שיחה מפתיעה לנועם פדרמן: "ביבי מתרפס, יש שמאלנים שצריך לתלות"
שי ודרור התקשרו מ"רדיו ללא הפסקה" לפעיל הימין שנחקר על דבריו נגד אנשי השמאל והוסיף: "הייתי מעמיד את 'שוברים שתיקה' למשפט. על בגידה יש עונש מוות"
103FMנועם פדרמן (צילום: פלאש 90)
איש הימין נועם פדרמן נחקר במשטרה בעקבות התבטאויות קשות נגד אנשי שמאל. שי גולדשטיין ודרור רפאל התקשרו אליו הבוקר מ"רדיו ללא הפסקה 103FM", ושמעו אותו חוזר על אותם הדברים בשיחת טלפון מפתיעה.
דרור: "הלו, בוקר טוב, נועם פדרמן?"
נועם פדרמן: "נכון".
דרור: "היי, זה שי ודרור".
שי: "מה העניינים?"
דרור: "אנחנו מדברים כאן בשידור על ההתבטאות שלך".
נועם פדרמן: "מי זה? מי זה?"
שי: "שי ודרור, אתה זוכר?"
נועם פדרמן: "אה, אתם פעם הבאתם לי 22 אלף שקל".
שי: "הבאנו לך 22, לממן לילדה את הלימודים".
נועם פדרמן: "בטח, וודאי".
דרור: "את החתונה".
שי: "את החתונה? מה זה היה?"
נועם פדרמן: "מה? מה?"
דרור: "את החתונה".
שי: "את החתונה, מה רצינו לממן?"
נועם פדרמן: "אה, החתונה זה קצת מדי, אבל לימודים, לימודים".
שי: "אתה רואה מה זה?"
דרור: "תשמע, אנחנו...".
נועם פדרמן: "אולי גם הפעם תסדרו משהו, אולי תגידו לי איזה...".
שי: "חכה, חכה".
דרור: "רגע, רגע, אנחנו מדברים איתך הבוקר על ההתבטאות שלך, שאמרת באיזה כנס, אם אני לא טועה, שהשמאלנים...שהבעיה במדינה זה השמאלנים".
שי: "שצריך לעקור אותם מהשורש".
דרור: "ואנחנו נטפל בהם".
נועם פדרמן: "בוודאי".
שי: "איך נעקור? איך עוקרים אנשים מהשורש?"
נועם פדרמן: "אמרתי יותר מזה. אמרתי שהשמאלנים...".
דרור: "מה? מה? מה? אנחנו לא שומעים, מה?"
נועם פדרמן: "אני באזור בלי קליטה, אם תתקשרו אלי עוד כמה דקות זה יהיה יותר טוב".
דרור: "עוד כמה דקות אנחנו לא פה, אבל אתה יכול לדבר".
נועם פדרמן: "אמרתי שהשמאלנים הם גם ארורים".
שי: "לא מבינים, אבל גם כשאתה מדבר ברור לא מבינים אותך לפעמים".
נועם פדרמן: "אני בכביש בין חברון לירושלים".
שי: "בכביש בין חברון ל...תיזהר, זה מסוכן שם, מה קרה לך, נועם, מה אתה מסתובב במקומות האלה?".
דרור: "הוא נגוז".
שי: "או או, או או. הוא בכביש בין חברון לירושלים ופתאום הקו נפל. או או".
דרור: "הוא אמר שצריך לעקור את השמאלנים מהשורש, שאנחנו נטפל בהם".
שי: "השמאלנים הארורים".
דרור: "אז נועם, איך תטפל בשמאלנים?"
נועם פדרמן: "כמו שטיפלתי בכם, אתם שילמתם לי 22 אלף שקל פעם, לא?"
דרור: "אם זה בדרכים לגיטימיות בבית משפט זה בסדר, אבל יש דרכים, אם השמאלנים הם כאלה גרועים, הם הבעיה של המדינה...".
נועם פדרמן: "בוודאי. אם לא הם, מי הבעיה? הם אלה שנותנים את זריקת המרץ לערבים לרצוח יהודים".
שי: "מי זה נואם שם מאחוריך?" "כבר שילמתם לי, לא?". שי ודרור
נועם פדרמן: "אני לא ברדיו, אני באיזה אוטובוס עם הדרכה".
שי: "הדרכה? מה מדריכים אותך? אתה יודע שם הכל על האזור. פה זה חברון, פה זה ערבים. מה הוא אומר? מה הוא אומר?"
נועם פדרמן: "הבעיה זה לא הערבים, הבעיה זה אתם, השמאלנים, אמרנו כבר".
שי: "הוא אומר, המדריך אומר 'הבעיה היא השמאלנים לא הערבים'".
נועם פדרמן: "ברור ברור. תראו, מי אלה שתוקעים סכין בגב האומה? שמאלנים".
שי: "בטח".
דרור: "אז מה צריך לעשות איתם?"
נועם פדרמן: "מי אלה שרודפים יהודים טובים? השמאלנים".
שי: "תן לי לענות לך"
שי ודרור: "שמאלנים".
נועם פדרמן: "בודאי, ברור, ברור".
שי: "מה עוד? מה עוד?"
נועם פדרמן: "תראו, גם אתם שמאלנים, ואתם, למשל, גם כן פעם ניסיתם לעשות עלינו איזה סיבוב, וחטפתם".
שי: "איך אתה יודע שאנחנו שמאלנים?"
נועם פדרמן: "ברור לי".
שי: "אה, ברור לך".
דרור: "הכל ברור".
שי: "הכל ברור לך".
נועם פדרמן: "ואז חטפתם תביעה ושילמתם 22 אלף שקל".
שי: "22 אלף שקל"
דרור: "אבל זה לא קשור לדעות פוליטיות, זה בגלל שדיברנו עם בתך, שהייתה בת 18 ומטה".
שי: "נכון".
נועם פדרמן: "הייתה קטינה, ניסיתם להסתלבט עליה, וחטפתם מה שחטפתם".
שי: "חס וחלילה. תגיד, רגע, אז...".
דרור: "מה 'חס וחלילה'?"
שי: "מה 'חס וחלילה'? לא יודע, אני מוסיף לו 'חס וחלילה'".
דרור: "אז מה נעשה עם השמאלנים האלה? אם הם כאלה גרועים ומציקים למדינה, וגורמים ל...מה אתה אומר? סכין בגב, סכין בגב האומה, אז צריך לעשות איתם משהו".
נועם פדרמן: "זהו, ולא בתוכנית 'גב האומה', אלא בגב האומה ממש".
שי: "הוא לא יגיד את מה שאתה רוצה שהוא יגיד".
דרור: "לא, איך נטפל בהם?"
שי: "הוא לא יגיד לך שום דבר".
נועם פדרמן: "אני אגיד לך בדיוק, אני אגיד לך בדיוק. תשמע, אגב, זה לא כל שמאלני ושמאלני במדינה, יש גם שמאלנים תמימים. אני מדבר על השמאלנים הגרועים כמו 'שוברים שתיקה', כמו כל הארגונים האלה שבאים לזרוק אבנים על חיילי צה"ל. כל הגופים האלה, אני הייתי מעמיד אותם למשפט ותולה אותם בכיכר העיר".
שי: "יופי, נו, בסדר".
דרור: "אבל לפי המשפט אין גזר דין של תליה בכיכר העיר".
נועם פדרמן: "בוודאי. על בגידה?"
דרור: "על בגידה במלחמה יש רק, לא באמצע, רק בזמן מלחמה".
נועם פדרמן: "לא, לא, לא, לא. בגידה יש עונש מוות, עונש מוות ספציפי".
שי: "אבל איפה יש כיכר מספיק גדולה בשביל לתלות את כל השמאלנים אתה יודע כמה זה?"
נועם פדרמן: "אין הרבה, בחייך, כמה שמאלנים כבר יש?"
דרור: "לא, אין הרבה. אתה יודע, כיכר אורדע ברמת גן תספיק".
שי: "לא? בפלאפל?"
נועם פדרמן: "תראו איה מיעוט אתם".
שי: "איך?"
נועם פדרמן: "כמה שמאלנים כבר יש במדינה?".
שי: "כן".
דרור: "טוב, בסדר".
שי: "טוב, נו. כל פעם אתה אומר את אותו דבר ומקבל את אותן כותרות, ועוד פעם מתקשרים, ועוד פעם אתה אומר צריך לתלות אותם בכיכר העיר".
נועם פדרמן: "ראית מה זה? הנה גם אתם נפלתם בפח והתקשרתם אלי"
שי: "במשפט, כמובן. אתה לא מחדש שום דבר כבר, זה משעמם, נהיה משעמם".
דרור: "לך יותר קיצוני".
נועם פדרמן: "אז למה התקשרתם אלי?"
דרור: "כי חשבנו ש...".
שי: "חשבנו אולי הקצנת עם השנים, אתה יודע, אנשים מתבגרים הם מקצינים".
דרור: "שהלכת הלאה".
שי: "לא, צריך לעשות משפט, והכל בצורה חוקית".
דרור: "בכיכר העיר. מה חדש?"
נועם פדרמן: "אני, ברוך השם, לא התבגרתי. נשארתי אותו צעיר ברוחי, בנפשי ובגופי. ברוך השם, הדעות לא השתנו".
דרור: "מה עם ההסכם עם טורקיה?"
נועם פדרמן: "רגע, ושום חקירה במשטרה או בפרקליטות לא תשנה את דעותיי".
דרור: "כן, אתה נחקר עכשיו על הדברים האלה שאמרת".
נועם פדרמן: "כן, נו. עוד חקירה אחת יותר, חקירה פחות, לא מזיז לי כבר".
דרור: "לא משנה כלום".
שי: "טוב, תשמע".
נועם פדרמן: "אני כמו אחות בבית חולים, אתם יודעים. בהתחלה כשהיא מגיעה חדשה, שומעת צעקות של חולים, מתרגשת, רצה לכל חולה וחולה. אחרי עשר שנים, אתה יודע, זה כבר, חולים צועקים, לא כל כך מהר היא רצה. אני אותו דבר עם החקירות במשטרה".
שי: "מאיפה הבאת את האסוציאציות המוזרות האלה".
דרור: "טוב, נועם פדרמן, שיהיה לך...".
שי: "שיהיה לך המשך...".
נועם פדרמן: "רגע, רגע, שאלתם מה עם ההסכם עם טורקיה, ודאי".