"החדר קטן ואנחנו עוסקים בניקיונות. בין שאר הדברים היה שם גם פטיש. במהלך הניקיון הוא זז ממקום למקום. את הפטיש הרמתי בתנופה ונתתי מכה על הראש של דפנה. כשהמריבה הגיעה לשיא כואב, הרגשתי שאני לא שולט. אם יכולתם להאמין לי, לא הבנתי כל כך מה קורה. אחרי כמה דקות התעוררתי. נכנסתי להתקף מאד חזק של ייאוש וצער", כך תאר הבוקר (ראשון) המוזיקאי אילן בן עמי את הרצח של אשתו דפנה בר ציון בחודש אוגוסט 2014.
לאחר מכן הוסיף, כשברקע נשמע בכי מהקהל: "בעקבות מכת הפטיש היא נפלה, לא כל כך שלטתי במה שקורה. נתתי לה עוד 3-2 מכות עם הפטיש בראש. לאחר מכן לקחתי תיק ונסעתי, העפתי את הפטיש, לקחתי איתי כבל ונסעתי לפארק הירקון כדי לתלות את עצמי. הפארק היה מלא אנשים. ניסיתי לתלות את עצמי ליד הגן הזואולוגי. ללא הצלחה".
על הרגעים שלאחר הרצח סיפר איש להקת הברירה הטבעית: "המשכתי למגדלי U, החבל נקרע אז עליתי לקומה העשירית ומשם אני מנסה לקפוץ, זה יום אחרי ומחול השדים הזה נרגע קצת וכל עניין הקפיצה, אני לא מסוגל. עומד בקומה עשירית ולא מצליח לעשות את זה. אין לי את כוחות הנפש לקפוץ, למרות שאני מאד רוצה. כתבתי דברים על הקירות. מוצאים אותי בקרבת מקום, לא רחוק מאיפה שגרתי, כשאני מחפש את אתר ההתאבדות הבא. מחפש לאזור אומץ. נתפסתי מהלך בדיזינגוף. ואז התחילו החקירות".
עוד לפני כן סיפר בן עמי על מערכת היחסים בינו לבין אשתו: "חייתי תחת מרותה. לא הייתה לי ברירה", אמר בן עמי בעדותו, "התחתנו בגיל 50, חשבתי שנתחיל מסכת חיים יציבה אחרי ששנינו היינו מותשים מהחיים. אבל הייתה שתייה כבדה, סמים וכדורים פסיכיאטריים. התאכזבתי מצורת החיים הזאת וחלה התדרדרות ביחסים בינינו".
בן עמי המשיך ואמר כי בר ציון כמעט שלא הייתה בבית. "זה לא מה שייחלנו לעצמנו כמה חודשים לפני. התחילה מסכת התכות כבדה, במיוחד שלי כלפיה, והתחלתי לכתוב לה, לחפש אותה, ולהידרדר נפשית במהירות גובהה. מתחיל דיכאון גדול. אני אדם שניסה להעסיק עצמו שנים, להתייצב מול החיים עם מה שיש לי, ולא היה לי המון והתאכזבתי מצורת החיים הזאת. היו הרבה שיחות בליווי שתייה כבדה, סמים, הכל היה בריחה. אולי האלכוהול יציל את המצב.
לדבריו, המון דברים התחילו להתעוות בינו לבין בר ציון. "לא הבנו אחד את השני. התחלתי לבלוע כדורים פסיכיאטריים כדי להציל את הנישואין. הגעתי לצריכה של 6-5 כדורים ביום, לא משנה באיזה צבע".
בן עמי סיפר כי היה בדיכאון. "ראיתי את הלבן בעיניים של מלאך המוות. רציתי להסתלק מהעולם. לא מצאתי טעם לחיים. דיכאון כמעט פסיכוטי מתמשך. כמו מגיפה. אחרי הפרידה גרתי באכסניות נוער, אכלתי פיתה אחת ביום. הגעתי לקצה".
יום לפני המקרה, אמר בן עמי, ההתחלתי להבין שזה נגמר: "היה צו הרחקה בינינו, שהופר והתראינו פעמיים בשבוע. שתינו, הלכנו לים, נראה די בסדר".
דפנה בר ציון ז"ל. צילום: יוטיוב
אני מצאתי אותה, אז לא הייתי צריך את התיאור שלו כדי לדעת מה קרה. אנחנו חיים עם זה. לא נחזיר את דפנה אבל אין ספק שזה קשה. הוא אחראי למעשיו".
אחרי ההפסקה החלה החקירה הנגדית, במהלכה הציגה התובעת מסרונים ששלח בן עמי לבר ציון, בהם כינה אותה בין היתר "מפלצת" ו"מיליונרית קמצנית".
בן עמי סיפר כי "דפנה הכירה אותי בלי חשבון בנק" וכי הוא לא רצה לחתום על הסכם ממון עמה, אבל לבסוף חתם. "ההפרש בינינו זעק. אני בלי כלום והיא דוגמא לאישה שהצליחה בחיים.
למה ה"שלושים שקל פגש את השלושים מיליון" (שורה שכתב בן עמי, מ"ש)? שאלה התובעת. בן עמי ענה: "כשקורה לך משהו טוב זה מאיר את כל החיים שלך. זה קרה לי בגיל 50. הייתי מרוצה מהמצב שאני אביון וקורה לי נס שאני פוגש את דפנה, שהיא בעלת נכסים. כתבתי כל כך הרבה דברים שם. אלה דברים שעברו לי בראש".
"במה אתה מתעסק אחרי שגרמת למותה של דפנה? בזה שנשארת בלי כסף"? מטיחה בו התובעת. "זה מה שחשבתי. אני בקומה עשירית, הולך לקפוץ כל רגע. אני רוצה שיבינו גם אותי".
"אילן די כבר", כתבה לו בר ציון בתגובה לאחד המסרונים הבוטים שכתב לה. "אני מצטער אם זה נשמע לא טוב" הוא פונה לשופטים ומתנצל. "זאת יד שנכנסת לאש ומוציאה משם דברים שנכתבו בתוך סיטואציה שלא ידעתי איך לצאת ממנה. אלה מילים לא סימפטיות. אני מודה. הן נאמרו מתוך מריבה".