מתכוננים לסוף השבוע: אלה זמני כניסת ויציאת השבת

פרשת השבוע הרב ישראל מאיר זינגרביץ: פרשת 'במדבר'

הדברים אינם כפשוטם. שבטי ישראל לא ביקשו להתקשט בדגלים, אלא ביקשו שתהיה ייחודיות לכל שבט, שתהיה דרך מיוחדת בעבודת ה' לכל שבט. הדגל מסמל את אותה ייחודיות. את זאת ראו בני ישראל אצל המלאכים, כשבמעמד הר סיני ירדו מסודרים לפי דגלים. היו שם רבבות מלאכים, ולכל אחד תפקיד מיוחד לו.

נכון, אמר עם ישראל, כולנו מחויבים לאותה תורה אבל טוב שלכל אחד יהיה המבט המיוחד לו. נמשיך להיות שונים אך לא מנוכרים. בני ישראל לא רצו להיות תבנית אחת ללא יכולת הבחנה בין איש למשנהו. הם רצו לעבוד את אותו המלך, הקב"ה, אך שלכל אחד ולכל שבט יהיה צביון משלו.

משל הדבר לצבא אחיד המשרת את אותה מדינה. לכל החיילים יש אותה מטרה, אך יש בהם תותחנים, טייסים, שריונרים ועוד. לכל חייל הכומתה והסמל שלו, וגם גאוות היחידה שלו. אך המטרה האחידה היא לשרת את הממלכה תוך כדי שמירה על האופי המיוחד של כל חייל.

# # #

גם בתוך כל שבט היו תפקידים שונים ומיוחדים בהתאם לאופיו של כל פרט. שבט לוי, לדוגמה, עבד בבית המקדש. חלקם היו בעלי כלי נגינה, ובזמן שיהודי היה מביא קורבן לכפר על חטאו, היה בן לוי פורט על כינורו ניגוני רגש המעוררים לבבות.

מאידך היה בן לוי אחר שלא ניחן בכישרון הנגינה, ועליו הטילו את מלאכת פתיחת ההיכל וסגירתו. וכך הלאה, איש איש לפי כישוריו. לכל אחד תפקיד ואין להחליפו. בדיוק כמו שאיש שריון לא יהפוך לטייס ותותחן לצנחן. כשם שיש מנצח על תזמורת המנחה את כלל הנגנים, כך לכל שבט יש ניגון משלו המיוחד רק לו ועליו לעבוד את ה' בדרך משלו.

היהדות אינה מקדשת את המושג "כור היתוך", שהפך במדינתנו לכמעט צו אלוקי. לא היא. הגענו הנה מ־70 גלויות. כל גלות ינקה ממחוז גלותה ערכים, רגשות ונוסחי תפילה. שבט אחד יכול להתעלות דרך תפילה, בעוד שבט אחר יתעלה דווקא דרך לימוד גמרא ומשנה. אחד ימצא את סיפוקו הרוחני דרך לימוד בשיטה שנהגה בפולין וחברו דווקא בשיטה שהגו בה בבבל.

על כל אחד לחנות תחת דגלו, והעיקרון הוא שכולנו נחנה סביב אותו אוהל מועד. לא כור היתוך שיטשטש את היופי וההוד שבכל שבט, אלא אחדות באהבתנו ובמחויבותנו לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל. איש על דגלו לבית אבותם.