אילן היה אובססיבי כלפי דפנה: "לפחות הורדת את טבעת הנישואין?"

בן עמי מנסה לטעון את "טענת הקינטור" ולהוכיח שבר ציון ז"ל כל כך הרגיזה אותו, עד שאיבד את עשתונותיו, ומכאן שהאחריות שלו לרצח מופחתת. מרכיב נוסף באותה "טענת קינטור" הוא התיאור של בן עמי את בר ציון כמי שמפלרטטת עם גברים ללא גבולות. הוא האשים אותה שהייתה מאוהבת בבן הזוג של בתה, שעבד אצלה במסעדות, ובא לגור אצלה בבית בנווה צדק. בין היתר טען בן עמי שבר ציון העיפה אותו מהדירה כדי להיות עם החבר של בתה, כולל תיאורים מיניים מפורשים שכתב לה בסמסים. היא ניסתה להגיד לו להפסיק, והוא מצידו האשים אותה שהיא נמצאת בבית עם הגנן והפועלים הערבים. "לפחות הורדת את טבעת הנישואין כשהיית עם הפועלים הערבים בבית?", כתב לה באחד הסמסים התוקפניים ששלח לה, סמסים שהנציחו את אובססיית הקנאה שלו כלפיה.

עוד טוען בן עמי בעדותו שביום הרצח נטל כדורים, שתה אלכוהול ואף עישן סמים, כלומר שלא היה ממש במצב נורמלי, מה שיכול לסייע לו להוביל את התביעה במשפט למצב של "אחריות מופחתת". עדותו של בן עמי לא כללה התנצלות. הוא רוצה שיבינו אותו, ואומר שזה לא הוא עשה, אלא היד שלו, שהיא זו שנשלחה פעם אחת אל הפטיש ועוד פעמיים-שלוש. בן עמי כבר החליף במשפט שלושה סנגורים, סיפר שאחרי הרצח ניסה להתאבד בתליה עם כבל טלפון ולא הצליח, ואז הלך למגדלי 'יו', אבל לא היה לו אומץ להתאבד. במקום זה כתב על קירות את מילות השיר "ניגון עתיק" של אלתרמן, עם הציטוט "אשרוף את ביתך עליך".

בר עצמו אמר במשפט שהוא גאה להיות אביו הרוחני של בן עמי, ושמדובר באדם צח וזך, אדם נקי וללא רבב כשיעל אופנבך ובר סיפרו לבית המשפט כמה הם אוהבים את אילן בן עמי, המוכשר והמסכן, שהחיים התאכזרו אליו, ובת הזוג שלו לעומתו הייתה עשירה ורעה וגרמה לו לחוש חוסר ביטחון. בן עמי מכנה את בר ציון "מיליונרית" ו"קיסרית" וטוען שהיא לא הייתה יכולה להיות תלותית בו, כשהיא עשירה והוא כזה עני מרוד.

גלית אזוגי, חברתה הטובה של בר ציון ז"ל, עוקבת אחרי משפט הרצח. לספקטור ושריג אמרה: "הייתי חברה טובה של דפנה בר ציון, אבל בשנים האחרונות היינו פחות בקשר. אני חושבת שהייתי מכה את עצמי אם הייתי איתה בקשר, והייתי מכירה אותו (בן עמי), שומעת פה ושם את הרמזים ולא דואגת לברר. תחושת האשמה הייתה אז גדולה יותר. היו חברות שהיו איתה בקשר שהיו עדות לרמזים מטרימים. כולם מסביב ראו, ולכן אני מדברת אתכם - להאיר לאוכלוסיה את אותם סימנים מקדימים של אותם נשים, שעומדות לעזוב בעלים או בני זוג מכים או אובססיביים".

"דפנה והרוצח שלה נפרדו אבל לא התגרשו", המשיכה אזוגי. "ראיתי סקר ש-75 אחוזים מהנשים שנרצחו על ידי בעלים בכל העולם, נרצחו בזמן שניסו להיפרד, או כשהם כבר היו פרודות. גם אצלם זה היה ככה. אני יודעת מבני המשפחה שברגע שהיא כבר עשתה לו 'סטופ' והוציאה אותו מהבית, הדברים הסלימו. כל עוד היא הייתה תחת ביתה וקורת ביתה וסמוך אליה, כמובן שהיו קטעים קשים ובחלקם אלימים. פה מכה, שם הטחה של עציץ אבל זה עדיין לא הסלים כל כך. ברגע שהיא הוציאה לו את צו ההרחקה, הוציאה אותו מביתה ושכרה לו את החדרון הזה, הייתה הסלמה".

"היא חסתה גם עליו?", שאלו שריג וספקטור. "הוא הרוויח את מה שהרוויח מהופעות ומשיעורים פרטיים, אבל היו לו מזונות גבוהים. בעדות שלו הוא תיאר כמה החיים של אמן בתל אביב הם עלובים, כמה צריך לקבץ שיעור לשיעור ושקל לשקל, ולא הפסיק לומר עד כמה הוא מסכן".