מדוע ב"תנועה למדינה יהודית" כועסים על נולי מפרפר נחמד?

עוד הוסיף עו"ד פז בנושא: "אם תסתכלו על הפוסט עצמו, תראו שהתכנים שם הביעו איזושהי הזדהות. בדיעבד התברר לנו שזה נעשה בהומור ושיש הומור בעמוד הפייסבוק של החינוכית אבל איכשהו היה נראה לנו שהפוסט הזה שתפס מעל 1,200 לייקים במהירות שיא של יומיים הוא שונה משאר הפוסטים בעמוד".

פעיליה של העמותה למדינה יהודית הם משפטנים ועורכי דין שפועלים כולם בהתנדבות, חברי התנועה שמו להם למטרה לשמור על צביונה היהודי של המדינה. "מטרת התנועה היא לא להפנות אש צולבת לקהילה ההומו לסבית ולא אף אחד", אמר עו"ד פז, "אנחנו בסה"כ רוצים לקדם את האג'נדה שלנו, אנחנו מאמינים שהמדינה צריכה להיות יהודית יותר ממה שהיא היום לאור העובדה שחל איזשהו כרסום בשני העשורים האחרונים להתרת הסקאלה לכיוון הזהות היותר מערבית ודמוקרטית. אין לי בעיה להקנות להומואים ולסביות זכויות אבל לתת להם הכרה ולגיטימציה תחת המטריה של מדינה יהודית זה בעיניי משהו שהוא לא ראוי, בפרט שהתורה אוסרת את זה".

בר אלמליח, מנהל עמוד הפייסבוק 'ציידת ההומופובים' הקשיב לדברים ולא יכל עוד להתאפק: "הדרך בה פעלו חברי התנועה עם החינוכית היא הומופובית. להגיד שלהביע תמיכה, כגוף ציבורי, במי שהם חלק מהציבור בסופו של יום זה מעט צבוע כי אנחנו חיים בחברה שבה לשתוק ולא להביע תמיכה זה פשוט להסכים עם המציאות הנוכחית שמדירה כל מי שהוא לא גבר ואישה יהודים ולא כהן, גיורת וכו'".

אלמליח התייחס לתקופה בה בחרו חברי התנועה היהודית להגיש את הקובלנה נגד החינוכית: "אני חושב שזה טעם רע מאוד להעלות את הנושא שבועיים אחרי פשע שנאה נוראי כלפי הקהילה. הייתם צריכים לסגת מזה כשראיתם את התוצאות של אותה אי תמיכה. להגיד "לא תחת מטריה יהודית" זה פשוט להגיד 'לא' כי אנחנו חיים תחת מטריה יהודית. אני יהודי, המשפחה שלי יהודיה, אין לך איך לשנות את העובדה שאנחנו חיים במדינה יהודית ומהשם של התנועה שלך אני מצליח לנחש שזאת לא המטרה שלך. כל עוד המטרה שלך היא לא להדיר אוכלוסיה שמהווה 8% מהציבור אני לא רואה איך אתה מצליח להמשיך ולומר לנו שאנחנו לא יכולים למצוא כאן מקום מכיל בלי פשוט לומר לנו תמשיכו ככה ותהיו בשקט".

"אני בעצמי השתתפתי בהלוויה של שירה בנקי, לחצתי את ידיה של הוריה והתרגשתי ובכיתי ממה שהיה שם", זעם עורך הדין, "אני עדיין חושב שאנחנו כמדינה יהודית לא צריכים לתת לגיטימציה לתופעות כמו המשפחה החדשה. למרות כל זאת, זה ששירה ז"ל הייתה שם לא אומר שצריך לרצוח אותה, הרי מי שאסר על משכבי זכר הוא גם זה שאסר עלינו לרצוח נפש אדם. היהדות היא לא אותו קיצוני ששלף סכין ורצח".

ברגע הזה כאילו נפרצו כל הסכרים ואלמליח לא יכל לסבול יותר את דבריו של חבר העמותה היהודית. הפעיל הגאה זעק בכאב: "אתה מדבר איתי על זה שהיית ובכית בהלוויה של שירה בנקי, אני בכיתי הרבה לפני זה כשהלכתי עם חברים שלי ברחוב. היינו בחגיגה ובשמחה כי דרשנו את הזכויות שלנו בצורה שאנחנו נהנים ממנה. בלי דם, רק הבענו אהבה. היינו לבושים לא כמו שאתם מספרים, לא היו שום משאיות ולא הייתה פרובוקציה. יום אחד בשנה שבו אני מבקש בבירה שלי, במדינה שבה אני שירתי ובה אני משלם מיסים, את הזכויות שלי".

"אני צריך לעמוד בכיכר ציון עד שתיים בלילה עם דמעות בעיניים ולצרוח אחרי שדקרו את החברים שלי מול הפרצוף שלי?!", צעק אלמליח, "במקום לראות דגלים בצד של הכביש עליו הלכתי ראיתי דם של אנשים שיכלתי באותה מידה להיות כמה צעדים לפניהם וזה היה אני. איך אתה יכול לבוא ולהגיד לי עכשיו שזה בסדר להמשיך ולשתוק במדינה הזאת?!"
 
התכנית "דנה ספקטור ורן שריג" משודרת בימים א'-ד' בשעה 23:00