קבלו טיפ: האישה שייעצה לנשיאי ארה"ב מגיעה לארץ ומדברת על קואוצ'ינג

לווידר, מהמנטוריות והקואוצ'ריות המוכרות בארה"ב, יש תשובה מוכנה לשאלה מה עשתה במרוצת 30 השנים האחרונות של חייה. "ביליתי בלעזור לאנשים בכל רחבי העולם להבין מה הם רוצים או לא רוצים", היא מסבירה, "בלהתגבר על הפחדים ועל ספקות ועל האמונה המוגבלת שלהם, ואז לנקוט בפעולה. המשימה שלנו היא להגדיר מחדש את הדרך בה אנשים חושבים, מדברים ופועלים סביב החלומות שלהם.

רובנו חיים במחשבה שאולי יום אחד, לאחר הפרישה לגמלאות, או כשהילדים יעזבו את הבית, או שהיה לנו יותר זמן פנוי וכסף – מה שקרוב לוודאי לא יקרה לעולם, יהיה לנו תוספת של זמן או כסף ונחשוב על החלומות שלנו. אבל זה כנראה לא יקרה אף פעם, כך שאני מדברת על ליצור את החיים שאת רוצה ולא רק להגיב למה שהחיים זורקים לכיוון שלך". 

אפשר לגלגל עיניים, אפשר לחבוט את הראש הקיר נוכח מה שמסתמן כקלישאה, אבל זה עובד. 

"הכשרתי והסמכתי למעלה מ-1,000 מאמנים לחיים", מספרת וידר בת ה-60 מביתה בלוס אנג'לס, רגע לפני העלייה למטוס בדרכה לישראל. "קראנו להם 'מאמני החלומות'. הם מלמדים יזמים, חברות, משפחות, אבל גם אסירים בבתי כלא ונשים במקלטים לנשים מוכות. המתודולוגיה שלנו מבוססת על עשרה שלבים מובנים המספקים בהירות, ביטחון ואומץ. גם בארצות הברית, למרות שיש כיום הרבה מאמנים, רק אחוז קטן מהם הקים עסק רווחי. 

"אני מלמדת את המאמנים גם איך למצוא את הלקוחות, איך לעבוד איתם, איך לשווק את השירותים שלך ולבנות עסק מצליח.Dream University  מציעה קורסים מקוונים, אירועים חיים, ספריית מאמרים ומקורות כדי לגרום לאנשים לצאת לפעולה. אנו מתמקדים בשני העולמות – הפנימי והחיצוני. בעולם הפנימי אנחנו עוזרים לאנשים לזהות מטרה, משימה וייעוד. בעולם החיצוני אנחנו עוזרים לאנשים לחיות באופן שהם יצליחו להוציא את כישוריהם החוצה, במקום שבו הם יכולים לגעת באנשים, להוות השראה, ולייצר מהרעיונות ומהחלומות שלהם רווחים".

 

"הכשרתי והסמכתי למעלה מ-1,000 מאמנים לחיים" מרשה וידר. צילום: יח"צ
 

עם הדרייב הזה מגיעה וידר לישראל, 30 שנה לאחר ביקורה הקודם, לבית ציוני אמריקה, (יום חמישי, 09:00 - 16:30) עם ״כיצד להרצות ולמכור מהבמה כמו המנטורים המובילים בעולם". על הרצאת הפתיחה מופקד יובל אברמוביץ׳, מחבר ״הרשימה - לצעוק את החלומות שלך״. 

לפני 60 שנה, קצת אחרי שמרשה הגיחה לעולם, איבדה אחותה הגדולה את השמיעה והפכה חירשת. "זה מאוד עיצב את מי שאני", היא מסבירה. "אבא שלי היה אז שבור לב, עצוב וכועס על מה שקרה. הוא גירש את אלוהים מהבית שלנו, ובאופן אירוני החיים שלי הפכו לעבודת שחזור של האמונה והתקווה בעצמי ושל אלפי אנשים". 
 

החיים והצמיחה בתוך בית שלא היו בו אמונה ותקווה עזרו לווידר ביצירת מערכת שלמה להסרת ספקות. "אני מאמינה שכל אחד מאיתנו נפצע בשלב מוקדם של חייו, כחלק בלתי נפרד מגיבוש הזהות העצמית", היא אומרת. "זה מעצב את השקפת העולם שלנו ולעתים קרובות אנחנו יכולים לאתר זיכרון ילדות או חוויה שהפכו אותנו למי שאנחנו היום". 

מה היה האירוע הראשון שגרם לך להבין שאת יכולה להשיג את מה שאת רוצה?

"זו שאלה נהדרת. רציתי לגייס כסף עבור חולי ניוון שרירים. החלטתי לקיים יריד בחצר האחורית של הבית שלנו. הייתי בת 10. פשוטו כמשמעו, חלמתי על הרעיון, גרמתי לו לקרות וגייסתי הרבה כסף. 

"אחד החלומות הגדולים שהגשמתי בדיוק בדרך הזו התרחש בשנת 1993. באותה תקופה פעלתי מוושינגטון כנשיאת אגודת נשים בעלות עסקים. נודע לי כי נשיאות של גופים עסקיים משלושים מדינות שונות מגיעות לביקור. רצתי למועדון העיתונות היוקרתי שהיה בבניין שלי ושילמתי מקדמה כדי שישמרו לי חדר לאירוח. דמיינתי ש-500 איש יבואו וניצור משהו מיוחד. למעשה, המצאתי פה את 'ההצהרה על שותפות בינלאומית'.

אחד המתנדבים היה המו"ל של העיתון 'USA Today', ולמחרת הופיעה על שער העיתון תמונה של כל הנשים הנשיאות, כשהן אוחזות במסמך שאני ניסחתי. בעקבות האירוע גויסו אלפי דולרים. דמיינתי את זה, והפכתי את זה למציאות. זה תמיד היה הבסיס של העבודה שלי". 

בראשית, בשלהי המאה ה-19, דייל קרנגי פיתח את שיטת קרנגי לפופולאריות - מודעות עצמית ודיבור לפני קהל. אחריו קמו מנטורים ומאמנים כמו  טוני רובינס, זיג זיגלר ורובין שארמה, הנזיר שמכר את הפרארי שלו בעבור נהג פרטי ומרצדס, אבל נדרשו שנים רבות עד להטמעת המושגים האלה.  

"זה נכון שהייתי מהמאמנים הראשונים", אומרת וידר, "אף אחד לא באמת הבין מהי המשמעות של קואוצ'ינג לפני שנים רבות. כשהצהרתי בפני המשפחה שלי, חברים וקולגות שאני סוגרת את העסק שלי בתחום השיווק והמדיה בוושינגטון ועוברת לקליפורניה להקים את אוניברסיטת החלומות, הם חשבו שאני משתגעת. שאלו אותי 'למה את קוראת לזה חלומות ולא הצבת יעדים?'. אני חשבתי שהצבת יעדים היא דבר חשוב והכרחי, אבל חלומות הם הדבר הראשון והבסיסי, כי הם פותחים בפנינו אפשרויות משמעותיות. אנשים חשבו שארעב". 

וידר לא נבהלה, ומסבירה כי "אני שמחה שהם טעו. אם אתה מנהיג או בעל עסק, עצתי פשוטה: גדל עור עבה יותר ורכך את לבך. אנשים ישפטו אותך וישאלו שאלות, אבל אם תוכל להפגין יותר מחויבות לחלומות שלך מאשר לספקות או לפחדים, תצליח הרבה יותר".

את רואה הבדל בין ייעוץ בתקופה בה התקשורת הייתה בעיקר מודפסת לתקופה שבה כולם מרגישים שהם יודעים הכל, עם שטף המידע באינטרנט?

"הייתי מתארת את עצמי כאישה לא טכנולוגית עם 'high touch'", משיבה וידר. "אני לא משווקת אינטרנטית ויש אלפים שעושים את זה. אחד מהדברים המלהיבים שיכולנו לעשות בזכות האינטרנט זה להפוך את ההכשרה העיקרית שלי לקורס אונליין. בזכות זה יכולנו להוזיל את העלויות ולהפוך אותו לנגיש יותר לאנשים ברחבי העולם. כעת אלפי אנשים משתמשים במתודולוגיה הזו לעזור לאחרים וכמקור הכנסה לעסק שלהם".

סביב גיל 30 החלה וידר לייעץ לנשיאי ארה"ב - ג'ימי קרטר, רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב. אחר כך הגיעו הראיונות בתוכנית של אופרה ווינפרי, הטור בסן פרנסיסקו כרוניקל וההרצאות ב-X TED. 

"כמו שאפשר לדמיין, לעבוד עם נשיא ארצות הברית זה כבוד גדול, והייתה לי הפריבילגיה לעבוד עם שלושה", אומרת וידר. "עבדתי הכי קרוב עם רייגן. מצאתי שכל נשיא הוא מתחשב ובעל יכולות תקשורת מצוינות. אבל בכל הכנות, עבדתי רוב הזמן עם הפקידים שלהם. אבל היכולת של מנהיג לעורר עניין והתרגשות מסביב לרעיונות זה משהו שכל השלושה הצליחו לעשות".

 

"הייתה לי הזכות לעבוד עם שלושה נשיאים" ג'ימי קרטר. צילום: ויקיפדיה
 

וידר אומרת כי "בזמן שכיהנתי כנשיאת האגודה הלאומית של נשים בעלות עסקים, נקראתי מספר פעמים לפגישות בבית הלבן, בעיקר בנושאים הקשורים ליזמות ועסקים קטנים. דעתי מוערכת ותרמתי בכל מקום שיכולתי. עבדתי עם רייגן והממשל שלו באירוע ענק בוושינגטון, 'הכנס האמריקאי של ניצולי שואה יהודים', במשך כמה חודשים. עם ג'ורג' בוש עבדתי על פריצות דרך וטקסים הקשורים למוזיאון השואה בוושינגטון".

היא מוסיפה כי "עבדתי עם הנשיאים בעיקר על אירועים פנימיים בתוך ארה"ב. יעצתי להם ייעוץ עסקי. כמו בכל דבר בחיים, לעתים הם השתמשו בעצות שלי, לפעמים גם לא. דבר אחד אני יכולה לומר בוודאות: בעבודה עם כל שלושת הנשיאים הרגשתי שעומד מולי מקצוען. הרגשתי שיש על מי לסמוך. הרגשתי שמדובר באדם שיודע מה הוא עושה ומה הוא רוצה לעשות".
 

לדברי וידר, "יכול להיות שעבור כל אחד אחר, עבודה עם נשיא מדינה, בטח של אימפריה כמו ארצות הברית, יכולה להיחשב לפסגת הקריירה. אבל מבחינתי – אולי בעיקר מפני שהעבודה לא הייתה קבועה אלא על פי אירועים נקודתיים – היה מדובר בעוד שורה ברזומה. מאז עברו כל כך הרבה שנים, עשיתי כל כך הרבה דברים משמעותיים. אני מסתכלת לאחור בשמחה ועם חיוך, אבל לא בגעגוע, כיוון שמקצועית עשיתי מאז דברים הרבה יותר חשובים".

"אני מתפללת בשבילו שיעשה את הדבר הנכון וייקח החלטות שקולות. פה אני מעדיפה לתת עצה לעם ולהזכיר שלעתים קרובות מדי החיים נראים כאילו הם יצאו משליטה. הדבר הכי חזק שאנחנו יכולים לעשות זה להרגיש בנוח עם אי הוודאות, כי היא לא הולכת להיעלם. החיים מזמנים לנו מצבים שונים, ומה שבאמת מגדיר אותנו כבני אדם זו הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם המצבים הללו".

"בידיעה מי אתה, מה המטרה שלך, מה אתה מייצג. יושרה היא מיומנות קריטית כאשר מדובר בהשגת החלומות שלך. זה כולל את ההסכמים שאנחנו עושים עם אחרים ועם עצמנו, שבהם אנו מוכיחים כי אנחנו ראויים לאמון".

"זה עלול להישמע מאוד בסיסי, אבל זו האמת: אנשים שמחים הם עובדים שמחים, ועובדים שמחים מייצרים תוצאות טובות יותר. כאשר מנהל או בעלים מראה לעובדיו שאכפת לו מהם, זה יכול לגרום להשפעה משמעותית. אנשים נשארים בחברות כאשר הם מרגישים שהם יכולים להביא לידי ביטוי את היכולות המיוחדות שלהם כשירות לחברה או לחזון הצוות באופן שהם ירגישו מוערכים. כמובן שכולנו עובדים בשביל הכנסה, אבל מה שאנחנו עושים עם ההכנסה הזו, המרדף אחר המטרות והחלומות שלנו, זה מה שבאמת חשוב".

"היכולת שלנו לעשות את הדבר הנכון גם בזמנים מאתגרים - זה מה שמפתח אופי. לעשות את מה שאתה אומר בונה אמון עצמי גדול יותר והופך אותך לראוי יותר לאמון אצל אחרים. זהו המפתח לאחרים לקבל החלטה אם הם הולכים לעבוד איתך, להעסיק אותך, לתמוך בחלומות שלך או אפילו להשקיע בך ובעסק שלך".

"אני אוהבת הרבה מאוד מהריטואלים של היהדות. לא גדלתי בבית דתי, אבל אני רואה בעצמי אדם רוחני. אני מרגישה את היד של אלוהים מונחת על הגב שלי, עם הרבה מאוד החלטות ובחירות שעשיתי בחיי. שלושים שנה חלפו מאז שביקרתי בישראל. זה כבוד גדול והתרגשות גדולה לחזור. אני מחכה בקוצר רוח להתחבר מחדש לשורשים שלי". 

"שיהיה לי פסח בלתי נשכח".