א', חבר ילדות של דני גונן ז"ל, שנרצח בפיגוע שאירע בשישי במעין עין ביבים, סיפר הבוקר (ראשון) בראיון לגל"צ על מה שראה כשהגיע לזירת האירוע.
הוא סיפר כי גונן, וחברו שנפצע החליטו ללכת למעיין וראו כי אין בו נוכחות של צבא או מטיילים ישראלים: "הנחתי שבגלל הרמדאן תהיה שם נוכחות של צבא, אז הם החליטו לעלות למעלה, ובדרך חזרה תפס אותם המחבל והרג את דני".
א' היה הראשון שקיבל את שיחת הטלפון ממי שנפצע בפיגוע הירי. הוא סיפר: "הם התקשרו ואמרו שהגיעו למעיין והבינו שיהיה פחות כייף כי אין שם ישראלים. טלפון שני קיבלתי מהפצוע ארבע דקות אחרי שדני נורה. הוא התקשר שירו בהם ושדני במצב קשה. הוא סיפר שהוא מנשים אותו ושהוא צריך עזרה וביקש שאגיע. אשתי ענתה את ושמה את הטלפון על רמקול, שמעתי את הצעקות שלהם".
"שאלתי אותו איפה המחבל"
חבר הילדות המשיך וסיפר: |בשלב הזה כנראה שדני היה כבר ללא רוח חיים, תפסתי את הנשק האישי שלי ונסעתי לשם במהירות. אשתי התקשרה למוקד בנימין ושכן נוסף שהיה אצלנו התקשר לגורמים הרלוונטיים. הגעתי לשטח תוך שמונה דקות. כשהגעתי לזירה לא באמת ידעתי מה המיקום שלהם, חשבתי שהם במעיין ושמישהו רודף אחריהם עדיין. פתחתי את החלונות של האוטו וכשהייתי לא רחוק מהמעיין צעקתי בשמותיהם. עצרתי והפצוע הגיע אליי בריצה. לא הבנתי שאירוע הלחימה הסתיים אז שאלתי אותו איפה המחבל. התחלתי לבצע פעולות החייאה בדני וראיתי שיש לו חור של כדור בלב וחור בצוואר. התחלתי לעשות הנשמות".
הוא הוסיף ואמר: "הסיפור הזה לצערנו היה סיפור טרגי על טוב ליבם של שני יהודים וניצול ציני של טוב הלב הזה ע"י רוצח שפל, שלהערכתי פשוט המתין שם להגעה של ישראלים. הוא סימן להם לעצור והם רצו לעזור לו, הוא שאל שאלה, שלף אקדח וירה לדני בלב. הם לא מהאזור לכן זה שהיו שם רק פלסטינים גרם להם לעלות למעלה ולא להישאר במקום".
"דני היה אבא לאחים שלו"
על טקס הלוויה של גונן סיפר: "קברנו את דני והסיטואציה קצת הזויה. הוא היה חבר טוב, איש ישר, איש טוב, והיה גם שימש כאבא, כי אביו נפטר לפני מספר שנים והוא היה אבא לאחים שלו. הוא שנא קלישאות, אך במקרה שלו הוא באמת היה מלח הארץ".
א' הוסיף: "אני אמשיך לרדת למעיין הזה. בכל מקום שרוצחים אותנו על רקע מי שאנחנו- אנחנו צריכים להיות שם. המעיין יהיה מעיין של חיים על שם דני".