הצריכה ההולכת וגוברת של מזון מן החי היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על זיהום והתחממות כדור הארץ. מדובר בתעשייה שצורכת משאבי קרקע ומים בהיקפים עצומים. היום (שני) תדון הכנסת לראשונה בנושא במסגרת תת הוועדה לשינוי האקלים של ועדת המדע, בראשות ח"כ יעל כהן־פארן (המחנה הציוני). זאת, כחלק מהמנדט שלה לפקח על התחייבויות הממשלה להסכמי האקלים הבינלאומיים שבמסגרתם אמורה ישראל להפחית את פליטות גזי החממה ב־25% עד 2030.
יצויין כי בעולם ידועות שיטות "ירוקות" יותר לגידול בקר ועוף למאכל אדם, אבל הן יקרות ופחות יעילות מבחינת קיבולת הגידול. בעולם שבו החקלאים נדרשים לספק את רעבונה של אוכלוסייה שגדלה בקצב מסחרר, השיטות הרווחות ביותר הן גם אלה המזהמות ביותר וגם אלו שמכלות הכי הרבה משאבים. בשנה האחרונה החליטה סין על יעד של הפחתת צריכת הבשר ב־50%, דנמרק ממליצה על מיסוי בשר הבקר וגם בבריטניה חוקרים מהו תהליך הגידול הפוגעני והמזהם ביותר על מנת להחיל מיסוי גבוה על מגדלי בקר.
עדי אלייב ממגמה ירוקה, ממובילות המאבק, אומרת לקראת הדיון: "בשנה האחרונה אנחנו חוזרים ומזהירים מפני ההשלכות הסביבתיות שטמונות בהמשך הצריכה המופרזת של מזון מן החי. הדיון בכנסת מהווה צעד ראשון בדרך להכרה בבעיה הניצבת בפנינו ברמה הממשלתית למציאת פתרון לעצירת משבר האקלים".