ישראלים שנחשפו ביומיים האחרונים לסיקור ברשתות הזרות של הטבח המחריד במתפללים בבית הכנסת בהר נוף בירושלים נדהמו מהערפול המוסרי שהשתקף מהן. חוסר הנכונות להתייחס לאירוע כאל פיגוע, הגזירה השווה בין תוקף למותקף ואפילו תיאורים מהם השתקף כי מדובר במקרה של אלימות משטרתית כנגד פלסטינים גרמו לישראלים רבים לתהות איך הגענו למצב שבו עיוותים כאלה מתאפשרים.
יש הסברים רבים לתופעה זו, אבל אחד החשובים שבהם הוא שבמשך שנים הסיפור הישראלי שסופר לעולם ביחס לסכסוך עסק בעצים ולא ביער. בין שזה בעימותים בתקשורת, במאמרי מערכת ו בוועידות בינלאומיות, רבים מדי עסקו בפרטים של המצב הישראלי: מי אמר למי ומתי, מהם פרטי הסכם זה או אחר, מי הפר איזה הסכם באיזו שנה, ומי הוציא איזו הוראה למי.
מניסיוני, מרגע שהוויכוח עובר לפרטים, צופים בכל העולם מאבדים עניין ומגיעיםלמסקנה שמדובר במעגל אלימות חסר פשר וחסר תוחלת שבו כולם לכל הפחות שווים מבחינה מוסרית ובדרך כלל ישראל נושאת בנטל מוסרי גדול יותר בהיותה מדינה חזקה השולטת על חייהם של הפלסטינים.
הצדק הישראלי - שהוא אינו מוחלט ואינו יחיד - עולה רק כשעוסקים בהקשר הרחב ובסיפור הגדול. כישראלים שגדלו לתוך מדינת ישראל, רבים מאיתנו לקחו כמובן מאליו את הצלחת הסיפור הציוני, חלקנו כבר ראו בו נחלת העבר, ולא ראו עוד צורך לחזור על אמיתות בסיסיות המבהירות את הקשר ההיסטורי העמוק בין העם היהודי לארץ ישראל, את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו ואת ההתנגדות הערבית והמוסלמית העמוקהלרעיון זה, הנובעת מתפיסת היהודים כנחותים.
סיפור זה כמעט נעלם מהנוף העולמי. מנקודת מבטם של רבים בעולם סיפורה של מדינת ישראל הוא כזה: אירופה הייתה רעה ליהודים, אבל לא הצליחה להשמיד אותם לגמרי, ולכן לאחר השואה הייתה צריכה למצוא להם מקום לחיות ונתנה להם פיסת ארץ מקרית באדמות האימפריה שבהן היא שלטה.
כתוצאה מזה, היהודים, שבינתיים הפכו מקורבנות לרוצחים, כבשו את מדינת פלסטין המשגשגת, גירשו את הערבים מאדמותיהם ומאז הם מתאכזרים לפלסטינים להנאתם וכובשים אותם ללא שום סיבה.
בסיפור זה גם היהודים וגם הערבים חסרי רצון חופשי. היהודים פועלים בהתאם לרצון האירופי (שאירופה עכשיו מצטערת עליו) והערבים הם קורבנות שרק מגיבים לאכזריות היהודית. ליהודים אין ציונות לפני השואה ושום קשר לארץ שבה הם התיישבו. לערבים אין סיבות משל עצמם להתנגד לריבונות יהודית בארץ ישראל מלבד הרוע היהודי.
כשזה הסיפור - ואין מדובר כאן בקריקטורה מוגזמת, אין להתפלא שרצח יהודים מתפללים בבית כנסת בירושלים אינו מדווח ככזה, מהסיבה הפשוטה שהוא סותר את סיפור המסגרת הרחב. האתגר של מדינת ישראל במלחמה העולמית המתנהלת על התודעה הוא לחזור לאמיתות היסוד ולבנות מחדש את הסיפור הגדול של הציונות, שנשתכח - סיפור של מאבק לצדק, שגם אם הוא לא בלעדי, הוא קיים.
הכותבת היא עמיתה בכירה במכון למדיניות היהודי