ממצא יוצא דופן התגלה לפני כחודשיים בשכונת ארנונה שבירושלים, במהלך פיקוח ארכיאולוגי שגרתי של רשות העתיקות על עבודות בנייה להקמת גן ילדים, ביוזמת עיריית ירושלים. בחפירה נחשף מקווה טהרה מרשים מימי הבית השני (המאה הראשונה לספירה) בתוך מערה תת קרקעית.

אל המקווה הובילה מבואה, ובהיקפה ספסלים. לצד מקווה הטהרה, נחפרה גת להפקת יין. קירותיו של המקווה מכוסים בטיח קדום, שעליו שפע של ציורי קיר כתובות אשר נכתבו בעזרת בוץ, פיח וחריטות. שפתן של הכתובות היא ארמית, והן כתובות בכתב יהודי רהוט, אשר היה נהוג בסוף ימי הבית השני. בין הסמלים המצוירים - סירה, עצי דקל ומיני צמחים, וייתכן שגם מנורה.
 
לדברי רועי גרינולד ואלכס ויגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "אין ספק שמדובר בתגלית משמעותית. ריכוז כזה של כתובות וסמלים מימי הבית השני באתר ארכיאולוגי אחד, וברמת השתמרות שכזו, הוא נדיר וייחודי, ומסקרן ביותר". בשלב זה של המחקר, הכתובות הינן חידה. ייתכן שחלק מהכתובות מציינות שמות. הסמלים המתוארים על הקירות שכיחים באומנות החזותית של ימי הבית השני. בתוך כך,  הציור שניתן, אולי, לפרשו כמנורה הינו חריג, מאחר שבימים אלה המעיטו בתיאור חפץ מקודש זה, ששכן בבית המקדש. לדברי החוקרים, "את הסמלים ניתן לפרש מחד כסמלים בעלי תוכן חילוני, ומאידך כסמלים בעלי משמעות דתית ורוחניות עמוקה".     


הכתובת המסתורית במקווה הטהרה. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
 
משה (קינלי) טור פז, ראש מינהל החינוך בעיריית ירושלים, סיפר: "מערכת החינוך הגדולה בירושלים מצריכה תמיד בנייה נוספת של מבני חינוך. הממצא הייחודי התגלה במתחם בו מתוכננים להיבנות שני גני ילדים וכעת מתבצע בו הליך השימור של רשות העתיקות. האתר הארכיאולוגי וההיסטורי שנחשף הינו בעל ערך רב לזהות שלנו כעם יהודי אשר עשוי להאיר אור נוסף על חייהם של אבותינו בעיר ירושלים. נמשיך לעמוד בקשר עם רשות העתיקות ויחד נבחן כיצד נוכל לתת ביטוי חינוכי וסמלי לתגלית שנמצאה".
 

מספר שאלות עומדות לפתחם של החוקרים: מה הקשר בין הסמלים לכתובות, ומדוע צוירו דווקא במקווה הטהרה? מי הוא העומד מאחורי ציורם - אדם אחד או מספר אנשים? האם מישהו חמד לצון בשירבוטו את הציורים, או שמא יש כאן רצון להעביר מסר רוחני ודתי עמוק, ואולי אף קריאה לעזרה כתוצאה מאירוע טראומטי (הרס המקדש ומלחמת החורבן של 66-70 לסה"נ)?
 
הרשות החלה בשימור: טיפול ראשוני באתר, ואז העברתן למעבדות השימור של הרשות להמשך טיפול. בעתיד תציג רשות העתיקות את הכתובות בפני הציבור הרחב.