סערה במערכת הפוליטית ומחוצה לה בעקבות תחקיר המוסף שפורסם בשבוע שעבר בעמודים אלה, שעסק בהתמכרות המונית של בני נוער למשחק ההימורים ווינר של הטוטו. לפי ממצאי התחקיר, מדובר בתופעה גורפת שהכתה שורש כמעט בכל מקום במדינה. עוד עלה בתחקיר כי מתוך כ־800 אלף בני נוער, בין שליש למחצית הימרו בטוטו ווינר למרות האיסור המפורש בחוק שאמור למנוע מקטינים להמר. מטפלים בהתמכרויות אמרו שלעתים מגיעים חובותיהם של חלק מבני הנוער למאות אלפי שקלים אבל רק כשהנושים מתדפקים על דלתותיהם מבינים ההורים עד כמה ילדיהם שקועים בהימורים.
 
בעקבות פרסום התחקיר וההדים שהוא עורר, יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) מתכוון לערוך דיון מיוחד בוועדה בתופעה הקשה. “נזמין לדיון אנשי מקצוע העוסקים בתחום", הוא אומר, “אחרי שאלמד את הנושא בוודאי יהיו לי גם כמה עצות טובות למיגור התופעה. צריך כפי הנראה, לשנות את השיטה כך שלא תגרום לבני נוער להתמכר לווינר. יש משהו בשיטה שגורם להתמכרות של בני נוער".

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), חבר בוועדת החינוך, נחרד גם הוא מהתופעה שנחשפה בכתבה. “נתכנס כבר בשבוע הבא מיד אחרי שנשוב מהפגרה", הוא אומר. בדיון מתכוון שמולי להעלות את נושא נקודות המכירה. “מהכתבה עלה שבנקודות המכירה מוכרים לבני הנוער כרטיסים של ווינר. בזה אני מתכוון לטפל. אם נטיל פיקוח הדוק ונוקשה יותר על נקודות הקצה, התופעה לדעתי, תלך ותקטן. אם מי שמוכר את כרטיסי הווינר לבני הנוער יידע שבכך הוא מסתכן בנקודת הממכר שלו, זה כבר תהיה חצי הדרך לטיפול בתופעה אם לא הדרך כולה". עניין נוסף שברצונו לקדם הוא הרחבת האחריות הפלילית. “היום אנשים מבוגרים יודעים שאסור להם לקנות אלכוהול עבור בני נוער, אני מתכוון לפעול להרחבת האחריות הפלילית גם לקנייה של כרטיסי ווינר עבור בני נוער".


ח"כ יפעת ביטון שאשא (כולנו) שעומדת בראש הוועדה לזכויות הילד בכנסת, מזכירה, אם למישהו היה ספק עד עכשיו, שהימורים של בני נוער הם מחוץ לחוק. “החוק כבר מונע את ההימורים של בני נוער, כך שאין טעם להיכנס עכשיו למערכת של חקיקת חוקים. צריך לאכוף את החוק בצורה הרבה יותר מאסיבית". גם ביטון שאשא, כמו מרגי, אומרת שבכוונתה לכנס את הוועדה כדי לדון בנושא. “זה מה שאנחנו יכולים לעשות, לקיים דיונים כדי להעלות את המודעות".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שעומד בראש ועדת המשנה לספורט של ועדת החינוך אומר שלא רק שיעלה את הנושא לדיון בוועדה, הוא אף ידרוש שינוי חקיקה כך שגיל הרשאים על פי חוק להמר יעלה מ־18 ל־21. “אני מקווה שזה, בצירוף צעדים נוספים, ייתן פתרון".

ידיים כבולות
בניגוד לחברי הכנסת שסבורים כי ביכולתם להשפיע על עצירת התופעה המאיימת, עופר עיני, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, הגוף שנהנה מרוב כספי הטוטו, חושב שלמרות כוחו במגרש הספורט אין לו יכולת לשנות. “מי שיכול לעשות זה רק הטוטו", הוא מסביר. “הם בעלי הזיכיונות, הם אלה שמחלקים את הזיכיונות לתחנות, הם בעלי העניין בכל מה שקורה סביב הווינר. זה לא העניין שלנו בכלל. מה אני יכול לעשות יותר מאזרח רגיל?".

ללחוץ על הטוטו באיזושהי צורה?
“אין לי שום נקודת כוח במשחק הזה. הטוטו הוא הגורם שנהנה מהעניין, והוא זה שיכול לטפל בו. גם שרת הספורט, במשאביה, יכולה להוביל חקיקה שתשנה את המצב. מה ההתאחדות במשאביה יכולה לעשות?".

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, סירבה להגיב על הכתבה לפני פרסומה. לאחר הפרסום הדוברת שלה מסרה שהשרה שוהה כעת בגרמניה.

אופיר פינס־פז שהיה שר הספורט, סבור שזה לא כל כך קשה להשתלט על הבעיה. “זה פשוט מאוד, רק צריך להחליט שרוצים ללכת על זה. אני רואה בהימורים דבר פסול על אף שאני נהנה מכספי הטוטו כיו"ר איגוד ההתעמלות, אבל לפחות שנעשה את זה בצורה מושכלת ואחראית ולא נעצום עיניים ולא נסתכל לצד השני כשבני נוער מהמרים בווינר. בעיני זה דבר נורא שבני נוער מכורים לווינר, אבל מה אנחנו רוצים מהילדים האלה? הם הרי לא מפגרים, הם רואים שהמבוגרים אוהבים להמר, יש פה נורמה שהימורים זה בסדר, אז גם הם מהמרים. בעזרת נחישות וענישה אפשר יהיה לפתור זאת מהר. המדינה לא יכולה להסתכל בשוויון נפש על התופעה כשהיא זו שבעצם אחראית על ההימורים".

אז מה אתה מציע?
“הטוטו חייב לקחת את הזיכיון של מפיצים שימכרו כרטיסי ווינר לבני נוער או להטיל עליהם קנסות כבדים ולהעמיד אותם לדין. לא יכול להיות שתהיה כאן עצימת עיניים. כללים שלא אוכפים אותם הם גרועים יותר ממצב שבו אין כללים בכלל".

למרות ממדיה הגדולים של התופעה, לא כולם בטוטו מכירים את הבעיה. אבי לוזון שהיה יו"ר התאחדות הכדורגל והיום חבר דירקטוריון הטוטו, אמר שאין לו מידע על הימורים של בני נוער בווינר אבל הבטיח להעלות את הנושא בישיבת הדירקטוריון הקרובה. חבר דירקטוריון הטוטו אחר אמר שהתופעה כלל אינה טעונה טיפול. “הנוער יכול להמר בהימורים לא חוקיים. לפחות ככה הוא עושה את זה דרכנו. למרות שהימורים של בני נוער אינם חוקיים, הכסף מההימורים מגיע לספורטאים צעירים. כל עוד הכסף שמשקיעים בטוטו חוזר לציבור באמצעות המענקים שלנו, אני לא רואה בזה שום דבר פסול".

גם במשרד החינוך לא מכירים את התופעה. שי פירון, שר החינוך עד לפני כמה חודשים, אמר ל"מעריב־סופהשבוע" שהוא לא שמע עליה ומעולם לא בדק את הסוגיה. במשרד החינוך הסבירו לנו שהם מטפלים בתופעה על בסיס מקומי וכי אין להם נתונים מדויקים על היקפה. 

לפני כשנתיים גיבשה ועדה בינמשרדית שורה של המלצות לטיפול בתופעה, שחלקן לא יושמו. הוועדה המליצה למשל, על הימורים באמצעות כרטיס שחקן אישי, על הרחבת פעילויות ההסברה בנושא ועל הקמת מכון מחקר שיעסוק בהתמכרות להימורים.

יצחק לארי, מנכ"ל הטוטו, אמר בשבוע שעבר בתגובה לתחקיר שהטוטו משקיע מאמצים רבים במיגור התופעה, באמצעות השתלת לקוחות סמויים בתחנות, הפעלת חברות חקירות ופעולות הסברה נרחבות בקרב בעלי התחנות. "היום הם פוחדים למכור לבני נוער", אמר לנו לארי.

עם זאת, בני נוער ששוחחו איתנו לקראת הכנת הכתבה שבו ואמרו שבעלי תחנות מוכרים להם כרטיסי ווינר כמעט ללא בעיה. אדם המעורב בתחום אומר שלמרות שנותיו הארוכות בתפקידים שונים בספורט הישראלי הוא לא שמע על בעלי תחנות טוטו שנקנסו, הועמדו לדין או שזיכיונם נלקח בעקבות מכירת כרטיסי ווינר לבני נוער. “יכול להיות שהיו בעלי תחנות ספורים שעמדו לדין או נקנסו, אבל אלה בודדים, הרוב ממשיכים למכור כרטיסי ווינר לבני נוער".

דרושה אכיפה

יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מזועזע מהיקף התופעה, אבל כמו פינס־פז, הוא סבור שפתרונה של הבעיה פשוט למדי. “החוק קבע שאין להמר מתחת לגיל 18 וכל מה שצריך זה לאכוף את החוק. כפי שהמשטרה עשתה פעולות שונות לגבי מכירה של אלכוהול לקטינים, כך היא יכולה להיכנס גם לתחום הזה. המצב צריך להיות ברור לחלוטין: מי שימכור כרטיסי הימורים לבני נוער יקבל קנסות כמו שצריך, עד שלא ישתלם לו לעשות את זה יותר".

איך קורה שאף שהחוק ברור, בכל זאת עוברים עליו כאילו כלום?
“יש עבירות שהן עבירות בלי מזל, ויש מי שקורא להן עבירות בלי קורבן. מי יתלונן במקרה הזה? המוכר לא יתלונן, הוא רוצה שבני נוער ירכשו ממנו כרטיסי ווינר, בני הנוער לא יתלוננו, הם מוצאים בזה ריגוש ואשליה. בני משפחותיהם גם הם לא ממהרים להתלונן, מפני שברוב המקרים הם כלל לא מודעים לכך שילדיהם מהמרים. למעשה הכל רובץ לפתחה של המשטרה. אני מניח שיש לה סדרי עדיפויות משלה ונושא כזה נדחק לשוליים. הטיפול צריך להיות משולב, לא רק על ידי הטלת קנסות אלא גם בהעלאת המודעות הציבורית. מספיק שפעמיים־שלוש בעלי תחנות יחטפו קנסות כבדים והדבר יעורר רעש בתקשורת כדי להקטין את התופעה, ולו רק מהחשש של בעלי התחנות שהם עלולים להסתבך".

קדמן מתכוון לפנות למשטרה בימים הקרובים ולבקש ממנה קדימות בטיפול בתופעה. “אנסה גם להעלות את הנושא בוועדה לזכויות הילד של הכנסת", הוא מבטיח.

אבל בני נוער שנוהגים להמר לא חושבים שהפתרון פשוט. כמה מהם, שאיתם דיברנו, יוותרו על הריגוש שבהימורים. “אני מוכן לשתף בני נוער בחוויות שלי", אמר לנו נער שהחל להתמכר לווינר כבר בגיל 13. במשחק הראשון הרוויח 50 שקל, בגיל 17 מצא את עצמו מהמר באלפי שקלים בחודש. “זה כיף, זה מרגש, אתה הרבה יותר נהנה כשאתה צופה בטלוויזיה במשחק ויודע שאם קבוצה מסוימת תנצח אתה תרוויח כסף", הוא אמר. אבל אז חובותיו הגיעו ל־15 אלף שקל והנער שלפי דבריו החל לשקוע יותר ויותר בהימורים איבד עניין בלימודים, בעבודה ובחברים ושהקדיש את כל זמנו וכספו בהימורים, נאלץ בהתערבות בני משפחתו לעבור טיפול. מאז הספיק להתגייס לצבא. היום הוא מוכן להיפגש עם בני נוער ולספר להם את סיפורו. “הייתי עושה הכל כדי שנערים לא יתחילו עם ההימורים. אתה עושה עוול גדול לעצמך, אל תיכנס לזה בכלל".

לרוע המזל כלל לא בטוח שיש מי שמוכן להשתמש בשירותיו הטובים של הנער.