אחד מתוך שבעה ילדים בישראל סובלי מהפרעות קשב וריכוז, כך נטען במחקר שערך ד"ר מיכאל דוידוביץ', מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. תוצאות המחקר מראות גידול משמעותי בעשור האחרון בהפרעות הקשב, מ-6.8 אחוזים ב-2005, ל-14.4 ב-2014, נתון שהוא פי שניים מהממוצע העולמי.
"בשנים האחרונות רמת המודעות להפרעות קשב היא הכי גבוהה ועדיין רואים עלייה", אמר הד"ר לניסים משעל ב'רדיו ללא הפסקה 103FM'. "העלייה היא גם במודעות אבל לא רק במודעות. כקלינאי אני רואה שכמות הבנות עלתה בצורה משמעותית אפילו יותר מהבנים", ציין ד"ר דוידוביץ'. "מבין חסרי הקשב, בנות הן הפחות פעלתניות, פחות היפר-אקטיביות, ולכן הן היו יושבות בשקט בכיתה ולא משכו תשומת לב. הסימנים הראשונים הם לרוב פעלתנות-יתר, את זה רואים כבר בגיל מאוד צעיר, 2 עד 4, אבל בגילאים האלה עוד לא נותנים אבחנה, אלא מדריכים את ההורים כיצד להתנהג עם הילדים. הבעיה עולה כמובן כשמגיעים לגיל בית ספר, כשצריך לשבת בשקט בכיתה".
ואז כולם מקבלים ריטלין?
"אנחנו עושים הרבה מאוד כדי לתת מענה כוללני, ולא פיתרון התרופה, שהיא פיתרון טוב למי שיש לו בעיה תפקודית קשה. אנחנו מקדמים הדרכת קבוצות אצלנו כדי ללמד את ההורים איך להתנהג עם הילדים. לפעמים ההפרעה קלה והילד סובל פחות, ולפעמים היא הרבה יותר משמעותית ואז הפגיעה לסביבת חייו יותר משמעותית".
האם הפרעת הקשב היא גנטית?
"אנחנו עוד לא יודעים אם זה גנטי, כי עוד לא גילו את הגנים שגורמים לכך, אין לנו שום סמן ביולוגי להפרעות קשב. אבל אנחנו נשענים על קריטריונים, ויודעים לומר שמשפחתיות רבה כן יש בזה, והיא מאוד ברורה. אתה רואה הרבה פעמים שלאחד ההורים יש הפרעת קשב וגם לילדיו. יש גם אלמנטים שקשורים לסביבה שמעלים את האפשרות שיוצר הפרעת קשב או היפראקטיביות".
ערך: אסף נבו
"משעל על הבוקר", כל בוקר ב-9:00 ב"רדיו ללא הפסקה 103FM"