זה מהטוטו: החיים הטובים של צחי פישביין כיו"ר הטוטו נחשפים

אחד מהסודות הגלויים בין חברי הכנסת הוא ההשלכות העקיפות של הטוטו–ווינר על אופי ההימורים של בני נוער: הוא כביכול מכין להם את הקרקע לקראת המעבר להימורים הבלתי חוקיים, ה"בטים". איך זה ידוע להם? כי אספתי מידע מדויק והצגתי בפני כמה מהם. מה הם עשו עם המידע הזה? כלומה ומאומה.

לאחרונה הייתה כוונה של האוצר להכניס את הכנסות הטוטו–ווינר לחוק ההסדרים, עם קביעת רווח מינימלי בסך 22% מההכנסות. כיום מדובר ב–17.8% מההכנסות, שאמורות להיות מחולקות לציבור. לפי הרעש והצלצולים של יו"ר הטוטו בשש השנים האחרונות, צחי פישביין, אפשר היה לחשוב שמדובר בסטארט–אפ. ההכנסות הן כ–2.6 מיליארד שקל בשנה. ההשוואה להימורים הבלתי חוקיים מרמזת על הכישלון - כ–14 מיליארד שקל, כך לפי הערכות מבוססות למדי של חוקרי משטרה ורשויות המס, שמוצגות בפני כל המעורבים בהשפעת ההימורים על בני נוער.

החוק להסדר הימורים בספורט קבע מינימום של 42% לפרסים מסך ההכנסות, אך בפועל משלמים כ–64%; 8% מההכנסות הם עמלה למפעילים הזכיינים; הוצאות הפרסום, השיווק, הניהול והמחשוב מתבטאות בשיעור שבין 6% ל–7% בשנה. המוצר הכושל ביותר בטוטו–ווינר הוא הימורי הסוסים, הבייבי של פישביין. הם מכניסים כ–300 מיליון שקל בשנה, אך הרווח מהם מזערי. הסיבה מאוד פשוטה, מי שמהמרים בכסף גדול לא מתעסקים בתחום שאינם שולטים בו, רק “השבורים", מגיעים לסוסים ולהימורי קינו (של הפיס).

איפה הכסף

ילדים נחשפים לווינר בגיל מוקדם מאוד, אך הסיכוי שלהם להרוויח בגדול הוא אפסי בגלל המגבלות הקבועות שם. כשהם מגיעים ל"בטים" הלא חוקיים, העולם נפתח בפניהם. מאחר שהטוטו חייב להרוויח, הוא מקשה על המהמרים בכל דרך אפשרית. למשל, הימור על משחק יחיד (סינגל) מופץ במשורה. ב"בטים" ניתן להמר על כל אירוע ספורט, בהימור יחיד. הנתון הזה מפחית את סיכויי המהמר הקטין, שכדי לראות כסף הוא חייב להמר על שניים–שלושה משחקים לפחות. רק מהמר פראייר ישים את כספו בטוטו–ווינר, כי המקצועיים אינם מאמינים בהפתעות, הם שמים את כספם רק על סינגלים. הטוטו–ווינר אינו נותן אפשרות להמר בהימור יחיד על סך הנקודות או על השערים במשחק (אובר–אנדר), אלא רק בקומבינציה עם הימורים נוספים. כאשר הילדים מבינים שהסיכוי להרוויח לא גדול - הם מגיעים ל"בטים". אצל המפעילים של ההימורים הבלתי חוקיים הם מקבלים אשראי (“קופסה") לפי הכסף שהם מפקידים. בנקים של הימורים בלתי חוקיים לא נותנים לילדים אשראי מוגזם. הבעיות מתחילות כשמגיעים ההפסדים.

כמה נתונים על הניהול של הטוטו בשש השנים האחרונות: הארגון מחזיק כ–1.1 מיליארד שקל שנאספו מהכנסות במהלך השנים, בשישה בתי השקעות. הספורט בישראל חנוק, הטוטו הוא הבנק שלו, אבל שום מחוקק לא מציג את השאלה מה עושים בכסף הזה. לכאורה הכסף הוא צבוע - מיועד למתקנים ופרויקטים. בפועל נראה שהדבר רחוק מהמציאות.

כדי להקים אצטדיון/אולם/מתקן קרן המתקנים מממנת 50% מהוצאות ההקמה. היתרה מגיעה מהרשות המקומית. הרשויות חוששות, כי תמיד יש חריגות תקציביות בהקמה של כ–20%, ולא מתכננות יותר מדי פרויקטים. האצטדיון בדליית אל–כרמל, למשל, מתוכנן להקמה כבר 15 שנה, מאז ימיו של האלוף במיל' יום טוב סמיה, כיו"ר הטוטו. אולי יחלפו עוד 15 שנה, עד שיהיה שם אצטדיון כדורגל מודרני. במדינה שמחפשת גרוש ללירה, לא מובן מדוע מאפשרים לטוטו–ווינר להחזיק בכל כך הרבה כסף.

פישביין טורס

בארבע השנים הראשונות לכהונתו של פישביין, מספטמבר 2009 עד יוני 2013, הוצאו מקופת הטוטו 510,784 שקל למימון נסיעותיו לאירועי ספורט בעולם ולכיסוי ההוצאות שלו בארץ. עד ל–2015 הוא הספיק לייצר הוצאות בעוד כ–250 אלף שקל. לא ברור איך דירקטוריון של חברה ציבורית, שמורכב מנציגי משרדי הממשלה, מאשר הוצאות דלק בסך 2,603 שקל בחודש בממוצע. לאן האיש נוסע? שאלה טובה.

כאשר בוחנים את הנסיעות לחו"ל של היו"ר, מתגלה תמונה צבעונית הרבה יותר.

• יוני 2011 - כנס el בהלסינקי (איגוד הטוטו האירופי). סתם קונגרס, נתון שלא מפריע למפעל הפיס (כן, גם הם חברים בכיף הזה) לשלוח שמונה נציגים על חשבוננו. פישביין מתחיל ביקור של שבועיים בלונדון, בנימוק של משהו עם מרוצי סוסים, בפייסבוק שלו הוא נראה צופה בהתלהבות בהופעה של אריק קלפטון. ממשיך לפריז, שוב מרוצי סוסים, אבל איתרע מזלו והוא נתקע ברולאן גארוס, כדי לצפות במשחקים של פדרר עם נדאל וג'וקוביץ'. מי ארגן את הכרטיסים היקרים והיוקרתיים? משה חביב, מנכ"ל איגוד הטניס בישראל. הטוטו חויב בעלות הכרטיסים. אבל אוי ואבוי, יש קונגרס בהלסינקי, אז הוא מגיע באיחור של יום. קורה.

• אוקטובר 2011 - תקופת החגים בישראל. פישביין נוסע לניו יורק. הוא מדווח על פגישה עם ספק תוכנה ומחייב את הטוטו בהוצאות האש"ל. הדירקטוריון מאשר את הנסיעה בדיעבד. איך מאשרים בדיעבד? של מי הדירקטוריון הזה? של הציבור? של פישביין? איפה שרי הממשלה הממונים? איפה מבקר המדינה?

• סאיינטיפיק גיימס אינטרנשיונל היא ספקית התוכנה והחומרה של הטוטו–ווינר. בנובמבר 2011 נקבעו פגישות לנציגי הארגון באטלנטה. צחי פישביין ואלי בן סימון, סמנכ"ל המחשוב, יצאו אליה. הוזמנו להם כרטיסי טיסה, אך לפי מסמך שנמצא ב"מעריב", פישביין מידר את הסמנכ"ל שלו, וטס מניו יורק לאטלנטה במטוס פרטי של בעלי החברה. הנוסע הנוסף בטיסה היה שמוליק וייס, סמנכ"ל התפעול של טדי שגיא בחברת פלייטק. לפי החוק בישראל, פלייטק מפעילה הימורים בלתי חוקיים לאזרחים ישראלים שאינם מורשים להמר אצלה. הדירקטוריון שאישר את הנסיעה, לא ידע על צירופו של שמוליק וייס לפגישות. החברים גם לא ידעו שפלייטק רכשה את חברת הימורי מרוצי הסוסים של sgi (ספורט גיימס אינטרנשיונל) שישה חודשים לפני כן (במרץ אותה שנה). הם שכחו שבחודש יוני פורסם המכרז הבינלאומי של הטוטו בסוגיית מרוצי הסוסים. מה קרה בדיוק באותה פגישה, לא ידוע לאף חבר דירקטוריון שנשאל עליה. בן סימון חזר לישראל בסיום עבודתו באטלנטה, פישביין חזר לניו יורק, לעוד שלושה ימים במלון ואש"ל, לסדרת פגישות, במלון "הילטון מיד–טאון", בעלות של 987 דולר. ספק אם יכול היה להיפגש עם איזשהו גורם מקצועי, מאחר שבימים שבהם שהה בניו יורק, היו חג ההודיה, יום ההולדת לנשיא לינקולן, יום המורשת האינדיאנית ובלק–פריידיי. אבל ב–26 בחודש, הוא המריא ללונדון, לגמר המאסטרס בטניס בין רוג'ר פדרר וג'ו וילפריד צונגה. יו"ר איגוד הטניס ארגן לו כרטיסים (אסור, הטניס ממומן על ידי הטוטו), והנה עוד טיול בעלות של אלפי דולרים.

• יוני 2012 - צחי פישביין ואיציק לארי נוסעים לפריז כדי לחתום על הסכם עם חברת lvs שזכתה במכרז על שדרוג האינטרנט של הטוטו. שלושה חברי דירקטוריון לא ידעו בכלל במה מדובר. מיד אחרי החתימה, הם נוסעים ברכבת לטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בלונדון - על חשבון החברה שזה עתה חתמו איתה חוזה. שוהים שם ארבעה ימים, כמובן על חשבון הצרפתים. את הטיסות מימן הטוטו.

• מונדיאל 2014 - הדירקטוריון מאשר לפישביין ולמנכ"ל איציק לארי נסיעה לארבעה ימים לכנס בפורטלזה, שדן בהימורי ספורט. בכנס השתתפו בעיקר טריידרים (קובעי יחסי הימורים) מכל העולם, אבל פישביין לוקח גם את המנכ"ל. הכנס כלל גם אירוח במשחק של יוון–חוף השנהב. אבל לא מסתפקים בזה, נוסעים לפני כן לצפות בגרמניה–גאנה, ובהמשך מגיעים לשמינית הגמר בריו. מי משיג את הכרטיסים? ההתאחדות לכדורגל, במחירי שער נקוב, לשלושה אנשים. רגע, מי השלישי? לא יודעים. הדירקטוריון ידע? מה פתאום. עלות הטיול של פישביין ולארי התבטאה ב–12 אלף דולר לאיש, כ–100 אלף שקל לשניהם. לכנס שספק אם מעניין מישהו בישראל.

• אפריל 2014 - עוד נסיעה לחו"ל שיש ספק לגבי נחיצותה. פגישה עם gbi (גרייט בריטן אנד איירלנד), חברת הימורי סוסים מהגדולות בעולם. החוק בישראל מתיר לטוטו לנהל הימורי סוסים רק עם הבריטים. קובעים פגישה ב–2 באפריל בלונדון. אבל פישביין ממריא קודם לברצלונה (יש שמינית גמר נגד אתלטיקו מדריד), מגיע למחרת ללונדון ונפגש עם המנכ"ל לארי והיועמ"ש עו"ד דוד אפרתי. לארי ואפרתי שבים לישראל, פישביין ממשיך לפריז לאיזה כנס של לשכת המסחר צרפת–ישראל, נוחת במלון "רנסאנס טרוקדרו" (רעייתו המליצה, כי שהו שם גם שנה לפני כן) בעלות של 280 יורו ללילה. ארבעה ימים וחוזרים לארץ. מה בדיוק מקדמים הצרפתים בטוטו? אולי הם יודעים. עלות הטיול כולו - כ–8,000 דולר. רגע, שכחנו. היו"ר גם צפה במרתון פריז. חשוב מאוד.

• לעתים עולה המחשבה שמא פישביין קובע את לוח פגישותיו בחו"ל לפי אירועי ספורט שהוא רוצה לצפות בהם. להלן רשימה יוקרתית: גמר מאסטרס בלונדון 2011, חצי גמר ליגת אלופות בלונדון 2011, חצי גמר רולאן גארוס 2011, סופר קלאסיקו בברצלונה 2010, גמר ליגת האלופות בלונדון 2013, שמינית גמר ליגת האלופות בברצלונה 2014, גמר ליגת האלופות בברלין 2015.

• כמו בכל שנה, גם השנה יש קונגרס באוסלו, אז בדרך עוברים בגמר האלופות בברלין. למי קונים כרטיסים בעלות של 390 יורו כל אחד? לצחי, ללארי ולבן של צחי. אלו כרטיסים שאי אפשר לרכוש בשוק החופשי, מי שהשיגה להם את הכרטיסים, הייתה ההתאחדות לכדורגל, של עופר עיני. אגב, הם שוב הגיעו באיחור של יום לקונגרס והחמיצו את האסיפה הכללית. אז עשו טיול בעיר במקום. מה רע?

• ומי רכש חולצות לשבט הצופים של הבת של צחי פישביין, בעלות של 1,500 שקל? הטוטו. אין ספק, דרך מקורית לשווק את ההימורים לקטינים גם בשבט הצופים.

• ומי ביטל נסיעה ללונדון ברגע האחרון בפברואר 2013, אבל חייב את הטוטו בהוצאות הביטול (8,000 שקל)? נכון, פישביין.

• ומי סירב במשך שלוש שנים להגיש דוח על נסיעותיו לטיולים בעולם - על אף שהנוהל בטוטו–ווינר מחייב הגשת דוח כזה עד עשרה ימים אחרי הנסיעה? נכון, כבוד היו"ר. ואיפה מבקר הפנים, מבקר המדינה, והשרים הממונים (אוצר וספורט)?

• ומי רכש אלף כרטיסים זוגיים להופעה של ישי לוי בהיכל הספורט ביד אליהו? נכון, הטוטו. מדוע רכש? האם יש קשר לכך שהגב' פנינה אדרי, רעייתו של חברו הקרוב משה (דאג שימונה לתפקיד, באמצעות המלצה ללימור לבנת), מעורבת באמרגנות על לוי? לא, לא יכול להיות. היה מכרז? כן, בדיעבד.

• הטוטו מקיים מכרזים למשרדי נסיעות לחו"ל, אך פישביין נהג להשתמש בשירותיו של אמסלם טורס מטבריה, חבר אישי עוד מימיו של פישביין באופיס דיפו. כל אנשי הטוטו נסעו דרך המשרד שזכה במכרז, רק פישביין דרך אמסלם. ומי קיבל את הנקודות על אייר–מייל? לא יודעים. אגב, לפני כחודש, אמסלם הוכר במכרז, שבע שנים אחרי.

צחי פישביין הוא היושב ראש היחיד של חברה ציבורית בישראל שניטלה ממנו זכות החתימה על המחאות. הוא למעשה חסר תועלת, כי אינו יכול לחתום, בגלל חקירה שקיים משרד רו"ח ירדני ושות'. עו"ד עופרה שרון, יו"ר ועדת ביקורת - שמונתה לחברות בדירקטוריון, שבעה חודשים אחרי החקירה - דרשה וקיבלה את הדוח.

מאחר שבישראל קיימת כיום המועצה הלאומית לספורט (גוף קיקיוני), פישביין גם לא יכול להשפיע, אבל הוא שם עד מרץ 2017. הדירקטוריון של הארגון מונה 11 חברים: פישביין, רוני פרידמן, מ"מ מנכ"ל האוצר, דניאלה פרתום, דירקטורית מטעם האוצר, אורי שפר ועופרה שרון ממשרד הספורט, ראוף אבו סיאף, נציג הציבור ערבי מרמלה ועו"ד שירית כשר, אבי לוזון (כדורגל), עמירם הלוי (כדורסל), מעוז טל (ארגון איילת, לספורט שאינו אולימפי) ויורם אורנשטיין (מהוועד האולימפי).

תגובת הטוטו: אוסף של השמצות

לבקשת תגובות על המידע שפורסם כאן ועל דרך הטיפול של הדירקטוריון ביושב הראש שלו, פניתי לרוני פרידמן, עופרה שרון ויורם אורנשטיין. השארתי הודעות במשרדיהם ובסלולרי שלהם. הם לא חזרו אלי עד לשעת סגירת הגיליון. כשפניתי לדובר הטוטו, יובל ארד באשר לטענות המוצגות בכתבה, זכיתי לתגובה הבלתי עניינית הבאה:

“הכתב ממשיך במסע הצלב שלו כנגד הטוטו, כשהוא מונע ממניעים אישיים, תוך התבססות על שמועות ורכילות ללא כל בסיס עובדתי. הטוטו הנו גוף ציבורי מפוקח ומבוקר, המתנהל בשקיפות וביעילות ועומד בסטנדרטים הכי גבוהים של השירות הציבורי. התוצאות העסקיות המרשימות של הטוטו בשנים האחרונות וההשקעות חסרות התקדים בספורט בישראל, בהובלת היו"ר צחי פישביין, מדברות בעד עצמן. יש להצטער על התנהלותכם המחוסרת כל כבוד למקצוע העיתונאות, לאתיקה העיתונאית ולאמת".

למחרת תגובה זו הגיע למערכת המכתב הבא, ממשרד עורכי הדין אפרת גלילי ושות', חתום בידי עורכי הדין מרב ניב גבע ואריאל בן–חור:

"בשם מרשתנו, המועצה להסדר ההימורים בספורט (להלן: “המועצה"), הרינו לפנות אליכם כדלקמן:

1. ביום 25 באוקטובר 2015 הגיעה למועצה טיוטת כתבה של מר רון קופמן בקשר למועצה ולנושאי משרה בה.

2. המסמך כולל השמצות, עובדות לא נכונות ועובדות שדרך התיאור שלהן מעטה והכל באופן משתלח, בוטה ובלתי מקובל. ברי מקריאת הדברים כי עסקינן בלשון הרע.

3. לא די לפנות, מן הפה אל החוץ, לקבלת תגובה מתוך חוסר כוונה להתייחס ברצינות למועצה ולנושאי משרה בה. ברי כי מר קופמן אינו מבקש להתמודד עם האמת אלא להשתלח לצורך ההשתלחות עצמה. לראיה תשובתו הבוטה והבלתי מקובלת של מר קופמן לדוא"ל ממר יובל ארד, שותף מנהל, “ארד תקשורת בע"מ", מיום 26 באוקטובר 2015, המדברת בעד עצמה.

4. בנסיבות אלה, עליכם להימנע מפרסום הכתבה, שאם לא כן, תראה מרשתנו (בלי לגרוע מטענות האנשים המוזכרים במסמך), בכל אחד מהמעורבים בפרסום, אחראי אישית לפרסום לשון הרע ולנזקים שייגרמו למועצה ולנושאי משרה בה, כתוצאה מכך.

5. האמור לעיל מתיימר למצות את טענותיה של מרשתנו, אין באמור לעיל או בשאינו אמור כדי למצות את טענותיה של מרשתנו או ויתור על זכות כלשהי העומדת לה והיא שומרת את זכויותיה וטענותיה".

עם קבלת המכתב, ניתנה למשרד עורכי הדין הנ"ל ארכה של יום נוסף כדי להגיב עניינית על הפרטים המוצגים בכתבה. למחרת התקבלה מהם התגובה הבאה:

"מדובר באוסף של השמצות, עובדות לא נכונות, אי דיוקים ועובדות המוצגות בצורה מטעה, אשר פוגעים במועצה ובנושאי משרה בה ומהווים לשון הרע.

לאור העובדה שהכתבה שזורה באמירות כאמור מא' ועד ת', המועצה חוזרת על תגובתה, כפי שנשלחה למר קופמן באמצעות מר ארד והיא אינה מוצאת לנכון לרדת לפרטי פרטים.

למען הסר ספק, הרינו לחזור על האמור במכתבנו מיום 27.10.2015, כי ככל שתבחרו לפרסם את הכתבה האמורה, לא תהסס המועצה לעמוד על זכויותיה בקשר לפגיעה בה ובנושאי המשרה בה".