פקחי רשות הטבע והגנים בשמורת עין עבדת לא ישכחו את סוף השבוע האחרון. באמצעות סנפלינג הם ניסו לחלץ ארבעה נשרים ממושבת קינון אחרי שהורעלו למוות באמצעות זרחן אורג־ ני. נשר נוסף חולץ בחיים והועבר לבית החולים לחיות בר. כל זה קורה בשיא עונת הקינון, שבועיים אחרי הרעלה דומה שהתרחשה ברמת הגולן, אז הומ־ תו ארבעה נשרים ושתי עזניות שחו־ רות, הנדירות מאוד בישראל.
הנשר המקראי הוא עוף גדול. אורך גופו כ־93־122 ס״מ. מוטת הכנפיים היא עד 2.8 מטר. המשקל עד שמונה קילוגרמים. ראייתו חדה, הוא מסוגל להבחין במזון מגובה וממרחק רבים.
בארץ יש כיום כ־60 זוגות נשרים. 30 מהם בגמלא. בשנים האחרונות סבלה אוכלוסיית הנשרים מהרעלות חוזרות ונשנות. אחוזי שרידות נמוכים של נשרים בוגרים לא תורמים אף הם להתפ־ תחות הקהילה המקומית.
בקיץ 2012 נספרו בתחנות ההאכלה ובאתרי הקינון והלינה ברחבי הארץ 146 נשרים בלבד - ירידה חדה ביחס לשנים קודמות. בגולן נספרו רק 40, לעומת 150 בעבר. ברשות הטבע והגנים טוענים כי הרעלות הן הסיבה העיקרית לכך. בספטמבר יציינו כאן את יום הנשר הבינלאומי, אבל ספק אם תהיה סיבה למסיבה.
בארץ יש כיום 60 זוגות נשרים, מהם 30 בגמלא
מאז שנות ה-50 מושקעים מאמצים בשיקום ושימור אוכלוסיית הנשרים, שבמספר מקומות נכחדה לגמרי. בחי בר בכרמל, למשל, נבנה בשנת 1989 כלוב רבייה ומשנת 1996 החל שחרור נשרים במקום. היום מקננת שם מושבה של עשרות נשרים.
כדי להילחם בגורמים למותם - הרעלה, התחשמלות ופגיעה במושבות קינון - בוצעו שיתופי פעולה עם מספר גורמים. חיל האוויר התחייב לא לטוס מעל מושבות קינון בדרום; חברת החשמל מיגנה קווי מתח גבוהים כדי למנוע התחשמלות; נסגרו צירי מטיילים הסמוכים לאזורי הקינון כדי לאפשר לנשרים להתרבות; מאמצי הסברה הושקעו בקרב החקלאים, כדי למנוע הרעלות. ולמרות זאת, מצב הנשרים בישראל לא מעודד.
פגרים בשטח
בשנים האחרונות אוכלוסיית חיות הבר הולכת וגדלה. ביחס ישיר, מתרבים הנזקים לשטחים החקלאיים ולמשקים. אלה הופכים למקור הזנה עבור החקלאים, שמנסים להיפטר מחיות הבר באמצעות הרעלה. רק שהם ממשיכים לתרום לגידול האוכלוסייה שלהן: באזורים מסוימים החקלאים משליכים את גופות החיות המתות בשטח והן הופכות למזון.
בניסיון להילחם במכת הפגרים, מבצעת הרשות בדרום, בשיתוף קבוצת כיל, איסוף יומי של גופות צאן ובקר. כך הם מקווים למנוע את התרבות כלבי הבר וכפועל יוצא את ניסיונות ההרעלה שלהם מצד חקלאים.
״אני לא מאשים את כל החקלאים או הבוקרים״, אומר אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים. ״ברור לי שרובם אנשים שומרי חוק שלא מרעילים. אבל אלה שכן פשוט יורים לעצמם ברגל. הנשרים הם הס-ניטרים של הטבע, הם אוכלים גופות ומונעים מנשאי כלבת, כגון כלבי בר ושועלים, להתרבות ולטרוף עדרים. הם גם חסינים למחלות בטבע. בלעדיהם אחוז נשאי הכלבת עולה, אחוז הטריפות עולה. הבעיה היא שיש אחוז מסוים באוכלוסייה שלא מציית לחוק ומכיוון שהגישה לחומרי הדברה בישראל כמעט פרוצה, כל אחד יכול להשיג אותם ולהשתמש ללא פיקוח. מלבד ההרעלות המכוונות אנחנו נתקלים גם בהרעלות מקריות, כתוצאה מריסוס במטעים. התוצאה, בכל מקרה, הרסנית. גם אם אנחנו מגיעים לבית משפט, אין דרך לפצות על הנזק״.
איך מגלים הרעלות?
״אנחנו מנטרים את מושבות הקינון כמעט מדי יום. עכשיו אחד הפקחים הבחין בנשר שנראה חולה, ומשם הכל התגלגל. הדרך היחידה לחלץ את הנשרים המתים והחולים היא בסנפלינג״.
בישראל 150 נשרים. מהי המשמעות של עשרה שהורעלו?
״ההערכה שלנו היא שלא מדובר רק בעשרה. בעין עבדת מדובר בפגיעה בשלושה קנים פעילים. נקבת הנשר מטילה לרוב ביצה בודדת ודוגרת עליה כ-54 ימים. אחוזי השרידה של הגוזלים נמוכים מאוד, והגעה לבגרות היא רק בגיל 4. ההרעלות התבצעו באמצע עונת הקינון, כלומר, לפחות שלושה זוגות לא יעמידו דור המשך. לא הצלחנו בדרום לאתר את מקור ההרעלה, רק את הנשרים שחזרו לקן, התמוטטו שם או האכילו והרעילו גם את הגוזלים. אין לנו מושג כמה נשרים נמצאים מתים בשטח, מהו גודל הפגיעה. אבל גם מה שידוע לנו הוא עצום, שווה ערך לאובדן של קרוב ל-10% של האוכלוסייה בארץ״.
שימוש חופשי
לא רק הצופה מתייחס לקלות הבלתי נסבלת של שימוש בחומרי הדברה מסוכנים. בדוח מבקר המדינה לשנת 2011 מצוין כי ״במאי 2003 החליטה הממשלה לאמץ מדיניות של פיתוח בר-קיימא והטילה על משרד החקלאות, בין היתר, לנקוט צעדים להפחתת השימוש בחומרי הדברה. במאי 2010 פרסם משרד החקלאות 'אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא' שקבעה, בין היתר, כי יש להפחית את כמות חומרי ההדברה ולהוציא משימוש 60 חומרי הדברה (מבין כ-1,000) בתוך שנתיים״.
בנוסף, צוין בדוח כי ״תוכנית משרד החקלאות לא קבעה יעדים כמותיים ואבני דרך להפחתת השימוש בחומרי ההדברה. יתרה מכך, ממועד פרסום התוכנית, מאי 2010, ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2011, הגביל משרד החקלאות את השימוש בכמה תכשירים, אולם לא החליט להוציא תכשיר כלשהו משימוש״.
עוד נקבע כי ״בארצות מערביות אחדות נהוג לקיים סקרי שדה ולפרסם את הסוגים והכמויות של חומרי ההדברה המשמשים לכל גידול. בישראל אין מידע סדיר בעניין. ההיבט הכמותי של חומרי ההדברה נבדק בשנים האחרונות רק פעמיים: ב-1998 (בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) וב-2008 (בידי גוף פרטי). מאחר שלא נעשה איסוף נתונים רציף, אין לפני מקבלי ההחלטות והציבור מידע על מגמות השימוש בחומרי הדברה והיקפם, ואי-אפשר לקבוע אם החלטת הממשלה מ-2003 אכן קוימה. לפיכך אלפי החקלאים המשתמשים בתדירות גדולה בכמויות גדולות של חומרי הדברה מדרגות רעילות שונות עושים זאת ללא היתרי רעלים ויכולים לרכשם, לאחסנם ולהשתמש בהם ללא חובת הכשרה״.
“הדרך היחידה לחלץ את הנשרים המתים והחולים היא בסנפלינג". פקחי רשות הטבע והגנים בפעולה צילום: רשות הטבע והגנים
רשות הטבע והגנים מפרסמת נתונים מדאיגים בנושא ומנסה להסביר לחקלאים את ממדי הנזק שעלולים להיגרם כתוצאה משימוש בחומרי הדברה. ״פיזור פיתיונות בשדה אינו רק עבירה חמורה האסורה על פי חוק״, מצוין באתר הרשות, ״אלא מעשה העלול להביא לתוצאות קשות, שאין לצפותן מראש. בדרך כלל, הנפגעים הבלעדיים הם דווקא בעלי חיים שאינם חיות המטרה. בעלי חיים אלה מתים בייסורים איומים, שנמשכים שעות ואפילו ימים. הרעל שנצבר בגופם עובר לבעלי חיים הניזונים מהם (עופות דורסים, נשרים וטורפים). התוצאה היא אסון אקולוגי, שמשפיע בסופו של דבר לא רק על חיות הבר אלא גם על חיות משק, חיות מחמד, מקורות המים ואף על האדם״.
עוד נטען כי ״מחקר שנערך בבית חולים סורוקה בבאר שבע גילה שבין השנים 1989 ו-1995 התאשפזו במקום 50 בני אדם, 36 מהם ילדים קטנים, שהורעלו כתוצאה מפיזור פיתיונות בידי חקלאים. בשנת 1998 הניח חקלאי בגולן פיתיונות מורעלים בשדה כדי לפגוע בזאבים. התוצאה: לזאבים לא קרה דבר, אך 29 נשרים, עופות נדירים ומוגנים נמצאו מתים בשדות. בשנת 2007 נמצאו שבעה נשרים מתים בגולן בגלל הרעלה מבשר שהכיל רעל הנמצא בשימוש בחקלאות. מתוך 22 נשרים שנותרו עד אז בשמורת גמלא נצפו למחרת 11 נשרים בלבד״.
בסך הכל מטפלים פקחי הרשות ביותר מ-100 אירועי הרעלה בשנה, רובם בצפון הארץ. ״באופן עקרוני אני די אופטימי״, אומר הצופה. ״הצלחנו לשקם מושבות קינון שכבר נכחדו, יש היום בארץ עשרות תחנות האכלה המספקות בשר נקי לנשרים, ושיתופי פעולה רבים כדי להמשיך ולשקם את האוכלוסייה. היום, באופן ספציפי, אני פסימי הרבה יותר. צריך להבין, אוכלוסייה קטנה כל כך היא פגיעה מאוד. אין לה הגודל הנדרש כדי לשרוד הרעלה או מחלה. נדרש שינוי במדיניות הפיקוח על שימוש בחומרי הדברה, יחד עם הגברת המודעות בקרב מטיילים שלא להתקרב למושבות קינון״.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי ״בשנים האחרונות פועל המשרד לצמצום השימוש בתכשירי הדברה בכלל והוצאה של חומרים מהדור הישן. במסגרת זו, יזם לאחרונה המשרד מהפכה של ממש, שבסופה יאסרו לשימוש תכשירי הדברה המכילים זרחנים אורגניים, טריאזינים ופחמימנים כלוריים בירקות ובפירות״.