מותו הטראגי של תנ״צ אפרים ברכה בישר על יום קשה לבכירי משטרת ישראל, קשוחים ומחוספסים ככל שיהיו.
יום עצוב וכואב שיש בו הרבה מעבר לסדרת ימי ה״הלם ומבוכה במשטרה״. ימים ואירועים, שלמרבה הצער והדאגה הולכים ומתרבים, חוצים את גבולות הקדנציה האומללה של יוחנן דנינו, מאיימים על זו של ממלא מקומו ומגביהים את רף האחריות בתהליך המינוי של המפכ״ל הקבוע הבא.
בכל הקשור למניע במעשהו של ברכה, הכתובת הייתה על הקיר, והציטוטים שפורסמו אתמול על ״דו־שיח ההתאבדות״ בינו לבין הרב יאשיהו פינטו בחדר החקירות (״אם לקחתי ממך שקל אני אתאבד״ - ״אז תתאבד״), מוכיחים זאת כמו 1,000 עדי תביעה ועדי מדינה גם יחד. מי שמאיים להתאבד לא מבצע, נהוג לומר. לא במקרה של ברכה, למרבה הצער, ולא כאשר מולו ניצבה דמותו של הרב פינטו. יחסי ידידות והערצה, מעורבים באינטרסים הדדיים של פיתוח קשרים ואיסוף מודיעין, הפכו לדו־קרב פלילי בניחוח מיסטי־קבלי, צפון־אפריקה סטייל, למאמינים בלבד.
החילונים מוזמנים לעיין בראיות מתיק הרב פינטו כדי להכיר את סימני השאלה סביב הצעת השלמונים שרקמו הרב ואשתו הרבנית, הצעה שנבעה מקשרים אישיים וגבולות מטושטשים, שהחסיד, קצין המשטרה הבכיר, ממש לא היה חייב להפוך אותה לתיק פלילי. כמה פשוט היה לומר לרב שחסידו במשטרה אינו מוכן לעבור על החוק, גם לא עבור הרב פינטו?
ברכה השתהה שמונה ימים עד שדיווח למפקדו, ניצב יואב סגלוביץ'. משהו במהלך הזה, שבין הצעת השוחד לבין ההודעה לסגלוביץ', ובמיוחד ההחלטה לביים את עסקת השוחד, מעורר סימני שאלה גם ביום הזה, שבו נפרדים מהקצין המנוח.
ניו יורק, 2011
בתחילת 2011 הרב פינטו נסחט במנהטן על ידי יד ימינו דאז, עבריין ישראלי חוזר בתשובה בשם עופר ביטון, אשר חבר לאיש יחסי ציבור ניו־יורקי בשם רון תורוזיאן (ייצג בארה״ב את השר דני דנון בהיותו נשיא הליכוד העולמי, והחזיק בתיק הפרסום של פרויקט ״תגלית״) במסגרת קמפיין בחירות של סנטור רפובליקני בשם מייקל גרים -סוכן סמוי לשעבר במשפחות פשע איטלקיות במנהטן, שהתמודד על קדנציה שנייה כנציג מחוז ברוקלין וקוני איילנד.
גרים, ש״עשה את המוות״ לאובמה בענייני המזרח התיכון וביקר בכנסת כאורח של דנון ונתניהו, גייס יחד עם ביטון תרומות אסורות מישראלים, חלקם תורמים אישיים של מוסדות הרב פינטו.
ביטון הפנה את הגב לרב פינטו עקב מידורו מעסקות נדל״ן שביצע הרב עם מקורביו ברחבי מנהטן, ובהם גם בן ציון סוקי, בעל המלון שבו התארח מנשה ארביב ומי שהגיש את התלונה למח״ש נגד ארביב. איש יחסי הציבור הגדיל לעשות כאשר החל ליזום ידיעות עיתונאיות במקומונים היהודיים בניו יורק, ובהן מידע על עברו של סוקי, שותפו של הרב.
לפי הרב פינטו, כאשר הוא שקל להגיש תלונה על הסחיטה במקומונים של ניו יורק, הוא התייעץ לפני כן עם ברכה, שנתן לו את ברכתו. כך הפך הרב פינטו לעד מדינה נגד ביטון הישראלי בשל הפנייה לתורמיו מאחורי גבו, ונגד גרים האמריקאי על גיוס תרומות אסורות מישראלים.
במסגרת עדות הניקיון לחוקרי האף. בי.איי, דיווח הרב על קשריו עם ברכה, והתוודה שהוא גם תומך כספית בקצין המשטרה הישראלי. החוקרים הבהירו לו כי ענייני הגמ״ח שלו בישראל אינם מעניינם, אבל אם הוא מבקש לטהר את עצמו לקראת עדות מול מושבעים, מוטב שימסור את המידע הזה לנציג משטרת ישראל בארה״ב - אז, ארביב.
לפי פינטו, הוא דיווח לארביב על התלונה שהגיש ושיתף אותו גם בעדות שמסר על הגמ״ח שהוא מעביר לברכה, בדיוק כמו שארביב עצמו נהנה לכאורה מטובות הנאה של אנשי הרב בניו יורק הרחוקה.
כאן נכנס ברכה לתמונה בפעם השנייה. לפי סברה אחת, המניפולטיבית, כאשר נודע לו (מארביב?) שהרב כלל את היחסים ביניהם בעדות הניקיון, הוא חשש שהנושא ייחשף בישראל והוביל את הרב עד להצעת השוחד, שאותה תיעד בשליחות המשטרה.
לפי סברה אחרת, הקונספירטיבית, גורמים ביטחוניים ישראלים כפו על המשטרה וברכה להפליל את הרב בישראל, כדי שייפסל לעדות נגד הסנטור שהגן על האינטרסים של נתניהו מול הממשל העוין של אובמה.
ואכן, בסניף ניו יורק של האף.בי.איי זעמו על משטרת ישראל, שעצרה את הרב פינטו בתיק שוחד מבוים ופגעה אנושות במוניטין של העד שלהם מול כל חבר המושבעים. מכתבים ברוח זו שוגרו למשטרת ישראל, מה שלא מנע את הגשת כתב האישום נגד הסנטור גרים, גם ללא הרב פינטו.
מה אומר ארביב בעניין הזה? לא ניתן לדעת. בין היתר משום שהפרקליטות משהה את החקירה שלו במח״ש, עד שפינטו ישב מאחורי סורג ובריח. אז יוכלו לסגור עסקת טיעון עם ארביב והראיות בנושא ברכה לא ייוודעו עוד לעולם. עכשיו גם ברכה לקח איתו את הסוד הזה לעולם.