שומרות הסף: הכירו את החוקרות החרדיות הראשונות במשטרה

עוד כמה חודשים יהפכו ריקי, פריידי וא', שלוש נשים חרדיות, לחוקרות המשטרה הראשונות מקרב המגזר החרדי לאחר שנבחרו בקפידה, יחד עם עשר צעירות נוספות ושלושה בחורים חרדים, מתוך מאות מועמדים. "לא עשיתי שירות צבאי מטעמי דת, אבל זה גם מה שגרם לי להרגיש את המחויבות לעשות שירות למען המדינה״, מספרת ריקי דברייב-אור, בת 26 מבני ברק, אם לתאומים בני חמש, בוגרת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית קריית אונו, אשר גדלה בבני ברק ולמדה בסמינר שרנסקי, שהוא אחד הסמינרים המוכרים והיוקרתיים במגזר החרדי. היא התחתנה בגיל 20.

״יצא לי לשמוע לא מעט אנשים בסביבה שלי, לא בהכרח כאלה שאני מכירה אישית, שסיפרו לי סיפורי זוועות, וכל הזמן שמעתי את המשפט הזה 'הכל נשאר במשפחה' או 'הכל נשאר בקהילה'. גם אצל הרבנים זה היה ככה, ולא תמיד היו מטפלים בזה כמו שצריך, גם מבחינת העבריין וגם מבחינת הקורבן. זה הפריע לי, ואז, כשסיימתי ללמוד משפטים והייתה לי האפשרות הזו, להיות צינור בין המגזר החרדי למשטרה, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות״.
 

לפני תשע שנים הוסמכה חוקרת אחת ביישוב חרדי בלב הארץ כפיילוט. אחרי שהפיילוט הוכיח את עצמו, הוחלט במשטרה להוביל את הפרויקט, שהוא חלק מתפיסה כוללת לגיוס חרדים למשטרה. הקורס נמשך חמישה חודשים ונערך במכללה הלאומית החדשה לשוטרים בבית שמש. נוסף על 13 החוקרות החרדיות ושלושת החוקרים החרדים, הוסמכו לראשונה בינואר האחרון 33 בני המגזר החרדי כשוטרים בשירות חובה (שח״מ).
 

את הפיילוט, ולאחריו הפרויקט הייחודי של גיוס חוקרות, כמו גם גיוס חרדים במסגרת שירות שח״מ, יזם ומוביל הרב המחוזי של מחוז מרכז, רפ״ק הרב אשר מלמד, שהוא גם האחראי במשטרה על הנגשת שירותי המשטרה לציבור החרדי, לצדו של ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב ירון בארי.
 

״כמו שהמשטרה צריכה חוקרות חרדיות אצלה, המגזר החרדי צריך חוקרות חרדיות במשטרה״, אומר ניצב בארי ל״מעריב המגזין״. ״אנחנו מבינים שיש דברים שיהיה לנו יותר קל להגיע אליהם ולחקור, ולהם קל יותר להיפתח, עם חוקרות שבאות מהמגזר שלהם. המשטרה יודעת ויש לה היכולת הכי טובה במדינת ישראל להתאים את עצמה לשירות של כל סוגי האוכלוסייה. עוד ידנו נטויה, יש לנו יכולת לקלוט את כולם. אני בטוח שהדבר הכי חשוב שיקרה לנו זה שנצליח להוריד יותר טוב את הפשיעה במגזר החרדי. בנוסף, אני צופה שיהיה 'אפקט האבן והשלולית': יתווספו עוד חוקרות מהמגזר החרדי, ויתרחב שיתוף הפעולה עם המשטרה למיגור תופעות שמפריעות גם למגזר החרדי״.
 

לשילובן של חוקרות וחוקרים מהמגזר החרדי במשטרה יש חשיבות עמוקה, לנוכח נתונים המגלים כי רמת האמון הציבורי הנמוכה ביותר במשטרה נמצאת בקרב המגזר החרדי. כך, לפי מחקר שערך פרופ' אריה רטנר ב-2010, רק 15% מהחרדים מביעים אמון במשטרה. סוגיות כמו עבירות פליליות, בעיקר עבירות מין, אלימות ורכוש, שאינן מדווחות לרשויות האכיפה, הגיוס לצה״ל ועימותים על סגירת כבישים בשבת מייצרות מתיחות יומיומית בין הציבור החרדי למשטרה. כתוצאה מכך, חוקרים מבפנים יכולים להיות גורם מקרב, אך בה בעת גם לחרוץ את גורלם שלהם.
 

״התחנכתי בחב״ד ומיד אחרי החתונה היינו בשליחות בחו״ל, מטעם חב״ד, חמש שנים באוקראינה, ועוד שנתיים ברומניה״, מספרת פריידי קמינצקי, 32, נשואה ואם לשבעה, שמתגוררת בקריית מלאכי. קמינצקי גדלה בעיר והתחנכה במוסדות חרדיים. ״כשחזרנו לארץ חיפשתי עבודה עם שליחות, ואז שמעתי שמחפשים חוקרים מהמגזר החרדי. חשבתי שזה מתאים לי, ליכולות ולאופי שלי, וגם לכך שחיפשתי עיסוק עם עשייה חיובית. היום מאוד קשה להתפרנס, כולם עובדים קשה. ואם יש בעבודה שלי גם סיפוק, אז אני יוצאת מורווחת, וגם הילדים שלי בסופו של דבר ירוויחו מזה. זו המטרה שלי. החינוך להגנה במגזר שלנו עדיין לוקה בחסר. אני מאוד מקווה, בעיקר בתחום הזה של הגנה על הילדים ושלום המשפחה, שהנוכחות שלנו תיתן פוש קדימה״.

החניכות בקורס. "אם הנוכחות שלנו תעודד אנשים מהמגזר לרצות לטפל בדברים כמו שצריך, זה יהיה שכרנו״. צילום: אריאל בשור

סיפורה של א', 24, נשואה ואם לבן 3, בוגרת סמינר בירושלים עם תואר ראשון בחינוך, שונה מעט. היא באה מהשכבות החרדיות האדוקות יותר של ירושלים. בעלה לומד דיינות במסגרת כולל נחשב. כאשר אני שואל אותה מדוע היא מעדיפה להישאר בעילום שם, היא משיבה: ״בשלב זה טרם נחשפנו לציבור בעשייה שלנו. זה פרויקט חלוצי שרק עכשיו הפציע לעולם. הביצה אומנם החלה לבקוע, אבל אני עדיין בשלב שאני רוצה להביא קבלות״.
 

״דבר ראשון רואים את זה כ'מויסר' (ביידיש - מלשין לשלטונות), כאילו חברת למישהו שהוא נגדנו. אבל אני מקבלת המון חיזוק, גם מרבנים שמעורבים היטב בציבור שלנו, והם אמרו לי 'לכי על זה בכל הכוח'. אני לא מאמינה שלכל אחת היו אומרים. צריך חוזק ואיתנות רוחנית לפני שאתה מגיע לאזור כזה. פתאום להיחשף לדברים. דברים שהם בציבור שלנו הם לא כל כך חשופים. הדברים נצורים אצלנו בלב. זה דבר שמצריך חוסן נפשי״.
 

הרב מלמד, מוביל הפרויקט, נמצא במשטרה כבר 20 שנה, מתוכן ב-17 השנים האחרונות בפיקוד מרכז. הוא עצמו יליד ראש העין שהתחנך בזרם הליטאי, בישיבת פוניבז' ובישיבת חברון היוקרתיות. ״לפני 12 שנים הגיעה תלונה על נער חרדי, שעבד כבייביסיטר, שביצע לכאורה עבירות מין״, הוא משחזר. ״העובדת הסוציאלית התבקשה לברר עם המשפחות לגבי הגשת תלונה וחקירת הנערים, שהיו מתחת לגיל 14, אולם המשפחות לא שיתפו פעולה. היא פנתה אלי וביקשה את עזרתי.

כשהלכתי אל הרב המקומי, הוא אמר לי שהוא יודע שהנער צריך להיענש, אלא שבתי המשפט לנוער ישלחו אותו למסגרת שיקומית, שבנוסף לעונש, גם תהפוך אותו לחילוני. הוא שאל אותי: 'למה להעניש אותו גם בזה שהוא לא יישאר דתי?' אז הבנתי את הפער בין המשטרה לחברה החרדית, וכך גם נכנסתי לתפקיד כמי שמרכז את הנגשת המשטרה בפני הציבור החרדי״.
 

״כשנפתחה בפני ההזדמנות המדהימה הזו ידעתי שזה צורך חשוב של רבים בתוך המגזר החרדי״, אומרת דברייב-אור. ״יש אלף ואחד סיפורים שאף אחד לא יודע עליהם, וגם אם יודעים, אין בסיס שניתן להיסמך עליו, ועכשיו אפשר לשנות את זה. האמת שמעולם לא דמיינתי את עצמי במדים. פתאום אתה מבין שזה לא משנה מאיפה באת, אתה על מדים, ואתה אחראי על הציבור, על הביטחון שלו. בתפקיד אני נחשפת לדברים שלא הייתי מורגלת בהם: לראות קורבנות, עבריינים, דברים כואבים ולא נעימים, ואי אפשר לא להתרגש מזה. אלא שזה צפוי לשנות את היחסים בין המשטרה לחברה החרדית, וזה ההישג החשוב ביותר. המשטרה תבין עכשיו את השפה של החברה שלנו״.
 

״כשנכנסנו, הבנו שבמשטרה הם באמת ערוכים לצרכים שלנו, למנהגים ולערכים שאיתם אנחנו מגיעים. לאורך כל התהליך אנחנו רואות את המאמץ שנעשה כדי להתאים לנו את השירות. מבחינת גברים, כמעט אין היום עבודות בשירות האזרחי שבהן נשים חרדיות לא מגיעות למגע עם גברים. אבל אנחנו יודעות מאיפה אנחנו מגיעות ואנחנו יודעות לעשות את ההפרדה שצריך בין הערכים שלנו ובין העבודה. אין כאן שום דבר שעשוי להוות בעיה״.
 

״בכל דבר פורץ דרך יש סיכוי גדול וסיכון גדול״, מוסיפה א'. ״הציבור לא נותן הרבה צ'אנסים. אתה רואה את זה בפוליטיקה. אם נכשלת, לא מעניין אותנו מה המניע. השורה התחתונה זה מה שחשוב. והדבר הזה נחוץ מאוד בציבור שלנו. אם לא נעשה את העבודה שלנו כמו שצריך, זה יכול להיקבר באיבו ולא תהיה פעם נוספת. הציבור החרדי הוא ציבור מאוד סגור, מאוד קפוץ ודרוך. הבעיות אצלנו נוטות להיות מוצנעות ולהיפתר בד' אמותיו של הרב או המשפחה. המשטרה זה צעד חוצה גבולות. לכן המלאכה פה צריכה להיעשות על אחת כמה וכמה ברגישות ובצורה שתהלום את הערכים של הציבור עצמו אבל יחד עם החוק״.
 

״מאוד קשה לראות עוולות שלא מטופלות בכלל״, מסכמת קמינצקי. ״אני רואה את זה בכל מקום, ואם אני אוכל לעזור לקהילה בתחום הזה, זו תהיה בשבילי תחושת שליחות אמיתית. קיבלתי המון תמיכה מהסביבה שלי. אם הנוכחות שלי תעודד אנשים מהמגזר שלי לבוא ולהתלונן ולרצות לטפל בדברים, כמו שצריך, זה יהיה שכרנו״.