המכתב שכתבה לעצמה דפנה מאיר ז"ל: "להיות אדיבה ואסרטיבית בו זמנית"

מעוררת השראה: שבוע וחצי לאחר מותה של דפנה מאיר ז"ל, שנרצחה בפיגוע הקשה שאירע ביישוב עתניאל, מצא בעלה נתן מאיר, פתק שנכתב ע"י דפנה, ובו היא מנסחת כללים ל"עבודה עצמית". לאחר מותה, הדברים שכתבה מעוררים השראה ומקבלים משמעות חדשה. בפוסט שפרסם הלילה (חמישי) נתן בחשבון הפייסבוק שלו, הוא סיפר כי מצא את הפתק בתיקה, וכתב: "זה לא השעות שלי, אבל אני לא יכול לישון. נוגע בחרדת קודש ובגעגוע במה שדפנה השאירה, ומוצא את הפתק הזה בתיק שלה. דף לעבודה עצמית שנשאה איתה לכל מקום".

בפתק שכתבה לעצמה, ניסחה דפנה מעין "כללים" כיצד עליה להתמודד במגוון סיטואציות. כך כתבה: "לצאת באמצע הסיטואציה כדי להיות עם עצמי. לרשום על דף את הרגשות הקשים שלי. לומר: אני מצטערת, סליחה. אקח את דבריך לתשומת ליבי. לא לנסות להתגונן באמצע הסיטואציה לשתוק. לא להתנצל באמצע הסיטואציה, לא להצדיק את עצמי, לנסות להקרין ביטחון בכל מקום חוסר אונים. לחייך! לשאול מה שלומם! להיות אדיבה ואסרטיבית בו זמנית, לא לתת לסיטואציה לנהל אותי - אני המנהלת. באמצע סיטואציה שנגררת למקום גרוע לנסות לעצור באמצע שקולטים, לבקש מהצד השני לעשות הפסקה ולהתחיל מהתחלה".

כזכור, דפנה מאיר ז"ל, אחות בבית החולים סורוקה ואם לשישה נרצחה בדקירות סכין לעיני ילדיה בביתה שבדרום הר חברון. דפנה עצרה את הדוקר בגופה והגנה בחירוף נפש על שלושה מילדיה שהיו בבית. בתה הגדולה רננה לקחה את שני הילדים הקטנים לקומה העליונה ומשם התקשרה לאביה, שהזעיק את צוות הכוננות של היישוב. המחבל, דקר את דפנה כמה פעמים, השאיר את הסכין תקועה בגופה ונמלט.

יומיים לפני הרצח פרסמה מאיר ז"ל מכתב בעלון השבת של עתניאל. בדבריה היא תיארה את תחושות חוסר הביטחון שמאפיינות רבים מתושבי ישראל, ומציבים מראה מול המצב הקשה. "עולים בי לאחרונה הרבה ערעורים עקב המצב הביטחוני, מחשבות מה צריך ומה לא צריך לעשות, על הפחדים, על בעלי והילדים. המצב לא קל ולפעמיים יש תחושה של רולטה רוסית"', כתבה שם.