אשת יחסי הציבור רותי שטרית, אשתו של השר לשעבר מאיר שטרית, קיבלה 300 אלף שקלים בחודש מרשת "מגה" לאורך שנות עבודה רבות. שי גולדשטיין ודרור רפאל התקשרו אליה מ"רדיו ללא הפסקה 103FM" כדי לשאול אותה את השאלות הקשות. לשיחה הצטרפו גבי גזית, ניסים משעל, רינה מצליח, גיל קופטש ואורי גוטליב.
שי ודרור: "רותי שטרית, זה נכון שהרווחת מרשת 'מגה' 300 אלף שקל בחודש?".
שטרית: "לצערי לא יודעים לעשות הפרדה בין יחסי ציבור לפרסום. אני עבדתי לצד 'מקאן'. הם עשו 80 אחוז ואני 20 אחוז. אנחנו עשינו את 'מגה בעיר', 'you', 'you phone' ותתי רשתות כמו הרב תו".
שי גולדשטיין: "למה כל הכסף הזה הגיע דווקא אליך ואת במקרה אשתו של שטרית".
שטרית: "בוא נשאיר את מאיר בצד. אם הייתי גבר אף אחד לא היה מצייץ".
שי גולדשטיין: "כן, זה בגלל שאת אישה. זה הפיתרון הכי נוח".
דרור רפאל: "בסופו של דבר הייעוץ לא הצליח".
שטרית: "תראה, אני לא דירקטורית ולא מנהלת, אני בסך הכל יועצת תקשורת כמו עשרות ספקים. הלא בשביל 'מגה' עבדו מיליוני ספקים בסכומים ענקיים למה דווקא את שלי הדליפו לתקשורת? כי אני מזוהה עם אחד הצדדים ויש מלחמה עקובה מדם בין שני הצדדים. בוא נדבר על האמת. גם אם אתם תוכנית שאהובה עלי.."
דרור רפאל: "גם 'מגה' אהובה עלינו".
שי גולדשטיין: "אולי תעשי לנו יחסי ציבור? איך היית מקדמת אותנו? ותמורת איזה סכום?"
שטרית: "אתה יודע מה? אתה מכיר את המושג 'השלם גדול מסך כל חלקיו'?".
שי גולדשטיין: "עכשיו אנחנו מבינים למה קיבלת את כל הכסף הזה".
דרור רפאל: "יש לך את המשפטים הנכונים. אבל אני רוצה לשאול אותך – את מצידך לקחת את הכסף, עשית עבודה, הכל טוב ויפה, אבל בכל זאת, הרשת לא הצליחה, קרסה, עובדים מפוטרים, אז העבודה לא צלחה".
שטרית: "חבר'ה, בואו נעשה הבחנה, בוא בוא, תקשיב. אני באה מעיירת פיתוח, אני מכירה את הסבל של אנשים. עכשיו אני, אוקיי, הצלחתי, בסדר, הצלחתי, היה לי משרד, אבל תקשיב, מעבר לכל הבדיחות יש אמת אחת צרובה, האמת הבסיסית היא, שאני עשיתי עבודה ענקית, ישבו אצלי 20 איש שדאגו לעבודה, רגע רגע, עכשיו אם תלכו אחורנית..".
שי גולדשטיין: "אם נלך אחורנית נחזור לתנ"ך. את לא מרגישה שיש קצת קצת טעם לפגם, איזשה מין תחושה כזאת, שיש איזה חתך כזה של חבורה של אנשים שיושבים ואוכלים את הכסף של הרשת, בעוד הפועלים יוצאים בסוף בלי כלום, ואת שמה, 3 מיליון פה, ההוא חצי מיליון שם, חגגתם שם סביב הצלחת הזאת. את מבינה את התחושה הזאת בציבור?".
שטרית: "אני מבינה את התחושה, אבל מדברים עם האדם הלא נכון. כי את האמת אפשר להציג בכל דרך. פעם אחת אישה תבעה צלם שאמר מה עשיתי בסך הכל צילמתי אותך שאת שמנה ליד פודל קטן, אז היא אמרה בתביעה שאתה עיצבת את הממדים שלי כי לידי היה רק כלב קטן".
שי גולדשטיין: "הגעתי למסקנה שמגיע לך כל שקל שאת מקבלת".
שטרית: "מה שאני רוצה להגיד זה דבר פשוט. אני מבינה את הכל, אבל אני לא אשמה, אני בסך הכל לא דירקטורית ולא מנהלת".
שי גולדשטיין: "בואי תעשי את הצעד ותגידי - אני מחזירה את הכסף".
שטרית: "למה? אתה מבין ממה שאתה אומר?"
שי גולדשטיין: "תחזירי חצי".
שטרית: "אני עבדתי נורא נורא קשה".
בשלב הזה הצטרף לשידור גבי גזית, שאמר: "כל המניע לשיחה הזו זו קנאה איומה של שדרנים עניים שלא מקבלים מספיק משכורת. הם קראו שאת עשית כסף והקנאה שלהם בוערת. הם חיפשו אייטם טוב והם אומרים גם אנחנו היינו לוקחים 400 אלף שקל לו היו יכולים, אבל אף אחד לא נותן להם, זאת הבעיה".
שי גולדשטיין: "אולי תמשיכו את השיחה הזאת בתוכנית שלך, פשוט?"
שטרית רצתה להשיב לגזית, אבל בשלב הזה הצטרף לשיחה גם ניסים משעל, ששאל אותה: "הפרסום הזה עשה לך עוול, באמת?"
שטרית: "כן. עוול מאוד גדול. אני אגיד לך, תראה, מדוע? כי אף אחד לא נתן לי אפשרות להסביר, וגם אם אנחנו הסברנו אתמול, על אחת ומה וכמה, אחרי שהסברנו את כל ההסברים ואחרי שהראנו והסברנו...".
ניסים משעל: "אבל עובדתית זה נכון, שקיבלת 300 אלף שקל, אז מה לא הבנו?"
שטרית: "לאן, מדוע, לאיזה התמורה זה היה, זה לא יחסי ציבור, רבותיי".
גבי גזית: "התמורה היתה איומה. הרשת הזאת זה הדבר הכי מושמץ במדינה עכשיו".
שטרית: "תראה, כתוב יחסי ציבור, אבל זה לא יחסי ציבור. זה לא נכון. זה עבור זה שעשינו פעמיים בחודש, הפקתי שלוש חוברות".