כמו הר געש פעיל במיוחד, המחאה החרדית התחדשה בימים האחרונים כאשר מאות בחורי ישיבה יצאו לרחובות ברחבי הארץ בעקבות מעצרם של ארבעה צעירים שסירבו להתייצב בלשכת הגיוס ונחשבו עריקים.
אלא שמאחורי ההפגנות עומד דווקא סכסוך פנים־חרדי ותיק. לא מדובר בקרע בין ספרדים לאשכנזים או בריב בין חסידים לליטאים, אלא בסכסוך פנים־ישיבתי שניצת לפני קצת יותר מ־30 שנה בישיבת פוניבז׳ בבני ברק ומעולם לא הפסיק לבעור, ונדמה שככל שעוברות השנים הוא הופך אלים יותר.
שורש המחלוקת נעוץ בוויכוח על זהותו של ממשיך הדרך בראשות הישיבה. מצד אחד ניצב הרב אליעזר כהנ־ מן, בנו של הרב אברהם כהנמן, שניהל את הישיבה לאחר מות אביו, הרב יוסף שלמה כהנמן. מנגד עומד הרב שמואל מרקוביץ׳, חתנו של הרב אברהם כהנמן, שלו הובטחה הנהלת הישיבה כאשר התחתן עם בתו של הרב כהנמן.
הגיסים נלחמים ביניהם על השליטה הרוחנית והחומרית בישיבה, ולמרות ניסיונות לבוררות ולגישור בין הצדדים, הקרע בין שני המחנות רק הולך ומעמיק, עד שכבר פרץ את גבולות הישיבה והפך לנושא שכל חרדי ליטאי מעורה בו, וכמובן גם נאלץ לנקוט בו עמדה.
כל האמצעים כשרים
ישיבת פוניבז׳ הוקמה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן בשנת 1919 בעיירה פוניבז׳ שבליטא, ולאחר שרוב תלמידיה נספו בשואה, הקים אותה הרב כהנמן בשנית בשנת 1943 בבני ברק. מאז מדובר בספינת הדגל של ציבור לומדי התורה, ההרווארד של המגזר החרדי.
הישיבה זכתה להצלחה לא רק בשל רמתה הגבוהה, אלא גם בשל הונה המוערך במיליוני דולרים של נדל״ן ומאפשר לה לכלכל את עצמה בלי להזדקק לנדבות מהמדינה או מבעלי הון שונים כיתר הישיבות. לאחר פטירתו של הרב שלמה כהנמן בשנת 1969 התמנה בנו הרב אברהם כהנמן לנשיא הישיבה, תפקיד שאותו מילא עד סוף שנות ה-80,
עת הורע מצבו הבריאותי. אז גם החל קרב הירושה בין בנו לחתנו. בין כותלי בניין ישיבת פונים' מתנהלות כיום שתי ישיבות הלכה למעשה. חדר הלימוד משותף לשתי הישיבות, התלמידים יפגשו זה את זה בחדר האוכל או במסדרונות הפנימייה, אך הרישום הוא רישום נפרד, ההנהלה שונה, והשנאה בין שתי הישיבות, שהן בעצם שני מחנות, היא עזה ותהומית.
חברות בין תלמידים ממחנות יריבים היא נדירה, וגם אם קיימת, הם לא יחליפו ביניהם מילה בין כותלי הישיבה, אפילו לא ״בוקר טוב״ או ״שלום״, וכדי לשוחח - ירחיקו למקום מסתור. שני המחנות מכנים זה את זה מחנה ה״שונאים״ (שויינאים) ,על פי הפסוק ״משנאיך ה' אשנא״ (תהילים קלט, כא) ומחנה ״המחבלים״ (במלעיל) על פי הפסוק ״שועלים קטנים מחבלים כרמים״ (שיר השירים ב, טו).
שתי הישיבות נלחמות זו בזו על טריטוריה במבנה הישיבה היוקרתי. כל מושב בבית המדרש, כיסא בחדר האוכל, חדר שינה, ובעיקר תפילות - הם מושא למלחמה, ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים. ״השונאים״ הם אנשיו של הבן, הרב כהנמן, והם מזוהים עם פלג רבני בני ברק המתון והפרגמטי יותר בעולם הליטאי, המונהג רוחנית על ידי הרב אהרן לייב שטיינמן, אשר דוגל בהבנות מסוימות עם המדינה בנוגע לנושאים טעונים כמו התייצבות לצו ראשון. ״המחבלים״, לעומת זאת, מזוהים עם פלג רבני ירושלים המונהג על ידי הרב שמואל אויר-בך, והם נחשבים אדוקים וקפדנים יותר ודוגלים בהתעלמות מוחלטת מצווים ראשונים ובהתססה אקטיבית של השטח. הכל, כמובן, בשם השם.
״בישיבה קיים סטטוס קוו לגבי מי מתפלל איפה ומתי״, מספר אבי גרינצייג, עורך באתר ״בחדרי חרדים״ ובוגר ישיבת פוניבז'. ״עד עכשיו ׳השונאים' התפללו במשך השבוע בתוך הישיבה, וכל ניהול התפילה היה בידיהם, הגבאים, כיבודים בעליות, חזנים. כחלק ממלחמות הטריטוריה, ׳המחבלים' החליטו שהם רוצים את המשבצת הזו. הם יודעים שסתם לבוא לתפילה לא יעזור להם להשיג את מה שהם רוצים, אז הם ניסו לשבש את הסדר של תפילת מעריב״.
הרב כהנמן. צילום: פלאש 90
איך הקרב בין שני המחנות מתבטא בתוך הישיבה?
״לפי מה ששמעתי, זה התחיל בכל מיני דרכים: להעמיד חזן נוסף ליד החזן של הישיבה וליצור שתי קבוצות, צעקות באמצע התפילה, השלכות סטנדרים, אפילו התזות גז מדמיע בהיכל. הם קיוו שיקרה מה שכבר קרה בשבתות, ו'השונאים' יחליטו שכדי למנוע אלימות הם מוותרים להם על היכל בית המדרש בתפילת מעריב.
אלא שמה שקרה בפועל זה שהמשטרה התערבה ונעצרו בחורים. ארבעת העצורים האחרונים הם עריקים - ככל הידוע לי, רק שניים מתוכם קשורים לסכסוך בפוניבז', ושניים מתוכם הם פשוט עריקים שנתפסו על הדרך״.
ארבעת הבחורים שנעצרו בשבוע שעבר על ידי המשטרה בגין עריקות, ועשרות החרדים שנעצרו בהפגנות, היו כולם ככל הנראה ממחנה ״המחבלים״. ״פלג ׳המחבלים' מצדד באי-התייצבות גורפת לצו ראשון״, מסביר גרינצייג. ״למרות זאת, מתוך 30 בחורים שנעצרו מקרב ׳המחבלים', רק שניים לא התייצבו לצו, ולכן נמסרו למשטרה צבאית בגין עריקות. אין ויכוח על הסיבות למעצרם. כולם מסכימים שהם נעצרו בעקבות האלימות בישיבה. רק אחרי שהם כבר היו במעצר, השם שלהם הופיע כעריקים שמבוקשים על ידי המשטרה הצבאית״.
מה בדבר התלונות מצד ״המחבלים״ על הלשנה לרשויות?
״אף אחד לא טוען ש'השונאים' מלשינים על ׳המחבלים' למשטרה הצבאית. הטענה שנשמעה בתקשורת החרדית על ידי עורך הדין שמייצג את ׳המחבלים' היא ש'השונאים' מדווחים הרבה על אלימות מצד ׳המחבלים' כדי שתוך כדי, על הדרך, יעצרו אותם גם על עריקות. בין ׳השונאים' ל'מחבלים' יש הבדל מהותי גם בצורת החשיבה. ׳המחבלים' הם אלו שניהלו את המאבק המתוקשר ברחוב נגד גזירות הגיוס.
הם אלו שמנהלים מאבקים אלימים בשם עיתון ׳הפלס׳ המזוהה עם הרב אוירבך (אנשים המזוהים עם הרב אוירבך ועיתון ״הפלס" מנהלים בחודשים האחרונים מצוד אחר עסקים המפרסמים בעיתון ״יתד נאמן״, לוחצים עליהם לא לפרסם בעיתון ומאיימים בחרמות ואף באלימות - פ״ש)״.
לדברי מקור מקרב ״השונאים״ בפוניבז׳, ״׳המחבלים׳ מזוהים עם הצד האלים יותר, זו הגישה שלהם והם עומדים מאחוריה: גישה של השגת מטרות בכוח. ׳השונאים׳ הם ׳הרוב הדומם׳. הם מעדיפים לערוך הסכמים שקטים עם הצבא. אצלם יש סלידה מאלימות. אני יודע שבישיבה של ׳השונאים׳ זרקו לא פעם בחורים שנחשדו באלימות. אצל ׳המחבלים׳ המצב הפוך, אצלם יש גיוס כללי לפעולות אלימות, הרבנים מעודדים את הבחורים להתייצב לעשייה״.
עו׳׳ד עזריאל קרבצוב, שמייצג את הרב שמואל מרקוביץ׳, דוחה את הטענות על עידוד אלימות מצד מנהיגי הרבנים. ״אף רב לא מעודד אלימות״, אומר קרבצוב, ״לא גדולי התורה שלנו ולא גדולי התורה שלהם. האלימות הזו קורית אצל בחורים שלוקחים את היוזמה לידיים ומתנהגים בצורה אלימה, ולא משנה מאיזה צד, אבל זה לא משהו שאפשר להאשים בו את הרבנים״.
אז הטענה על כך שהרבנים קוראים לבחורים להבעיר את השטח לא נכונה?
״יש פה גדולי תורה משני הצדדים, ויש מאות בחורים צעירים ומלאי אנרגיות שרוצים לכבד את רבם ולהיות מזוהים עם צד מסוים, ויש כאלה שנכשלים באלימות. שני הצדדים נכשלים באלימות. בימים האחרונים הייתי בישיבה כמה פעמים וראיתי בחורים מהצד שלנו: מוכים, חבולים, שהתיזו עליהם גז מדמיע, שהכו אותם עם שוקר, עם חולצות קרועות.
״לומר ש׳השונאים׳ לא אלימים -כולם יודעים שזה לא נכון״, מוסיף קרבצוב, ״והרבנים כל הזמן מטיפים נגד אלימות. אנחנו חיים בעולם מתוקשר, תמיד יש אפשרות להקליט ולהסריט, והרבנים משני הצדדים מעבירים שיעורים, והדברים מוקלטים. אשמח לראות הוכחות מהצד השני שטוען שהרבנים שלנו מעודדים אלימות או בלגן. אין דבר כזה״.
רק פשרה כלכלית
״לסבב ההסלמה האחרון יש שלוש סיבות״, טוען מצדו אלי ביתאן, עורך באתר ״בחדרי חרדים״ ובוגר ישיבת פוניבז׳.
״הראשון הוא פסק דין תורה שניתן לפני בערך כחודש, שמחייב את הרב כהנמן לתת קרוב לחצי מיליון שקל בחודש לכיסו של הרב מרקוביץ׳ לצורך תחזוקת הישיבה. פסק הדין הזה התגלגל במשך הרבה שנים בבתי משפט אזרחיים, ועכשיו שוב הוכרע בדין תורה לטובת מרקוביץ׳. זה מעמיד את מחנה כהנמן בפני מצב חדש, והתקווה מצדם היא שבעזרת המון אלימות ומריבות ייווצר סדר חדש בישיבה.
כמובן שברגע שהאלימות מתפרצת, שני הצדדים מקבלים אור ירוק לכסח זה את זה. ״הסיבה השנייה היא הרישום לישיבות הגדולות (ישיבה גדולה היא מוסד שבו לומדים תלמידים בני 17 ומעלה, לאחר שלמדו בישיבה קטנה, שהיא המשך ישיר של ה׳חיידר׳ המקביל לבית ספר יסודי - פ״ש)״, ממשיך ביתאן. ״לקראת סוף ׳זמן חורף׳, סמסטר החורף בישיבה, מחליטים בוגרי הישיבות הקטנות לאיזו ישיבה גדולה להירשם.
שתי הישיבות בפוניבז׳ נחשבות יוקרתיות ויש הרבה בחורים צעירים שרוצים ללכת אליהן. לכן כל מחנה מעוניין לפגום ביוקרתיות של הישיבה המתחרה ומעורר אלימות. גם בחור שמאוד רוצה ללכת לפוני-בז׳ בגלל הרמה הלימודית, כשהוא רואה כזו אלימות הוא יגיד לעצמו: ׳אני לא רוצה את זה בחיים שלי׳.
גם הורים שצריכים להחליט לאן לשלוח את בנם - יחשבו פעמיים אם לשלוח אותו לשם, עם כמה שזו ישיבה טובה ונחשבת. זה הוליד את ההלשנה של ׳השונאים׳ למשטרה על בחורים צעירים בפלג ׳המחבלים׳. מדובר בקטינים לא מעורבים. יש גם כלל בישיבה: הבחורים הצעירים לא מעורבים באלימות, והמעצרים האלו נועדו להרתיע תלמידים צעירים מלהגיע לישיבה. בסופו של דבר זה פוגע ביוקרתיות של שתי הישיבות, אבל כל מחנה רואה את הדברים בבחינת ׳אני אוציא לך עין גם אם יוציאו לי שתיים׳״.
איך הבחירות קשורות להפגנות?
״זו הסיבה השלישית למהומות. דגל התורה, אחת הסיעות בתוך מפלגת יהדות התורה, מפוצלת. מי ששולט בה כיום הם רבנים של פלג ׳השונאים׳, לאחר שרבנים המזוהים עם ׳המחבלים׳ נדחקו הצדה (רבני ירושלים נדחקו מרוב מוקדי הכוח בחברה הליטאית לטובת רבני בני ברק, בהם העיתון הנפוץ במגזר ״יתד נאמן״ שעבר סוג של השתלטות על ידי אנשי הרב שטיינמן לפני כשנתיים, בסיועו של איש העסקים האמריקאי שמעון גליק, כשרות שארית ישראל, ועד הישיבות וועד הסמינרים - פ״ש).
הרבנים המזוהים עם ׳המחבלים׳ מעוניינים לערוך בבחירות הקרובות סוג של הצבעת מחאה ולהצביע לש״ס או אפילו לשים בקלפי פתק לבן או להימנע מהצבעה. לכן הם צריכים להעיר את השטח ולהזכיר לציבור שלהם למה עושים את מה שעושים. המריבות הנוכחיות מחדדות את ההבדלים בין הפלגים ואת העוול ש׳המחבלים׳ חשים שנעשה להם״.
״קשה לי להאמין שיהיה איחוי או הסכמה בין הצדדים״, טוען גרינצייג. ״אני מאמין שסוף הסכסוך טמון בפשרה כלכלית כלשהי. אני מניח שתהיה פסיקה משפטית בנוגע לשימוש בשם ׳פוניבז׳׳ ובעלות על הנכסים, וזה עניין שיוכרע בבית משפט וכנראה יגרום לפיצול בהסכמה או לא בהסכמה של הישיבות, מה שאולי יביא לסיום הסאגה״.