בכיר במשרד המשפטים: "חוק הלאום כנראה יפול בבג"צ"

הצעת חוק הלאום תעלה מחר לדיון בממשלה, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבוע לאחר ששרת המשפטים, ציפי לבני, טרפדה את ההצבעה על החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק של חברי הכנסת זאב אלקין, יריב לוין ואיילת שקד שמוזגה עם הצעה שנתניהו הביא, באה לעגן באופן חוקתי את היותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי.

השרה לבני ניסתה במהלך השבוע להציג גרסה מרוככת יותר וגיבתה אותה בדו״ח גביזון שעסק בנושא והתפרסם, כנראה שלא במקרה, בדיוק בשבוע בו הוויכוח בשיאו. גביזון כתבה בו השבוע כי מומלץ שלא לעגן באופן חוקתי את ״חזון המדינה כיהודית ודמוקרטית״, ואם אכן יעשה מהלך כזה עליו להיות בנוסח מרוכך, שיגדיר זהות שווה בין המרכיבים: דמוקרטי ולאום יהודי, מתוך תפיסה שהחוק צריך ללכד, ולא לפלג, ולהתחשב במיעוט הערבי בישראל.

בכיר במשרד המשפטים אמר לכתבנו כי "לא בטוח שהיועץ יוכל במצב הדברים שנוצר להגן על החוק בבג״צ, כשזה יגיע לשם. סביר להניח שגם בג״צ לא יוכל לאשר חוק שכזה. ראוי שראש הממשלה ינסה להביא בפני הממשלה הצעה מרוככת, דומה למה שמציע פרופ׳ רותי גביזון בדו״ח המצוין שחיברה ומבוסס על מחקר ארוך ומושקע.

ביום שישי האחרון, הצטרף למתנגדים להצעת החוק בנוסחה המקורי גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שפרסם חוות דעת חריפה בה קבע כי "בעייתי מאוד בעיני כי הממשלה תתמוך בהצעות, המעוררות קשיים של ממש. בהצעות החוק יש שינוי של ממש של עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת, ויש בהן כדי לרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".

בחוות דעתו כותב וינשטיין כי המרכיב היהודי בהגדרת חזון המדינה מקבל בכורה על המרכיב הדמוקרטי, ״ליסוד הראשון יש מעמד בכורה פרשני. ההגנה על זכויות הפרט, שהיא מנשמת אפה של הדמוקרטיה, מוגבלת לאזרחים בלבד. הקשיים המפורטים לעיל אינם קלי ערך".