נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ורעייתו נחמה ריבלין, קיימו במשכנם היום (ראשון) אירוע הוקרה לפצועי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה. באירוע נשאו דברים שגיא בנאו אשר נפצע בגבול עזה והשתקם ועוזי מור שנפצע במלחמת יום הכיפורים. עוד נשאו דברים: נשיא המדינה, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שר הרווחה והשירותים החברתיים ח"כ חיים כץ ויו"ר ארגון נכי צה"ל חיים בר.
באירוע השתתף הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט, מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה יהושע כהן, נציגי ארגון נכי צה"ל, פצועי צה״ל ונפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם.
נשיא המדינה פתח את דבריו בהתייחסות לתאריך הסמלי בו נערך האירוע, כ"ט בנובמבר וסיפר על הלילה בו הוכרע באו"ם סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ותוכנית החלוקה: "דרכנו כאן לא הייתה קלה. אך עלינו לזכור ולהזכיר לכולם, הקמנו מדינה כדי להיות כאן ונהיה כאן תמיד". עוד אמר הנשיא: "בחודשים האחרונים אני מבקר בבתי חולים, משתתף בלוויות שתמיד הן קורעות לב ומבקר בבתי האבלים ברחבי הארץ, חיילים ואזרחים. הם בוכים ואני בוכה איתם. הכאב הוא פיזי ממש, כאב שפוצע את הלב. כל נפגע, כל פצוע או נרצח, כל משפחה שעולמה חרב עליה, מוסיפים ומגביהים את הר הכאב העצום הזה, עד כי כמעט אי אפשר לשאתו".
"אני מסתכל עליכם, חיילים ואזרחים, לוחמות ועוברות אורח ורואה את הגבורה, את ההתמודדות היום יומית עם הפציעה ועם השיקום. אני רואה את הדרך שעברתם ויודע כמה קשה הדרך שעוד תעברו. יש עוד רבים וטובים מבנינו ומבנותינו, פצועי מערכות ישראל, שסיפורי הגבורה שלהם, סיפורי הקרבות וכאבי הפציעה, מלווים אותם ומלווים אותנו, בכל רגע, כל שעה. מזכירים לנו שקיומה של מדינתנו איננו מובן מאליו, מזכירים לנו את המחיר הכבד. אני מסתכל סביבי ומצדיע לכולכם - פצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה", הוסיף הנשיא.
שגיא בנאו אשר נפצע בפיגוע בעזה בשנת 1992 בזמן שעבד כמאבטח מיכלית דלק אמר כי "אנו מתמודדים יום יום, שעה שעה, במשך כל ימות השנה עם הכאב, האובדן והשכול. אנו מגש הכסף, עליו ניתנה המדינה לאזרחיה ולכן ראוי שכלל האזרחים יהיו רגישים ומודעים לטראומה שחווינו ויתחשבו בכל אותם נכים אשר שילמו בגופם ובנפשם שמנסים לשקם עצמם ולחזור להיות חלק מהחברה בישראל".
עוזי מור שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים ואיבד את מאור עיניו, רגלו וידו. לימים שכל את בנו יפתח ז"ל, טייס וסגן מפקד טייסת F16, אשר נהרג בהתרסקות מטוס אמר: "כאשר לא יכולתי להילחם עוד במלחמות ישראל, הסתובבתי בבתי חולים להשרות את האופטימיות, שלעיתים אולי מוגזמת, על פצועים אחרים. במפגש עם הנכים, שהינם ראשית כל פצועים, עולה בי מחדש בכל פעם ההבטחה שנתנו לאחר מלחמת ששת הימים כי זו תהיה המלחמה האחרונה. כנראה שאנו לא יכולים לקיים זאת, כי המציאות שאנו חיים בה היא מציאות שבה אנחנו לא חיים על החרב, אלא עם החרב. כל עוד אני יכול לעזור, אסתובב בבתי חולים ואמשיך להשרות את האופטימיות הזו".