רשת מלונות פתאל תשלם 300 אלף שקל למנהל קבלה לשעבר שהחליק במדרגות המלון בטבריה, שבו עבד. המלון היה בבעלות שרתון בעת המקרה, וכשרשת פתאל רכשה את המלון, עברה התביעה לידיה.
מכתב התביעה שהגיש העובד לשעבר עולה כי באחד הימים בחודש פברואר 2009 הגיע לעבודתו, ושלא כהרגלו החליט לרדת במדרגות מסדרון העובדים הסמוך למטבח המלון כדי להחתים את כרטיס הנוכחות שלו.
״התובע הספיק לרדת מדרגה אחת־שתיים ולפתע חש כי רגלו מחליקה תחתיו וגופו עף קדימה. ידו השמאלית שאחזה במעקה היא שמנעה את נפילתו עד למטה, דרך 22 מדרגות תלולות. בשל התאונה סבל התובע מפריקה טראומטית של כתפו ומפגיעה בעצם הזנב״, נטען בכתב התביעה.
התובע טען כי הגורם לתאונה היה "שלולית מים רצינית", שגרמה למדרגות להירטב. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בטבריה טען עוד כי גרם המדרגות היה חשוך, וכי על קצה המדרגות לא הותקנו פסים למניעת החלקה. נוסף לכך, טען כי במקום לא היו שלטי אזהרה המתריעים מפני המפגע. התובע טען כי טרם התאונה היה פעיל מאוד, וכי מאז האירוע הוא מתעייף מהר וסובל מכאבים.
מנגד טענו הנתבעות, רשת פתאל וחברת הביטוח שלה, כי אירוע התאונה אינו תוצאה של רשלנות כלשהי מצדן, וכי ״הנתבעת נקטה את כל אמצעי הזהירות הנדרשים לצורך מניעת התאונה, עשתה כל המוטל עליה ביחסים עם התובע ופעלה כפי שמעביד סביר היה נוהג באותן נסיבות״. עוד טענה הנתבעת כי התאונה אירעה עקב רשלנותו הבלעדית או העיקרית של התובע, וכי בכל מקרה לא נגרמו לו נזקים כלשהם בעקבות התאונה.
בפסק הדין קבעה השופטת אוסילה אבו־אסעד: ״נראה כי אין מנוס אלא לזקוף לחובתן של הנתבעות, הימנעותן מהבאת עדים כלשהם מטעמן, לרבות עדים שיעידו על תנאי התחזוקה והניקיון בזירת האירוע".
עוד כתבה השופטת: ״שוכנעתי כי אין מקום להטיל על התובע אשם תורם כלשהו להתרחשות התאונה״. כאמור, השופטת פסקה שעל הנתבעת לשלם פיצוי כספי בסך 301,000 שקל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.