידי לה שאת רואה שכואב לה ושאת מבינה שהיא מאוד רוצה בחברות הזאת, אבל כמה שזה עצוב, אנחנו לא יכולים לכפות על אנשים אחרים לאהוב אותנו ולהיות חברים שלנו.

תבהירי לה שאת לא רוצה לסכסך בינה לבין חברתה, ושהמציאות היא שאותה ילדה דוחה אותה בעצמה ושפשוט קשה לה לקבל את העובדה שהיא לא רוצה בחברות הזו יותר. את צריכה לשקף לבתך את המציאות בעזרת המון אהבה והבנה, היא צריכה להבין שהיא לא תצליח להכריח אף אחד להיות חבר שלה ושאולי הגיע הזמן לחפש חברים חדשים".


צילום: אינג אימג'

 בכל פעם שאני הולכת עם בתי בת השנה ועשרה חודשים לחנויות, היא מסרבת לתת לי יד והיא תמיד בורחת. מה עושים במקרים כאלו, כשפעוט מתעקש ללכת לבד ובורח להורה?

"ההתנהגות של בתך היא טבעית, היא לא מתעניינת בך או בקניות שאת עושה, היא רוצה להיות עצמאית, לראות צבעים ואנשים חדשים ולחוש ריחות ורעשים. אין מה לכעוס על הילדה, תביני את הצורך ואת הרצון שלה, אבל זכרי שהם צריכים להיתקל באיסור שלך. מה שיגרום לבתך להפסיק לברוח הן התוצאות של ההתנהגות שלה.

אסביר: היום בתך יודעת שהיא יכולה להרשות לעצמה לרוץ כי אמא רצה אחריה, נוזפת בה ומנסה לתת לה יד בכוח, כל הפעולות האלו לא גורמות לה להבין שלא כדאי לה להתרחק ולכן את צריכה לייצר מצב שבאמצעותו הילדה תבין שלא כדאי לה לברוח. בפעם הבאה שתצאו יחד לקניות תודיעי לה שאת לוקחת אתכן את העגלה כי את  מפחדת שהיא תברח, תסבירי לה שאם היא תתרחק ממך את תשימי אותה בעגלה, וכך תעשי - לכי עם טיולון ריק וברגע שבתך בורחת תתפסי אותה ותגידי לה: 'נורא פחדתי, אסור ללכת רחוק מאמא אז אני שמה אותך בעגלה'.

תקשרי אותה בעגלה (גם אם היאתצרח ותתנגד) ותגידי לה שאת יודעת שהיא רוצה ללכת אבל זה אסור כי היא רצה רחוק ו'אמא מפחדת'. אם היא ממשיכה לצעוק ולבכות תני לה עוגייה, במבה או מעדן, כל דבר שיעסיק וירגיע אותה, ומאוחר יותר (גם אם היא לא נרגעה) תוציאי אותה מהעגלה ותבהירי לה שאם היא שוב תברח את תחזירי אותה לעגלה. כך תנהגי בכל פעם שתצאו לקניות עד שהילדה תבין בעצמה שאם היא רוצה להיות חופשייה ולהסתובב לבד, לא כדאי לה להתרחק".

 בני בן ה-7.5 הוא ילד טוב, בעל בגרות רגשית ונפשית, שואל הרבה מאוד שאלות ורוצה מאוד להבין את משמעותם של דברים שונים. לפני יומיים הוא שאל אותי מה זה הומו ומה זה בן זונה, הוא מבין שאלו קללות ויודע שילדים מקללים זה את זה. האם לדעתך הייתי צריכה לענות ולהסביר לו מה משמעות הביטויים האלה? איך מסבירים לילד משמעות של קללות?

"בדרך כלל כשילד מקלל, הוא לא באמת מבין את משמעות הדברים שהוא אומר אבל הוא יודע שהפירוש הוא לא טוב ושאחרים כנראה נעלבים מזה. תני לילד מענה, קל מאוד להסביר מה זה הומו - גבר שמתחבר לגברים אחרים, אוהב אותם ואז הם חיים זה עם זה. לגבי בן זונה - צריך להסביר שזונה זה גבר או אישה, שבלית ברירה ובגלל קושי גדול מאוד, מקיימים יחסים עם אנשים אחרים תמורת כסף.

כשאת מדברת איתו על הנושא תגידי לו: 'את גילויי האהבה שאתה רואה בין אבא לביני, הזונות עושים ועושות תמורת כסף ולכן להגיד לילד שהוא בן של זונה זה מאוד מעליב', לילד בן 7.5 אפשר להגיד כבר כמעט הכל אבל לא צריך להיכנס לפרטי פרטים, ולכן כדאי להגיד 'גילויי אהבה' ולא יחסי מין.

כאמור, במקרים כאלו אני ממליצה כן לבוא ולהסביר. ההסבר צריך להיות מאוד ענייני ונכון. בנך הוא ילד טוב, כשהוא יבין לעומק את משמעות הדברים הוא גם ידע לא להשתמש במילים האלו יותר".

 מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה".
 הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי