מכללה חדשה תכשיר אקדמאים חרדים: ""אשמח להשתלב אחרי התואר בבנק או במגזר הציבורי"

"הגעתי למכינה עם ידע מועט במתמטיקה ובאנגלית והיה לי קשה", מספר משה, סטודנט שנה א' לכלכלה בקמפוס, "ולמרות שמצבי היה טוב יחסית, היו רגעים שהרגשתי שאני לא יכול יותר. ישבו לידי חבר'ה שמרוב ייאוש רצו לזרוק את שיעורי הבית לפח".

משה, תושב בני ברק, היה אברך בכולל ויועד להתקדם במסלול הלימודים התורניים עד לתפקיד של רב, אולם הוא רצה משהו אחר. אחרי שירות אזרחי במשרד לאזרחים ותיקים החליט לפנות ללימודים אקדמיים. "סימנתי לי למטרה להגיע ללימודי כלכלה מתוך מחשבה על העתיד", הוא אומר. "אשמח להשתלב אחרי התואר בבנק או במגזר הציבורי" .
 

שילוב האוכלוסייה החרדית בתעסוקה הוא גורם מכריע בצמיחה הכלכלית של המשק, והגדלת השתתפותם בכוח העבודה עולה מפעם לפעם על שולחנה של הכנסת מתוך הבנה כי נפקדותם משוק העבודה מגבירה עוד יותר את הנטל על מעמד הביניים הקורס. גם המועצה להשכלה גבוהה נדרשה לסוגיה והוציאה קול קורא שביקש מהמוסדות האקדמיים להציע תוכניות לפתיחת מסלולים אקדמיים לחרדים .
 

קצת מספרים: לפי נתוני משרד הכלכלה, ברבעון הראשון של שנת 2014 עמד שיעור התעסוקה של גברים חרדים על 44.5%, בעוד שיעור התעסוקה של גברים בגיל העבודה ( 64-25) בכלל האוכלוסייה עומד על כ 81%. עם זאת, ניתוח שערך בנק ישראל הצביע על עלייה מהירה בשיעורי תעסוקה של גברים חרדים בין השנים 2011 2009 , בייחוד במגזר העסקי .
 

בשנים האחרונות פונים נשים וגברים חרדים ללימודים טכנולוגיים . לפי נתונים של מוסד שמואל נאמן, בין 250 ל- 300 חרדים מסיימים את לימודיהם בתחום, מרביתם נשים. סקר שערך משרד הכלכלה ב-2008 העלה כי כמחצית מהגברים החרדים מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית ו -39% היו רוצים לרכוש השכלה מקצועית . 

"יש פה שילוב בין אג'נדה ותוכנית עסקית", אומר רפי גמיש, מנכ"ל הקמפוס החרדי ויוזם הפרויקט "זו אוכלוסייה שצריך לעזור בשילובה בשוק העבודה. לתוכנית יש פוטנציאל גדול". במשך שנתיים עשה גמיש עבודת הכנה שכללה את הבנת צורכי האוכלוסייה. "עבדנו הפוך", הוא מסביר. "בדקנו באילו תחומים בשוק העבודה יש חוסר ומשם המשכנו. כך למשל גילינו שבתחום הכלכלה יש ביקוש אדיר לעובדים חרדים בקרב חברות - בדגש על בנקים, חברות ביטוח ושוק ההון - שמעוניינות להגביר את האחיזה במגזר. הצעד הזה הוביל אותנו ליצור תוכנית עבודה עם בנק הפועלים ולאומי קארד, שישלבו את הסטודנטים בהתמחות אצלם" .
 

"אנחנו לא הולכים לחנך את החרדים ולהטיף להם ללכת ללמוד, אלא לפנות לאלו שהחליטו ללמוד. למשוכנעים. כרגע יש 7,000 סטודנטים חרדים באקדמיה ולפי הצפי של המועצה להשכלה גבוהה, בעוד שלוש שנים יהיו בין 14 ל 16 אלף סטודנטים. היום הם מבינים שהדרך לשוק העבודה חייבת לעבור דרך לימודים".
 

"יש הבדל בין גברים לנשים. במסגרת הלימודים התורניים לגברים אין לימודי ליבה ולכן הם מגיעים עם פערים גדולים, בעיקר במתמטיקה . בנינו מערכת אקדמית תומכת שלוקחת אותם יד ביד ומביאה אותם בתוך ארבע שנים לתואר. אין פשרות אקדמיות ולכן יהיו נטישות, בעיקר בסמסטר הראשון".
 

"לא. בהתחלה התלבטנו אם לקחת רבנים לפקח, ולבסוף החלטנו שאנחנו לא רוצים להשתייך לזרם מסוים. באנו עם אג'נדה ללמד, ולא תורה. אחנו מקפידים על הכללים, גם מבחינת הלבוש וההפרדה בין גברים לנשים" . 

"נכנסנו לעולם לא מוכר, אבל יש לנו מוניטין ומותג שאנחנו חייבים להגן עליהם. כשסטודנט ייצא מהקמפוס החרדי לא יהיה הבדל בינו ובין סטודנט אחר מבחינת החומר האנושי. גילינו כמה מוחות מבריקים ופוטנציאל גדול. אנחנו מאמינים שזו התרומה שלנו לחברה הישראלית. כרגע אנחנו מסבסדים את הפרויקט והשקענו בו לא מעט כסף, אבל זו השקעה ארוכת טווח" .

ההשתלבות של הציבור החרדי לא פשוטה גם מכיוון שרובם מגיעים ללימודים כשהם כבר בעלי משפחה. "יש כמה שנות תפר עד שהמשפחה מתחילה לגדול ואתה צריך את הכסף, ובחלון ההזדמנויות הזה אפשר לצאת ללימודים", אומר הסטודנט לכלכלה משה, אב לארבעה ילדים.

נטע זוסמן, בן 28 , נשוי ואב לבת, לומד אף הוא כלכלה ומודה שהוא חריג בקרב חבריו "הם אמרו לי: 'אנחנו לא יודעים את לוח הכפל, אז שנלך ללמוד?'", הוא מספר "וכשאמרתי להם שיילכו לעבוד, הם טענו שבכולל הם מקבלים 2,500 שקלים לחודש ולא שווה להם בשביל תוספת של אלף שקל לצאת לעבודה סתמית באיזו חנות. אלה שמתנגדים ללימודים הם מיעוט. אני רואה יותר ויותר הורים ששולחים את הילדים לבתי הספר שמלמדים גם לימודי ליבה, שמעודדים את הילדים ללכת לישיבות תיכוניות. זה תופס תאוצה. המחויבות של הלימודים מחזיקה אותי. אולי כצעיר בלי ילדים לא הייתי חושב על תואר" .
 

כדי לסייע לסטודנטים החרדים גייסה המכללה קרנות שמעניקות מלגות, כך ששכר הלימוד עומד על כשליש מהסכום שאותו משלם סטודנט חילוני. ועדיין, הסטודנטים מרגישים שיש למדינה עוד מה לעשות כדי לעודד את חבריהם לצאת ללימודים. "אנחנו לא מבקשים תקציבים נוספים אלא אפליה מתקנת לחרדים במגזר הציבורי", אומר משה "כדי שכשהוא יגיע ללימודים יהיה לו ברור שמחכה לו עבודה בסיומם. כיום מעסיקים רבים לא מוכנים להעסיק חרדים מכל מיני סיבות, כפי שפעם לא רצו להעסיק אתיופים או ערבים. העדפת חרדים במוסדות ממשלתיים תשנה את התמונה".