"תגיד תודה שאתה גבר"  ו־Rich Taste – שני הביטויים מהקמפיינים האחרונים של בירה גולדסטאר ורשת אגאדיר עוררו הרבה רעש, מהומה וטענות על פגיעה בנשים והצגתן באופן סקסיסטי.

מדוע גם כיום עולם הפרסום עדיין נשלט על ידי דעות שוביניסטיות? ועד כמה נשים העוסקות בתחום הפרסום מנסות לעודד פמיניזם במסרים ובפרסומות שיוצאים תחת ידיהן?
"אני בן אדם עם הומור, ודווקא הפרסומת של גולדסטאר מאוד משעשעת ומצחיקה בעיני, ויש הבדל עצום בינה לבין הפרסומת של אגאדיר שמראה גבר זקן ואישה צעירה", אומרת זוהר נעמן בר יהודה, שותפה ומנהלת הקריאייטיב במשרד הפרסום "361 מעלות". "הפרסומת של גולדסטאר צוחקת על ההבדלים בין המינים, זה קמפיין מודע לעצמו, קמפיין קורץ, קמפיין מבין. אני לא רואה בו משהו פסול, ואני לא חושבת שזה זילות האישה. בגולדסטאר לקחו את הפרסומת בצחוק, ואילו באגאדיר יש תחושה שהפרסומת רצינית. זה נראה כמו שוק בשר ושאפשר לקנות את האישה אם אתה מספיק עשיר, אפילו אם אתה תרח זקן. זה נראה וולגרי, לא נעים וחסר טעם".

אבל זה יצר באזז ענק.
"אין ספק שבעל הבית של אגאדיר מאוד מרוצה וגם הפרסומאית. אבל כשיוצרים פרובוקציה לשם הפרובוקציה בלי שום מסר מאחורה, השאלה היא מה המחיר אחר כך, וצריך לקחת את זה בחשבון. התפקיד שלנו כפרסומאים הוא גם לשמור על המותג ולקחת אחריות. אני לא חושבת שכל הפרסומות צריכות להיות נורא זהירות, וגם לא צריך לעשות לכל פרסומת קבוצת מיקוד. אבל אם אנחנו באמת רוצים להילחם בתופעה של פרסומות וולגריות, חסרות טעם ובלי מסר מאחוריהן, אז בואו גם לא נדבר עליהן. כך גם לא ייווצר הבאזז, וזה לא יהיה כזה אישיו, ואז הפרסומאים יחשבו אולי ללכת לכיוון אחר. אבל לצערי, בעידן הרשתות החברתיות דווקא פרסומות כאלה תופסות המון תאוצה. רשתות חברתיות זה כמו קבוצת מיקוד גדולה, אתה מרגיש שאתה חייב להגיד משהו ונהיה נורא מוסרני ו'אוי ואבוי'. היד מאוד קלה על המקלדת".
"כשאני בונה קמפיין, המטרה היא שקהל היעד שלי יזדהה עם המותג וירצה לבוא ולקנות את המוצרים", אומרת לימור קשקש, מנהלת שיווק ופרסום של רשת נעלי סקופ. "לכן גם הפרזנטורית לא תהיה רק דוגמנית יפה, אלא מישהי שיש לה עשייה חוץ מדוגמנות. למשל, העונה יש לנו את דר זוזובסקי שהיא לא רק דוגמנית, אלא גם שחקנית מצליחה. הכוונה היא להציג את האישה כבעלת קריירה, כבעלת עשייה, ולא רק סקסית ויפה. כמו כן, אני רוצה לשמור על הקהל שלי, ובכל בחירת פרזנטורים אני חושבת מה הקהל שלי יחשוב. לא אקח למשל מישהי עם רקע שלילי. אני לא רוצה שמישהו יגיד 'אני לא קונה שם' בגלל הפרזנטורית. המטרה היא לא ליצור אנטגוניזם, אלא ליצור אהדה והערצה".
היית מסוגלת להיות חלק מיצירת פרסומת סקסיסטית?
"לא, קשה לי עם זה. אני קצת שמרנית, אולי מהדור של פעם. אני חושבת שצריך לכבד את האישה. פגיעה באישה באיזושהי פרסומת יכולה להוביל לכך שאיזשהו גבר יחקה את הפרסומת ואחר כך יפגע באישה. זה לא צריך לקרות". 

מה דעתך על נשים העומדות מאחורי קמפיינים כאלה?
"אני חושבת שבסופו של דבר גברים מובילים את הקמפיינים, גברים משפיעים על נשים. עבדתי בעבר בכמה חברות אופנה. את לא יושבת לבד ומחליטה. את יושבת עם מנכ"לים, מנהלי פרסום, שגם הם משפיעים על ההחלטות. קשה לי להאמין שאישה תחליט לבדה לבוא ולעשות משהו שפוגע באישה. כיום יש המון נשים בענף הפרסום. אבל בגלל העובדה שעדיין יש גם גברים שוביניסטים במשרדי הפרסום, לפעמים יוצאות פרסומות כאלה".
מה דעתך על הפרסומת של אגאדיר?
"לא אהבתי שמציגים את האישה כמו איזו נערת ליווי. הם אומנם השיגו את יחסי הציבור שלהם, אבל אני חושבת שהם הפסידו כ־20% מהקהל שלהם. נכון שכולם יודעים היום מי זה אגאדיר, אבל לא הייתי רוצה לקבל פרסום שלילי ולהפסיד קהל יעד. אז נכון שבמשך כמה ימים יזכירו אותך בכל תוכניות הטלוויזיה, אבל זה לא שווה את הקהל שאת פוגעת בו. גם הפרסומת של גולדסטאר עצבנה אותי. מה, בירה זה רק לגבר? אישה תשב פה, גבר ישב שם? היום אישה עושה הכל, וגם גבר עושה הכל. היום אישה עובדת כמו גבר, וגבר גם עושה עבודות בית, ואפילו עושה פדיקור. אני לא אוהבת את ההפרדה הזאת בין המינים".
הקהל שוכח
"האג'נדה הפמיניסטית מאוד חשובה לי בעבודה שלי", אומרת לילך הירשפלד, הבעלים של חברת הפרסום והמיתוג nano. "יש כיום המון פרסומות שבהן האישה הופכת להיות כלי עם כל הסטראופיטים שמציגים את האישה כחלשה, כנועה, שתפקידה לשרת את הגבר, להיות סקסית, תלויה בגבר. אני נגד זה לחלוטין. עצם היותי אישה מחזקת אצלי את הנחישות לא למצוא תסריטים כאלה, ולא לעשות קמפיינים שבהם האישה מוצגת ככה". 

לילך הירשפלד, הבעלים של חברת הפרסום והמיתוג nano. צילום פרטי
 
אבל יצירת רעש סביב קמפיין הוא אלמנט מאוד חשוב.
"אין ספק שכשאתה מפרסם ורוצה ליצור ויראליות, הפרובקציות זה אחד המרכיבים העיקריים. הקמפיין של אגאדיר הצליח, כי כולם מדברים עליו, כולם שמו לב אליו. אז נכון שיש אחוז גבוה של אנשים שכתבו שהם לא ייכנסו לרשת, אבל הזיכרון של הקהל הוא זיכרון קצר. הפרסומאים בעצם הצליחו, כי הם החדירו את המותג".

כשראית את הפרסומת הזאת, לא נעלבת בתור אישה? 
"אולי בגלל שאני גם בכובע של פרסומאית, הבנתי שהפרסומת נוצרה גם בשביל הפרובוקציה. כיום, כשיש כל כך הרבה מתחרים בשוק, אתה חייב ליצור פרובוקציה. בתור אישה ברור שקשה לי עם זה שהציגו את האישה כתלויה בגבר, כזאת שנמצאת איתו רק בשביל החומריות, אבל הבנתי את השיקולים הפרסומיים. אני אישית לא הייתי מייצרת קמפיין כזה, הייתי מחפשת דרכים יצירתיות אחרות".
אפשר להגדיר את עולם הפרסום כעולם שוביניסטי?
"כן, כי בסופו של דבר בהחלטות שמתקבלות ובפרסומות עצמן יש כל הנוסחאות הסטריאוטיפיות האפשריות נגד האישה. האישה לעולם תהיה סקסית, כנועה, מכניסים הרבה משפטי קופירייט עם משמעות כפולה, עם קונוטציות מיניות. לצערי הרב זה קורה למרות שכיום הרבה נשים עובדות בענף הפרסום".
"מסר לא בריא"
כששירי סנדלון־רגב ראתה את הפרסומת של אגאדיר היא דווקא לא נפגעה בתור אישה. סנדלון־רגב, מנכ"ל מרפאת ד"ר דב קליין, מומחה בכירורגיה פלסטית וניתוחים קוסמטיים, האחראית בין היתר על נושא הפרסום והשיווק, צוחקת ואומרת ש"אולי במקום האיש המבוגר היו צריכים לבחור מישהו אטרקטיבי יותר בסגנון דונלד טראמפ, ואז אולי המסר היה עובר בצורה יותר טובה". 

כלומר זה היה נראה לך בסדר?
"לי באופן אישי זה לא מזיז, אבל המסר של הפרסומת הוא לא בריא. אם היו שואלים אותי האם לעשות כזאת פרסומת, הייתי אומרת שלא. אבל אני מבינה שהמטרה הייתה ליצור פרובוקציה, כי זה מה שהולך היום, וכל אחד צריך לבעוט בצורה אחרת. אני חושבת שעדיף לא להוזיל את דמותה של האישה. גם אנחנו פרסמנו פעם אחת זוג ציצים, אבל חלילה לא כדי לפגוע במין הנשי, אלא מתוך כוונה להציג את הצד הכירורגי שבעניין. לדעתי פרסומות אמורות להיות מאוד ענייניות, ולא כאלה המציגות את גוף האישה בצורה סקסית או מפתה".