לבית העלמין הצבאי במודיעין, הגיעו אתמול (שני) אלפי אנשים, בהם קציני משטרה בכירים, מפכ"לים לשעבר, שוטרים, פקודים, קהיליית עורכי הדין, שופטים, בני משפחה ומאות אזרחים וחברים, כדי לחלוק כבוד אחרון לתנ"צ אפרים ברכה, ראש היאח"ה, ששם אמש קץ לחייו. מורן, בתו של ברכה ספדה לאביה בדמעות: "נכון שרוב ההספדים נשמעים פחות או יותר אותו הדבר, אך במקרה שלך אבא, כל מי שמכיר אותך יודע שנתקלתי במשימה בלתי אפשרית. בלתי אפשרי להמיר בן אדם כמוך למילים, כל מילה הכי גדולה תקטין אותך אז לא אנסה לעשות את זה, כי אחרי כל השנים שהיית רק של כולם, עכשיו אני רוצה שתהיה רק שלי".
כשהיא מתקשה לדבר המשיכה: "אני פשוט אספר עליך: אבא שלי היה אומר לי לחזור הביתה באחת ואם הייתי חוזרת באחת ודקה, היה קם בכל פעם וכועס. אבא שלי שהמשפט השני שלו אחרי: 'מה שלומך מורן' היה 'את צריכה כסף? את צריכה משהו?' אבא שלי שחינך אותנו לדרך ארץ, לכבד את האחר בהיותו הוא. אבא שלי שלא הרים את הקול שלו אף פעם, שהמבט החודר שלו אמר לנו הכל".
הימים האחרונים היו סיוט
בתו הוסיפה: "אבא שלי שהיה משלם תמיד יותר כדי לא להיות חייב בטעות. אבא שלי שעדיין לא למד מה זה לקבל והיה מודל הערצה מושלם. אבא, הימים האחרונים היו סיוט, אמרת שאתה לא מרגיש טוב, שהלב שלך חלש. מהרגע שנגליתי לתחושת חוסר האונים האמיתית, לא ידעתי מה לעשות כדי לעזור לך, אם רק הייתי יכולה לקחת ממך את הכאב. אמרתי לך שלא תדבר ככה, שהחיים שלך עוד לא התחילו. בשבת האחרונה, במבט לאחור, נפרדת מאיתנו. דיברת איתנו הרבה ולא הסכמת שנזוז ממך. חיבקתי אותך ואמרת לי שרצית שנהיה מאושרים, שאתה אוהב אותנו כל כך שכואב לך. אמרתי לך שאנחנו מאושרים כשאתה מאושר".
היא המשיכה לספר על אביה שלא החסיר מהם כלום "ולא ויתר לנו אף פעם ולא ויתר עלינו אף פעם. אבא שלי מכבד אותנו ואת אמא הכי הרבה בעולם. אבא שלי גאה בנו תמיד. אבל אבא שלי יותר מידי חושב מה יגידו והוא לא חושב על עצמו. אבא שלי מחייך גם כשכואב לו, מוריד מעצמו בשביל כולם ומחמיר עם עצמו. אבא שלי רוצה להיות הבלתי אפשרי, מבלי להבין שהוא כבר כזה".
הבן אדיר סופד לו. צילום: חטיבת דובר המשטרה
גם בנו אדיר ספד לו: "אבא יקר שלנו, עם העיניים הטובות שלך, החיוך הנסתר והקול הנעים. אנחנו יושבים וכותבים עם העט שלך, אותו העט שהיית לוקח ופותר איתו תשחצים בימי שישי. אנחנו יושבים ובוכים ומתפללים לאלוהים, שתתן לנו את הכוחות להמשיך הלאה".
בנו המשיך: "אבא יקר שלנו, נתן יהונתן כתב בשירו: 'איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?' ועוד בחייך תמיד חשבנו עליך כששמענו את השיר. היית אבא, בעל, מפקד נערץ, דמות לחיקוי. תמיד דאגת שלא יחסר לנו דבר. ידך הרחבה וטוב ליבך, לא נגעו רק בנו אלא במקומות כל כך רבים שכנראה לא נכיר את כולם. אבל יותר מהכל, היית אדם ישר דרך ונערץ. פעלת עם השקט והיושרה שלך שכל כך אפיינו אותך. אותם הצניעות והענווה מנעו ממך להבין כמה אהבו אותך ואיזה אדם גדול היית. אנחנו מתקשים להגיד היית כי גם כשהלכת השארת כל כך הרבה ממך".