מוזיאון ארץ ישראל פרסם תמונה של אימא חרדית מ"נשות השאלים" (המכונות גם "אמהות הטאליבן") עם ילדיה וביקש מהגולשים כותרת לתמונה. מיכל פרטנר, חרדית בעצמה, זעמה בעקבות פרסום התמונה וטענה בתוכנית של רן שריג ודנה בספקטור ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" שמדובר בשיימינג אכזרי.
"זו החלטה פופוליסטית, נמוכה, צהובה, סוג של שיימינג, האימא של השיימינג", אמרה פרטנר. "זה לא הרבה יותר טוב בעיניי מחברת 'אמונה' שרצתה לשווק דירות בצורה הכי גזענית שיכולה להיות. מישהו במחלקת יחסי הציבור שלהם חשב שאפשר למכור כרטיסים באמצעות מיזוגניה והחפצה של אישה שיוצאת בתמונה כל כך דוקרת".
רן ודנה: "מה מפריע לך בתמונה?"
פרטנר: "יש בה גברת שיוצאת מגן משחקים, המקום הכי תמים בעולם, יש שם ילדים ועגלת ילדים. היא הולכת מול הצלם, הצלם מצלם אותה נגד רצונה. זה גם סוג של אונס. אין איסור לצלם אנשים ברשות הציבור, הוא לא שאל אותה, הוא לא ביקש את רשותה, הילדים שלה הם כמובן קטינים. היא יוצאת מגן המשחקים במעלה השביל, הוא מצלם אותה, היא מכסה את הילדים שלה, כי ככה היא חיה וזה אורח החיים שלה".
"במוזיאון היו יכולים לקחת את התמונה הזאת, ולתת תמונת מצב אנתרופולוגית של החברה בארץ ישראל", המשיכה פרטנר. " אנחנו לא עשויים מקשה אחת, אנחנו כל כך שונים וטוב שכך, וזה מה שיפה ומרתק ומרגש ויפה בארצנו. אבל מישהו חשב שהוא יכול לעשות הגרלת כרטיסים על חשבון זה שישפילו את האישה הזאת. הם אמרו 'בואו תנו כותרת'. מה הם חשבו, במחלקת יחסי הציבור, שאנשים יכתבו דברים נחמדים? אנשים כתבו את הדברים הכי מגעילים, במיטב הז'אנר של אלימות המקלדת הכי גועלית".
רן ודנה: "התמונה פורסמה ללא אישור?"
פרטנר: "אני לא יודעת אם הצלם קיבל אישור לפרסם את התמונה. אני לא מכירה את הגברת. אני מתרעמת על כך שמישהו חשב שהוא ימכור כרטיסים למוזיאון דרך זה שהוא יעלה את האישה האלמונית הזו וילדיה על המוקד, ויפתח פתח להשפלות, כמו: 'אורחת גמלים', 'שחורים רבותיי שחורים', 'חוסך שבטו שונא בנו', 'אוהל מועד לפורענות', 'כבוד בת מלך פנימה עד שתיעלם ביחד עם ילדיה', 'חושך על פני תהום', 'תחת כנפי השחורה'".
רן ודנה: למה בחברה החרדית זורקים על האמהות האלה ביצים וקמח?
פרטנר: "בציבור החרדי הנשים האלה נחשבות לחריגות מאוד, אפילו לאנרכיסטיות, לנשים שהרבנים מתנגדים להחמרות שלהן. אני אישה חרדית אבל אני לא חיה ככה. אני חרדית שמכסה את עצמי ומגחכים על הלבוש שלי ועל כיסויי הראש שלי. הגיחוך הוא האבא של הבורות, השנאה וההסתה ומחר יגידו לחילונית למה היא שולחת את הבת שלה עם מכנסיים קצרים לבית ספר. אני רוצה שיתעסקו כמה שפחות במה שנשים לובשות".
"אני דואגת מהמדרון החלקלק, המשיכה פרטנר, "כשאומרים שאישה לבושה יותר מדי, או אישה לבושה פחות מדי, אלה שני הצדדים של אותה הגרב. המדרון הוא מאוד מאוד חלקלק, כי מי שאומר היום לאישה שהיא מגזימה, מתלבשת יותר מדי וצריך להוציא את הלבוש שלה מחוץ לחוק, מי שמתעסק המון בצניעות, באופן פרדוקסאלי הוא מתעסק הרבה במיניות".
"אנחנו חיים בחברה רב-תרבותית", סיכמה פרטנר, "במאה ה-21, בעידן הפוסט מודרני, לכל קול יש משמעות וחשיבות. בישראל יש נטייה להכניס את כולם לאותו מכבש, שכולם ישירו את אותם שירים ויאכלו מאותו המסטינג וירקדו מסביב למדורה. אני פוחדת מהצורך הזה להכפיף, וליצור נראטיב-על, איזה פמיניזם אחד שנכון לכולם".
תגובת מוזיאון ארץ ישראל: "התערוכה 'עדות מקומית' היא התערוכה החשובה והגדולה ביותר מסוגה וכוללת את מבחר צילום העיתונות העולמית 'World Press Photo' ואת מיטב צילום העיתונות המקומי ומוצגים בה צילומים שזכו בתחרות ופורסמו באמצעי התקשורת השונים. הצילומים מציגים רצף אירועים ותופעות מהשנה החולפת בנושאי מלחמה ושלום, מדיניות וחברה, תרבות ואומנות, טבע וסביבה, ספורט, דיוקנאות מצגות מולטימדיה ועוד".