גסות רוח כלפי צוותים רפואיים פוגעת בתפקודם המקצועי וגורמת נזק ממשי למטופלים. כך עולה ממחקר שנערך בטכניון ובמרכז הרפואי בני ציון. גסוּת רוח משפיעה על אנשים לרעה גם כשהיא מגיעה במנות קטנות. זלזול, בוז וחוסר רגישות לא רק מעציבים את האדם אלא גם פוגעים בתפקודו בהיבטים של זיכרון, ריכוז, תשומת לב לפרטים, פתרון בעיות וביצוע משימות קוגניטיביות שונות.
צוותים רפואיים, למרבה הצער, סופגים מתקפות תכופות של גסות רוח מצדם של מטופלים ובני משפחה, כמו גם מצד הממונים עליהם. בהשלכותיהם של אירועים אלה עוסק מחקר חדש, שנערך על ידי פרופ' אריק ריסקין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי בני ציון.
המחקר האמור, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת, מגלה כי גסות רוח, גם בגילויֵיה המתונים, פוגעת פגיעה דרמטית בתפקודו של הצוות הרפואי. פגיעה זו, שחומרתה גדלה במצבי לחץ, ניכרת באיכות הטיפול, ברמת האיבחונים ובכישוריו הטכניים של הצוות.
במחקר השתתפו 24 צוותים רפואיים מארבע פגיות, שהוזמנו לסדנת הדרכה בנושא. חצי מהצוותים קיבלו במהלך הסימולציה הערות מפיו של מומחה ניטרלי, שדיבר באופן כללי על חשיבות האימון והתרגול באמצעות סימולציות. שאר הצוותים ספגו "שטיפה" ממומחה גס רוח, שכלל לא התייחס לסיטואציה הספציפית ולביצועיהם אלא רק ביקר בתקיפות את "רמת הרפואה הירודה" בישראל. הסימולציות תועדו בווידיאו והועברו לשופטים, שהעריכו את ביצועי הצוותים לפי קריטריונים מוגדרים: יכולות אבחנתיות, ביצוע פעולות ופרוצדורות והתנהגויות הנוגעות לשיתוף מידע ולבקשת עזרה. השופטים כמובן לא ידעו מה זהות המשתתפים (שפניהם טושטשו) ולא מה אופיו של המומחה שנחשפו אליו – האם הוא מנומס או גס רוח.
ניתוח התוצאות העלה מסקנות מובהקות. "צוותים שנחשפו לגסות רוח הפגינו יכולות נמוכות יותר בכל מדדי התפקוד", אומר פרופ' ריסקין. "מחקר זה מוכיח שגסות רוח פוגעת בבטיחות המטופלים, ועל אחת כמה וכמה בפגיות ובמחלקות טיפול נמרץ, שבהן כל טעות קטנה עלולה לגרום נזק עצום". המחקר בוצע על ידי פרופ' ריסקין בהדרכתו של פרופ' פיטר במברגר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף פעולה עם פרופ' אמיר ארז מביה"ס לניהול עסקים של אוניברסיטת פלורידה בארה"ב.