גל נוסטלגי חמים הציף את יעל פפר, כאשר אביה הגוסס חפן ברכות את כף ידה. לרגע היא שכחה את השם שאימצה לעצמה, תהלליה הרשקוביץ, והתעלמה מחוסר שביעות רצונו המופגן והפטרוני של בן זוגה לשעבר, הפוליגמיסט ועבריין המין גואל רצון. 14 שנים היא לא ראתה את אביה. היא אף הוציאה לו צו הרחקה בהוראתו הזדונית של רצון. המפגש על ערש דווי פרט בעוז על נימי נפשה הכבויים של פפר, ולבה נחמץ מכאב. כמו עוף החול הזדקף לפתע גופה, ויד דמיונית כמו קרעה באחת את הכבלים השקופים והתובעניים שעטפו אותה עד מחנק. רגליה ביקשו לשאת אותה הרחק מאורח חייו המעוות של רצון ומהבית המשותף המשופע בנשים ובילדים העושים כרצונו.
פפר הפכה לאישה היחידה מבין 21 נשים שיצאה מיוזמתה לחופשי מההרמון שהקים רצון. באוגוסט 2009, כחמישה חודשים לפני שנעצר על ידי המשטרה, עמדה מולו והודיעה בקשיחות כי היא יוצאת לדרך חדשה ולוקחת עמה גם את שמונת ילדיהם המשותפים. מאז לא הביטה לאחור. כאשר רבות מנשותיו נקרעו מהחיים שהכירו וניסו לעכל את הרמייה שסימאה את עיניהן, הצליחה פפר לזקק את החוויה הטראומטית לסיפור הצלחה. היא הוציאה את רב המכר “גאולה מרצון", הפכה למרצה מבוקשת בארץ ובחו"ל, ועושה כעת צעדים ראשונים לקראת הפיכתה למנטורית לשיפור פני החיים ולהסרת פחדים.
לפני כשנה נקטה צעד אמיץ נוסף כאשר דרשה מרצון, המרצה 30 שנות מאסר, תשלומי מזונות לילדיה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה שהוגשה באמצעות עו"ד שחר שוורץ, ופסק לפפר תשלום חודשי בגובה עשרת אלפים שקל, שטרם הועבר לחשבונה.
על אף תדמיתה כאחת מהנשים של גואל רצון והפיכתה למפרנסת יחידה של ילדיה, בלתי ניתן להפיק מפפר מילת קיטור או אנחת קושי. רק כאשר היא נשאלת על הסדרה החדשה שאמורה לעלות בקרוב בטלוויזיה, ובה תיחשף הקומונה ההרסנית והחולנית שהקים רצון, נמחק החיוך התמידי משפתיה.
“יש בי המון רגשות מעורבים לגבי הסדרה", היא אומרת בזהירות. “לא מדובר בסיפור האישי או בתובנות העמוקות שלי. אני מבינה את הסקרנות הטבעית לגבי התנהלות בתוך כת, אבל לכל אחת מהנשים של גואל היה עולם משלה. ידוע לי מי סיפקה את התסריט לסדרה, ואני מניחה שהיא לא לקחה בחשבון את רגשותיהם של 51 הילדים. מבחינתי, כל עוד לא מדובר בזווית שלי, הסדרה אינה נוגעת לי".
איך ילדייך הגיבו על כך?
“כשהסדרה תעלה לאוויר נתמודד איתה. יש לי הכלים לעמוד בפני כל סיטואציה ומול כל שאלה".
ביקרת בשלב כלשהו בבית שבו התגוררת יותר מעשור?
“לפני כשבוע הייתי עם ארבעה מילדי בפיקניק בפארק הירקון, והם ביקשו לראות היכן התגוררנו בעבר. נסענו לשכונת התקווה בתל אביב, עצרתי לצד המדרכה וביקשתי מהילדים שייגשו לבית בשקט כדי לא להפריע לדיירים. הם אמרו כי בדמיונם הבית היה גדול ויפה יותר. הם מבינים היום שאנחנו חיים ברמה גבוהה בהרבה".
איך הרגשת כשחנית מול הבניין?
“לא הרגשתי כלום. התקופה עם גואל רצון אומנם לא נמחקה מההזיכרון שלי, אבל בלב היא כבר מזמן לא קיימת".
עולם מושלם
פפר, שתחגוג בחודש הבא יום הולדת 43, גדלה במושב קדרון ליד גדרה כבת זקונים במשפחה מבוססת ומגובשת. אביה היה צייר מחונן שעבד כהנדסאי תעשייה וניהול, ואמה עסקה ברפלקסולוגיה. היא הייתה ילדה חברותית, שבשעות הפנאי מילאה את מחברותיה בשירים המביעים בגרות שאינה אופיינית לבת 13. “צרמו לי גזענות, אפליה ושנאה בין בני אדם. יכולתי לתאר רגשות של ניצולת שואה בת 60 או של אם שכולה כאילו חוויתי אותם. ההורים השקיעו בי בנושא והופעתי לא פעם בערבי תרבות".
את לימודי התיכון סיימה פפר בהצלחה, ולאחריהם שירתה בטייסת בחיל האוויר. עם שחרורה תכננה ללמוד מינהל עסקים ובינתיים מצאה עבודה בחברה שבה היה שותף אביה. “החיים שלי נראו מבחוץ די מושלמים, אבל מאז שהייתי ילדה חיפשתי אחר אהבה אינסופית, ללא תנאים וללא גבולות", היא אומרת. “הציק לי שההתנהלות בין גברים ונשים מתבססת על מיניות ולא גם על חיבור רוחני. חשבתי שמצאתי אהבה בחבר שהיה לי ותכננו להתחתן. אחרי הצבא הוא נסע לעשות כסף בארצות הברית, ושלחנו אחד לשני מכתבי אהבה מרגשים".
לאור הזוגיות ויתרה פפר על אורח חיים תוסס, המאפיין צעירות בנות 20 כמוה, ובחרה לשמש כאו־פר לשני ילדים בשיכון דן. בועת האהבה של פפר התנפצה בפניה כאשר חברתה הטובה בישרה לה כי בן זוגה התארס למישהי אחרת, דבר שהתברר לאחר שנים כשקר גס.
“מאותו רגע הפסקתי לענות למכתבים שלו וסירבתי לדבר איתו בטלפון", מספרת פפר. "עזבתי את העבודה והפכתי לחיית לילה שעוסקת ביחצנות של מסיבות בתל אביב. עם זאת, הייתי סקרנית לדעת מי החליפה אותי כמטפלת וביקשתי לפגוש אותה. ראיתי מולי אישה יפהפייה שסיפרה לי על חייה לצד אדם בעל כוחות על־טבעיים, המוביל אותה בדרך הנכונה. הקשבתי לדבריה וביקשתי לפגוש את האיש. הרי מגיל צעיר אני מנסה להבין לעומק את מהות החיים. חיפשתי את הרוחניות ושקלתי אפילו לחזור בתשובה. כמו שאנשים הולכים לרבנים או קוראות בקלפים, חשבתי שאולי אמצא תשובות אצלו. לא שיערתי עד כמה להחלטה הזו תהיה השפעה על החיים שלי".
עוד באותו לילה נפגשה פפר לראשונה עם גואל רצון. היא הופתעה למראה האיש הפשוט וכסוף השיער, שהביט בה במבט חודרני. פפר חשה כי הוא מביט לעומק נשמתה. “עד אז בחנו אותי לפי החיצוניות שלי, והרגשתי שגואל בוחן את הפנימיות", היא אומרת. “השיחה קלחה, וגואל היה בקיא בעולם הקבלה והזוהר. הוא ענה על כל שאלה וידעתי שאני רוצה לחזור אליו שוב. מתברר שזו הייתה הטקטיקה שלו. גואל ידע לזהות את הסקרנות שלי וניווט את הסירה על פי צרכיו".
מערבולת מתוחכמת
לאורך תשעה חודשים, כשהייתה בת 22, הגיעה פפר לשיחות רצופות אצל רצון. הקשר ביניהם היה אפלטוני וידידותי, אבל ההשפעה שלו חלחלה לאורחות חייה. היא פרשה מחיי הלילה, גם בגדיה הפכו צנועים.
“גואל סחף אותי למערבולת מתוחכמת בלי שהרגשתי שאני טובעת", מסבירה פפר את נהייתה אחר אדם שגילו כפול משלה. "הוא לא זרק הערות מיניות ונתן לי תחושה שהקשר בינינו נקי. בדיעבד הייתי צריכה לחשוד בו, כי כבר בפגישה הראשונה גואל ביקש להיות הסוד שלי, בנימוק שכך ייפרש בפני עולם שכולו גן עדן. המניפולציה הזו הייתה אמורה להדליק אצלי נורות אדומות. הוא טווה סביבי קורים ושבה אותי פסיכולוגית. בהרצאות אני אומרת שהייתי כעוגה אפויה, וגואל פרס אותי לפרוסות דקיקות. בפני בני נוער אני שמה דגש על שרלטנים ועל דרכים שבהן מתמרנים צעירים".
כיצד הפך הקשר למערכת יחסים זוגית?
"באחד הימים גואל הגיע חיוור וטרוד. כששאלתי לסיבה, הוא גילה שיש לו מספר נשים מבוגרות ממנו והוא מרגיש צעיר לידן. הרגשתי צורך לשתף אותו במשהו ממני, וסיפרתי שאני לא מסוגלת להתאהב לעומק. דיברתי על אהבה עזה, וגואל חייך. כמו שמזמינים חבר לסרט, הוא שאל אם אני רוצה להיות אשתו".
נבהלת?
"הרגשתי לא מספיק טובה עבורו. גואל טען שאני יחידת סגולה, ואף גבר לא דיבר אלי כך בעבר. מתברר שכאשר פוגשים אדם הנוגע בך ברבדים עמוקים, לא משנה עד כמה רגלייך על הקרקע. האמנתי שאני מספיק חזקה לשמור על עצמי. גואל פיתה אותי. אמר שכאשתו אזכה למתנות הרוחניות שהוא מעניק לנשותיו. היום אני אומרת ‘שונא מתנות יחיה', אבל אז רציתי למלא את החלל הרוחני. עניתי לגואל בחיוב".
אהבת אותו?
"זו הייתה יראת כבוד. הייתי אובססיבית לעולם הרוחני שהוא סיפק לי והתנהלתי כרובוט בשלט רחוק. כמו אדם המתמכר לסיגריות ומפתח בהן תלות. חייתי תחת האיומים הרוחניים של גואל, שלפיהם אחלה במחלה סופנית ואדמם מהרחם אם אסתכל לגברים בעיניים. 15 שנים הלכתי כשהמבט שלי נעוץ בקרקע וראיתי רק מדרכות ומעברי חצייה. חשבתי שכל יום שעובר בהצלחה אני עולה בדרגת הרוחניות. אפילו האמנתי כשאמר שאני מקומטת וזקנה למרות שהייתי רק בת 23".
כיצד הגיבו הורייך?
"הם ידעו על גואל רק כשהייתי בחודש השלישי להריון. אמא התחננה שאפרד ממנו, אבל סירבתי. הרופאים אמרו שצריך לעשות הפלה כי העובר לא תקין, אבל הקשבתי לגואל שאמר ההפך. התברר שהוא צדק. כמתנה הבטחתי לו שאלד ביום ההולדת שלו, וכך היה. מדהים עד כמה כוח הרצון שלי הגיע כאן לידי ביטוי".
ההורים שלך התרצו עם הולדת הבת הבכורה?
"אבא שלי פנה לשירותי הרווחה, ניסה את מזלו בתקשורת ושכר חוקרים פרטיים. בתגובה גואל דרש שאוציא לו צו הרחקה. ככה זה בכתות. הם משכנעים את הילדים שההורים מקנאים בהם וכך מפרידים ביניהם. ראיתי באבא שלי אויב, ואין יום שאני לא מבכה על כך. כדי שיוכל לראות אותי בתקופת גסיסתו, גואל חייב אותו לחתום על מכתב התנצלות כלפיו".
חיים בשקר
גואל רצון דימה עצמו לגורו משיחי, המנהל ביד רמה מדינה פרטית והמחזיק סביבו נשים מעריצות הרוצות ללדת את ילדיו. אלא שרבות מנשותיו היו בסך הכל נערות אבודות שתרו אחר נקודת אחיזה במציאות. אחרות היו יפות ואינטליגנטיות, שהתקשו למלא את הבור הרוחני שנפער בנפשן. ההרמון ברחוב אחימעץ 23 הלך והתרחב, והנשים הן אלה שפרנסו את רצון. כולן קעקעו על גופן את פניו, וקראו לילדיהן בשלל הטיות הנגזרות מהשם גואל. כדי להשליט סדר בתיאטרון האבסורד שבנה סביבו, הגה רצון את “ספר המשפחה", הבנוי מחוקים, איסורים וקנסות. הוא היה שיכור מכוח וראה בעצמו גבר מושלם.
בינואר 2010 הסתיימה הסאגה עם מעצרו והגשת כתב אישום חמור על פוליגמיה, אונס ובעילה אסורה בהסכמה. בספטמבר 2014 הורשע רצון ונשלח למאסר. הוא צפוי להשתחרר בגיל 95, אם יחיה עד אז.
במהלך חייך לצדו היו לך חרטות?
"כל הזמן. רציתי לצאת מהבית מיד לאחר הולדת הבת הראשונה, ואחרי לידת הבת הרביעית אפילו חיפשתי דירה. הרגשתי שאני חיה בשקר, אבל נשארתי בגלל האיומים הרוחניים של גואל. חסתי על הילדים, והאמנתי שזה הגורל שלי. מספיק מבט אחד מגואל כדי שאשתתק. כל שנה נולד עוד ילד ונכנסתי לרוטינה, אף על פי שמדי פעם הבליחו השפיות ויעל האמיתית".
איך הסתדרת עם הנשים האחרות?
"עם חלקן התחברתי ועד היום יש לי איתן קשר של אחיות".
בסוף אוגוסט 2009 עזבה פפר את הבית ועברה עם ילדיה לצריף בן שני חדרים בגדרה. היא הייתה חסרת כל, אבל קירות הדיקט וגג האסבסט נדמו בעיניה לארמון. “הרגשתי חופשייה, כאילו נשרו ממני 20 אלף טונות של מועקה. הייתי גאה בעצמי כי פרשתי בזכות העוצמות והחוסן שלי".
איך הגיבו הילדים?
"הם שמחו. הבת הבכורה, שהייתה אז בת 12, תיארה את תחושתה בציוריות ודימתה את עצמה לאדם המשתחרר מהכלא".
המשטרה זימנה אותך לחקירה בפרשה?
“בחקירה הראשונה הגנתי על גואל כי היו בי עדיין שרידים של אמונה. כשחזרתי הביתה בכיתי ללא שליטה והתאבלתי על תהלליה. למחרת הגעתי למשטרה כיעל פפר ונשאלתי את אותן השאלות, אבל התשובות היו שונות. לאחר החקירה שיניתי גם את שמות הילדים. הייתה לנו תחושה של לידה מחדש".
הם בקשר עם אבא שלהם?
"הם לא מבקרים אותו בכלא, והוא לא מתקשר".
כריזמה ועוצמה
אין ספק שפפר, אם לילדים בגילים 8 עד 19, הינה חריגה בנוף נשותיו של גואל רצון. היא בין הבודדות שהצליחו להפוך את הלימון החמוץ של חייה ללימונדה מתוקה ועשירת רבדים. בתחילת השבוע היא התייצבה לעוד הרצאה, בבר אופנתי בתל אביב, כשבידה מזוודה שחורה עמוסה בספרים שכתבה. ברגע שנכנסה למקום עם השמלה הצמודה, התכשיטים הראוותניים ושרוול התחרה הקטן המסתיר חלק מזרועה, השתררה דממה סקרנית. פפר חפנה את המיקרופון ובאסרטיביות מתפרצת פלרטטה עם הקהל הצעיר. כשעיניה הבחינו בהתמקדות על זרועה, היא חשפה את פניו הדהויות של גואל רצון, הנמחות בהליך לייזר ארוך ומכאיב.
הביישנות והביטול העצמי שאפיינו את נשות ההרמון לא הותירו עקבות בפפר, והיא הרעיפה על סביבתה כריזמה ועוצמה. קשה לקשר אותה לאישה עם השמלה החומה והרחבה שהבליחה בסרט על רצון בערוץ 10, בסצינה הבלתי נשכחת שבה סירקה בהכנעה את שערו.
פפר אינה חוסכת בתיאור ההיכרות עם רצון, הישאבותה לעולמו, החשש לילדיה והדרך הארוכה שעשתה לעצמאות. "אנשים חושבים שההתחברות לגואל יכולה לקרות לאנשים מסוימים, אבל זו טעות", היא מסבירה לקהל. “לא הייתי שונה מאף אחד מכם. הרצון לחוות חיים מושלמים הוא נחלתו של כל אדם. לא לחינם מתחקים המתבגרים אחר זמרים ולא סתם הם מאזינים לשירי דיכאון ושירי אהבה. אנשים הולכים למתקשרים או נומרולוגים, פונים לסיגריות, אלכוהול וסמים כי הם מחפשים תשובות ומשמעות. זו התמכרות נפשית. מדובר בסימפטום חוצה גילים, מעמדות וסטטוסים. אני חיפשתי את התשובות שלי אצל גואל רצון".
בדירתה החדשה בגדרה, שעוצבה במהלך תוכנית הטלוויזיה של מושיק גלאמין, נראית פפר רגועה ונינוחה. היא מחבקת את הכלבה הקטנה פוצ'ינה ומנווטת בקלילות בין הילדים. "חשוב לי שיכירו את יעל פפר ולא את תהלליה של גואל רצון", היא מבהירה. "אני מביטה בעבר בהבנה, בהשלמה ובשלוות נפש, והתובנות שאליהן הגעתי העשירו אותי מבחינה אישית. אני ממליצה להורים להעניק יותר תשומת לב לילדיהם ולחייב אותם להרים את העיניים מהסלולרי ולשוחח איתם לעומק".
איך את מסבירה לילדים את מה שעברת?
“בהמון הומור. אמא עשתה שטויות כשהייתה צעירה ומבקשת שלא ילמדו ממנה. אני לא מטייחת דבר ולא מרעילה אותם. חשוב לי שהבית יישאר פתוח ושמח".
יש לילדים קשר עם חצאי האחים שלהם?
"עם כמה מהם יש קשר חלקי".
איך בונים חיים חדשים אחרי שנים של צמצום האישיות למינימום?
"בשום שלב לא התביישתי במה שהייתי, ואני משתמשת בסיפור שלי נגד כתות. לרבים מהאנשים יש חוסרים והם לוקחים חלק בקבוצה אידיאולוגית, מרגישים נגד העולם, משנים את דפוסי ההתנהגות וסוגדים לגורו אחד. בהרצאות בבתי ספר או בפני הורים אני מתריעה מפני המקומות המסוכנים האלה, המספקים לכאורה נחמה או שייכות. כמי שעובדת בשיתוף פעולה עם מנטורים מובילים, אני מכוונת אנשים לתחושות הפנימיות, למציאת החסר ולהשלמתו בעצמם".
את מצאת את מה שחיפשת לפני 20 שנה?
"למדתי מזמן שהכל קיים בתוכי בזכות עבודה פנימית. אני לא מאשימה ולא מתנהלת בתחושת החמצה. היום אני בוחרת אם בן זוגי ייכנס אלי הביתה".
במהלך התביעה למזונות שניהלת מול רצון יצא לך לדבר איתו?
"בהתחלה ביקשתי משחר, עורך הדין שלי, שידאג למחיצה ביני לבין גואל, אבל אחר כך הרגשתי שההר הוליד עכבר. ביקשתי לשוחח עם גואל, ואת דברי הקשים אני שומרת לעצמי. הייתי נחרצת, הבטתי לו בעיניים והוא זה שהשפיל מבט. זה סיפק לי סגירת מעגל אחרונה".
מהו הפרויקט הבא שלך?
“ספר חדש המבוסס על דמויות דמיוניות ודרכן אעביר את התובנות של יעל 2016".