ביום השנה הלועזי למותו של האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל, אילן רמון ז"ל, הבוקר (שלישי) נחשפו שרידים מהניסוי הישראלי שערך בחלל בעת יצא עם המעבורת קולומביה. לרגל שבוע החלל הישראלי שמצוין השבוע ברחבי הארץ, קיבלה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מחווה מיוחדת מנאס"א: שרידי ניסוי "מיידקס" לחקר סופות אבק מדברי והשלכותיהם על האקלים, אשר תוכנן על ידי מדענים מאוניברסיטת תל אביב ובוצע בחלל על ידי אילן רמון. השרידים יוצגו ויישמרו בהתחלה במשרדי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.
הגעת שרידי מעבורת ה"קולומביה" לישראל התאפשרה לאור בקשתה של רונה רמון אלמנתו של אילן, וראש "קרן רמון לחינוך למצוינות וחלל", להוציא לראשונה את השרידים משטחי ארצות הברית לישראל ולאפשר לבני נוער בישראל להיחשף לעולם המחקר והחלל פורץ הדרך. בחודש מאי האחרון, בפגישה בין רונה רמון וראש נאס"א צ'רלס בולדן שנערכה בניו יורק במסגרת השקת פרויקט של קרן רמון, עדכן בולדן כי נאס"א תחזיר את השרידים.
בטקס הבוקר נכחו שר המדע אופיר אקוניס, רוברט (בוב) קבנה שאימן והיה בקשר קרוב עם צוות הקולומביה וכיום מנהל מרכז החלל קנדי בנאס"א, שגריר ארצות הברית בישראל דניאל שפירו, החוקר הראשי של מיידקס פרופסור זאב לוין, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מנחם קדרון, יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופסור יצחק בן ישראל ונציג חיל אוויר דוד ברקי.
"מדובר בסגירת מעגל עבורי ועבור כל אלו העוסקים במדע וחקר החלל בישראל" אמרה רונה רמון. "אני מתרגשת כי ראש נאס"א זכר את בקשתי ונענה בחיוב להביא את שרידי המעבורת לישראל, בכדי לאפשר לבני הנוער שלנו לקבל השראה מסיפורו של אילן ז"ל ושל ה"קולומביה" ולתרום לחינוך לאהבת המדעים והטכנולוגיה".
בתהליך האיסוף שערכה נאס"א בסיוע הציבור לאחר התאונה וזיהויים, נמצאו שרידים מהניסוי: המצלמה שעמה צילם רמון את הניסוי בחלל, מערכת בקרה, הבית של העדשות של המצלמה, תמוכות, כונן הקלטה ורכיבים אלקטרונים נוספים. "מטרתו של פרויקט 'מיידקס' היתה לתרום להבנת תהליכים הקשורים בהשפעת חלקיקי אבק על עננים ודרכם על האקלים, תהליך הנקרא 'האפקט הבלתי ישיר", אמר פרופסור זאב לוין. "הניסוי נערך במטרה לספק ידע לשימוש במודלים של אקלים ושל תחזיות מזג אוויר, סופות אבק, כמויות גשם ועוד". הניסוי נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו ופרופסור לוין מספר כי נאס"א גילו עניין מיוחד בניסוי זה מאחר שהוא סייע גם לכיול שני לוויינים אמריקאים.
הקשר עם אילן לא היה מחקרי בלבד: "אילן היה בן אדם שאהבנו" אמר פרופסור לוין. כל אחד מהחוקרים שלח עמו משהו לחלל: שירים על דיסקים, תמונות של הנינים והנכדים והחוקר הראשי השני ב"מיידקס", פרופסור יוסף יהוכין ז"ל, אף שלח ספר תורה שאותו קיבל כילד במחנה הריכוז ברגן בלזן. בתכתובות מיילים עם רמון במהלך השהייה בחלל, רשמו לו החוקרים שירים וחמשירים. "אילן היה בעל הבנה של תהליכים לעומק ויכולת טכנית גבוהה. הוא לקח את הניסוי באופן אישי" מסכם לוין.